איסלנד – יום #6

היום תוכננה נסיעה ארוכה עד ארוכה מאוד – אין מה לעשות, צריך להתקדם 🙂

נסענו מספר דקות מהצימר בו ישנו אל הוסטל קרוב שאחראי על שני המקומות, שם אכלנו ארוחת בוקר סבירה ומשם נסענו כשעה לעיירה Höfn:

ומשם שעה וחצי לכיוון Djúpivogur, כשבדרך עצרנו להתבונן בברבורים ושלל עופות מים אחרים.

ב-Djúpivogur מצאנו 5 אטרקציות (דירוג החשיבות לא זהה בעיני בני המשפחה)
1. סופרמרקט
2. תחנת דלק
3. מוזיאון האבנים – Audunn's mineral collection אוסף די מדהים של אבנים שנאספו באיסלנד על-ידי משוגע לדבר שמספק בכיף הסברים ועונה על שאלות. קנינו לתומר גוש אובסידיאן געשי (סוג של זכוכית שנוצרת באופן טבעי במעמקי אדמה כתוצאה מפעילות געשית) – המיינקראפט מתחבר לחיים האמיתיים.


4. טרמפולינת ענק (בהמשך יתברר שיש כאלו בעוד עיירות)

5. פסלי ביצים – Eggin í Gleðivík

אחרי נסיעה של עוד שעה וחצי הגענו לעיר הגדולה של מערב איסלנד Egilsstaðir ממנה יוצאים כבישים כבישים כמו קורי עכביש לעיירות קטנות שבינות לפיורדים. עד עכשיו רוב הנהיגה הייתה במישור אבל עכשיו יש עליות וירידות כך שלפעמים אנחנו מוצאים את עצמנו מעל לעננים במקום מתחת להם.

קפיצה "קצרה" לביקור בעיירה עם גאווה מקומית בשם Seydisfjordur

עוד שעה וחצי נסיעה עד למקום הלינה המהמם שלנו (כבר אמרנו שנוסעים הרבה היום?)

10 בקתות אירוח ועוד בקתה של בעלי המקום שנמצאות על לשון אדמה המוקפת במים משלושה צדדים על שפת הפיורד. מבשלים ארוחת ערב, מקפיצים אבנים על המים ומאמצים בחום את המנהג המקומי לשכשך בג'קוזי אל מול הנוף.

קישור לכל התמונות של היום

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021 | כתיבת תגובה

איסלנד – יום #5

נפרדנו מההוסטל החביב, לא לפני שהעפנו מבט סביבנו ובפעם הראשונה הבנו עד כמה הוא ממוקם באזור משגע, אבל אולי ככה זה בכל המקומות בסביבה הכפרית של איסלנד.

Vatnajökull (קרחון האגמים) הוא הקרחון הגדול ביותר באיסלנד (jökull – קרחון), הוא נחלק לכל מיני קרחוני משנה באופן לא לגמרי ברור. אתמול התחלנו עם ה-hardcore, הליכה על הקרחון עצמו, והיום תכננו משהו קצת פחות מאומץ. נסענו למרכז המבקרים בפארק הלאומי Skaftafell ובחרנו במסלול הליכה אל המפל השחור Svartifoss, אבל בשלב זה הברך הכואבת של יונתן החלה לאותת שאחרי ההליכה המאומצת של הימים הקודמים היא לא מוכנה לעוד מאמץ מרוכז. גם הקטנצ'יק אותת שהוא לא בעניין ולכן שניהם נשארו לחכות מול הנוף של ההרים המושלגים, ואמא ושני הגדולים יצאו למסע. הדרך די מפרכת, וגם ההסבר של הבחורה ממרכז המבקרים שיש רק בהתחלה עליה תלולה, נשמע יותר ויותר מופרך. אבל מזג האוויר יפה ושמשי, וככל שעולים הנוף מסביב נפרש במלוא הדרו. בשלב מסוים ראינו את המפל ואפילו צילמנו, אבל לאחר כמה מטרים הבנו שזה לא המפל השחור האמיתי שאליו כיוונו, ולכן המשכנו הלאה, ואז ראינו אותו

עכשיו כבר נמלאנו מוטיבציה וירדנו אל המפל שם נחנו, צילמנו, ומילאנו מים בבקבוק שהיו נהדרים ממש. הדרך חזרה ברובה בירידה – סוף סוף קיבלנו החזר על המאמץ בהלוך.

עוד נסיעה קצרה לכנסיה מכוסה בדשא (אוקי)

משם לחוף "היהלומים" שבו חתיכות הקרחונים נשפכות לים, צפות בו וגם נסחפות אל החוף, מראות בלתי נתפסים.

מעבר לכביש – לגונת הקרחונים Jökulsárlón שם שטנו ברכב אמפיבי (הוזמן מהארץ) בינות לחתיכות קרחון.

אפילו הצלחנו לתפוס בעדשה כלב ים מציץ מהמים. טמפרטורת המים 2 מעלות, והנוף משתנה מיום ליום כי הקרחונים צפים ומשייטים, נמסים, ואחרים מתנתקים מהקרחון ומתווספים ללגונה.

משם נסיעה קצרה להוסטל שלנו ללילה זה, גם היא נטועה למרגלות הר ירוק ומרחבים. בישלנו ארוחת ערב, ושיחקנו כמה משחקי קלפים, לצד משפחה נוספת שחולקת איתנו את ההוסטל.

קישור לכל התמונות מהיום

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021 | כתיבת תגובה

איסלנד – יום #4

התארגנות ונסיעה של כשעה לנקודת המפגש – היום יוצאים להליכה על קרחון Skaftafell שהוזמנה עוד מהארץ. יכולנו לבחור בין סיור של 3 שעות (נטו על הקרח) בקבוצה של 10 אנשים, לבין סיור של 5 שעות (נטו על הקרח) בקבוצה של 8 אנשים. מכיוון שאנחנו 5, הציעו לשריין את הסיור הארוך יותר כסיור פרטי רק עבורנו כך שיוכלו להתאים אותו בדיוק לצרכים וליכולות שלנו – כמובן שהסכמנו : -)
לא היה לנו שום ניסיון מקדים עם קרמפונים (קוצים ששמים על הנעליים כדי לא להחליק) והליכה על הקרח, אבל גם בבולגריה לא היה לנו ניסיון עם נעלי שלג ומוטות הליכה – בשביל זה לוקחים מדריך טוב, או במקרה שלנו מדריכה מקומית טובה בשם Guðný שגדלה בחווה במרחק קצר מהקרחון – אין יותר מקומי מזה :-). כיוון שלא יכולנו ממש לבטא את שמה, נקרא לה מכאן ואילך היידי, בשל הצמה הזהובה ויכולתה לדלג על הקרח וההרים.
הצטיידנו ברתמה, קסדה, קרמפונים ומקלות הליכה (למי שרצה) ויצאנו בגשם ובקור לכיוון הקרחון. התחזית טענה שאין גשם, אבל כשהתחלנו ללכת היה מעונן ורטוב והיה חשש יותר מסביר שהמזל שהאיר לנו פנים עד כה באיסלנד עלול לנטוש אותנו. אבל די מהר העננים התפזרו והשמש חזרה להאיר וכל השעות הבאות היו שילוב מושלם של קרח לבן אפור ושחור ושמיים כחולים מלמעלה. ההגעה לקרחון עוברת לצידו של האגם שהוא תוצאה של הפשרת הקרחון. תחילה מגיעים לאזור של קרח הספוג כולו באפר געשי ועל כן הוא שחור לגמרי ונראה כמו הרים כהים וקודרים. בשלב הזה שמנו את הקרמפונים על הנעליים וההליכה הקשה עד כה הפכה לקלה באופן מפתיע, כיוון שהקרמפונים נאחזים בקרקע ומונעים כמעט לחלוטין את הסיכוי להחליק. בהדרגה הגענו לאזור הלבן של הקרחון – תחושה של ארץ אגדות בלתי מציאותית.

היידי מלאה בהתרגשות על פלאי הטבע הסובבים אותנו, על ההתחממות הגלובאלית המסכנת אותם, ובאופן כללי שופעת הסברים על התהליכים הגיאולוגיים והאקלימיים של האזור. הקרחון נע ומשתנה כל הזמן, וכשם שחצב בקרקע את העמקים שבתוכם הוא נמצא, כעת הוא נסוג ומשאיר מאחוריו אגמים. עשינו פיקניק על הקרח בתוך שקע שם הרוח פחות מפריעה.

בשלב הזה גילינו שאחד הטלפונים שהיה בכוננות צילום כל הזמן, נעלם. היידי מלאה התושייה השאירה אותנו שם, השביעה אותנו שלא נזוז ממקומנו, ויצאה למסע חיפושים בדילוגים קלילים, ובניגוד לכל הסיכויים שבה והטלפון האבוד בידיה.

ראינו עוד כמה נקיקים תכולים ומערות, ואז התחלנו בדרכנו חזרה.

נפרדנו בצער מסוים מהקרמפונים הנוחים ואת השעה האחרונה צעדנו אל האוטו דרך האגם. מזג האוויר המצוין המשיך ללוות אותנו גם בשלב זה.

נסענו חזרה לכיוון ההוסטל, והמשכנו הלאה, לא לראות עוד נופים כפי שחשבנו בהתחלה, אלא ל"סופר/מכולת" השכונתי, ולבריכת השחייה המקומית (מזור לחלקי גוף דואבים). אין כמו לשבת בבריכה עם מים בטמפרטורה של 36 מעלות ולצפות בהרים הירוקים מהם נופלים מפלים (אין תמונות כי לבריכות עירוניות לא מכניסים טלפונים או מצלמות) וכמובן לאכול ב-SystraKaffi שם טעמנו בפעם הראשונה דג בשם Arctic Char שהוא משהו בין סלמון לפורל, לפחות בהגדרה ובמראה, אבל בטעם הוא משהו אחר עם טעם ייחודי – מאוד מוצלח.


דוגמה 3 לפרקטיות של האיסלנדים (הדוגמאות הקודמות ביום 2) – כסף – באיסלנד כבר לא משתמשים במזומן. הכל מבוצע באמצעות כרטיס אשראי. אפילו נקניקייה בדוכן נקניקיות, לחם במאפייה המקומית או קפה בדוכן קטן בחנייה של מפל. גם אם מדובר בסכום פעוט ששווה ערך ל-10 ש"ח. בכל מקום, גם הכי קטן או נידח יש מכונה לקריאת הכרטיס והזנת הקוד הסודי.
בנוסף, אין דבר כזה טיפ או דמי שירות. המחיר בתפריט של המסעדה/פאב/בית קפה/בר/… הוא מה שאתה משלם בפועל. נוח, פשוט וברור לכולם.

קישור לכל התמונות של היום

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021 | כתיבת תגובה

איסלנד – יום #3

אחרי דחיסת כל הציוד לבגאז' של המכונית, שבנו לבית הקפה של אתמול לארוחת בוקר שלאחריה יצאנו לדרך על כביש הטבעת לכיוון המפלים הראשונים להיום – Seljalandsfoss + Gljufrabui, להלן "המפל שהולכים מאחוריו".

מכאן ואילך אנו עוברים להשתמש בתוכנת המפות MAPY (זמינה גם לנייד וגם למחשב – בחינם).
היא טובה בהרבה מ-Google Maps כמעט בכל פרמטר אפשרי ובפרט ברזולוציית תצוגה ובכל מה שקשור במסלולים רגליים.

Seljalandsfoss + Gljufrabui

הצעיר החליט שזה רעיון טוב להתקלח מכף רגל עד ראש בזרם של המפל, ואנחנו החלטנו שזה רעיון טוב להתייחס לעניין בשלוות נפש. בהמשך יש מפל שחבוי בתוך נקיק בסלע, והכל על רקע של שמש חמימה ומרבדי ירוק. קסום. התיישבנו על המרבדים לפיקניק מול המפל.

Skógafoss

המפל הזה ענק ומרהיב באמת, עם שתי קשתות בתוכו. בשלב הזה חלקנו כבר דואבים/מתעצלים ולכן רק האמצעי טיפס לתצפית הגבוהה מעל למפל חמוש במצלמה בעוד הצעיר מנסה להקפיץ אבנים על הנחל הזורם. מכיוון שהשעה כבר הייתה ארבע אחה"צ החלטנו לוותר על חלק מהתוכניות (עוד כמה מפלים) ולנסוע ישר אל

Reynisdrangar Cliffs + Beach

שם החול שחור, הקצף לבן, הים כחול טורקיז, הצוקים הם משושים לבנבנים, בקיצור יופי חלומי ורוח רצינית.

בעיירה Vik עצרנו "לתדלק" – אוכל להמשך בסופרמרקט, דלק למכונית וארוחת ערב בפאב מקומי. האוכל סביר ולאכול המבורגר תוך כדי צפייה במשחק כדורגל בשידור חי זו הדרך המושלמת מבחינת הצעיר שלנו לאכול ארוחת ערב. בדרך להוסטל הנוף משתנה למשהו שנראה לא מהעולם הזה, חזזיות לבנות ורכות מכסות סלעים עגלגלים, אז עצרנו בנקודת עצירה מותרת (באיסלנד אסור לעצור סתם בצד הכביש) והסתבר שאפילו יש שם למקום והוא

Skaftáreldahraun

להוסטל מגיעים בדרך עפר שהאוטו לא כל כך חיבב, וריח הגומי שבקע (מהצמיגים?) לא היה משמח, אבל החלטנו להתייחס לעניין בשלוות נפש (פעם שניה היום). ההוסטל מאובזר, נקי עם מטבח ענק והסברים ברורים על כל דבר. אווירה של מטיילים. הזדמנות לעשות כביסה, ולהתארגן ליום הגדול מחר – טיול על הקרחון הגדול באירופה. 

קישור לכל התמונות מהיום

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021 | תגובה אחת

איסלנד – יום #2 – וריאציה על מעגל הזהב

מעגל הזהב – שם שיווקי למסלול של כ-300 ק"מ שכולל 3 מהאטרקציות "העיקריות" של איסלנד
– הפארק הלאומי Þingvellir האזור הגיאותרמי Haukadalur הכולל את הגייזר המקורי Geysir (לא פעיל) שנתן לכל האחרים את שמו ואת אחיו הפעיל בהחלט Strokkur
– מפל הזהב (Gullfoss) – Foss זה מפל באיסלנדית
כ"בונוס" למעגל הזה נהוג להוסיף גם את לוע הר הגעש Kerið

אנחנו בחרנו לוותר בשלב זה על הפארק הלאומי ולהשאירו לסוף הטיול, אם בכלל. הוא כנראה מבוא טוב לסיור קצר באיסלנד ויש לו גם חשיבות היסטורית, אבל את מה שניתן לראות בו אפשר לראות עוד יותר בגדול באתרים אחרים שנהיה בהם.
מאידך הוספנו למסלול מגוון אפשרויות עצירה אחרות בהתאם לשעה שבה נצליח לצאת, למהירות שבה נצליח להתקדם ולעוד נושאים שוליים כגון עייפות שבטח תכריע אותנו מתישהו.

אז אחרי ארוחת בוקר נחמדה, הפעם בבית-הקפה השכונתי, יצאנו לדרך.

תוכנת הניווט החליטה שמכיוון שוויתרנו על הפארק, היא אפילו לא תתקרב אליו והחליטה לקחת אותנו בקו ישר ולא במעגל ישר לגייזרים. כחצי שעה מהיעד גילינו שיש עבודות בכביש, כלומר כביש סגור ובכל זאת עלינו לנסוע "במעגלים" ולהאריך את הדרך. אבל השמש זורחת, אנחנו בחולצות קצרות והנוף יפה, אז לא נורא.

כבר הספקנו להבין שהגישה של תושבי איסלנד לחיים מאוד פרקטית וזה מתבטא במספר דברים.
דוגמה ראשונה: הטבע עלול להיות מסוכן, אז תשמור על עצמך, אנחנו נטפל בך אם תיפצע, אבל בהתאם למה שאפשר (אגב מערכת הבריאות באיסלנד היא אחת הטובות באירופה ויחידות החילוץ שלה מקצועיות ביותר – אבל למה להתעקש ולהזדקק להם אם לא חייבים?). שימו לב במיוחד לשני הסעיפים האחרונים.

זהירות!

הגייזר המקורי (Geysir) שעל שמו כל האחרים בעולם, כבר לא פועל יותר.

אבל אחיו Strokkur לא מאכזב ופולט סילון מים בגובה של 25-35 מטר כל מספר דקות. הוא מוקף כמעט מכל הצדדים בקהל עם מצלמות וטלפונים שמנסה שוב ושוב לתפוס אותו בדיוק ברגע ההתפרצות. בצד שנותר ניצבים צופים אמיצים הנמצאים ב"קו האש" שמנסים להימלט מהמים (לא חמים ומסוכנים) כשהם נופלים חזרה ונישאים ברוח.

בנוסף יש עוד נביעות, בעבועים, וזרימות של מים מתוך הקרקע, בצורות פחות צעקניות אבל בהחלט יפות.

במרחק של 10 דקות נסיעה בלבד נמצאת Gulfoss, סדרת מפלים אדירה בסדר גודל של מפלי הניאגרה.

התחנה הבאה Fridheimar, לא מפל אלא "מפעל" לגידול ירקות חממה, במיוחד עגבניות, שפתח מסעדה בתוך החממה עם דגש על… עגבניות כמובן 🙂 התיישבו על הבר ואכלנו מרק עגבניות מוצלח עם מאפה, בירה מעגבניות, עוגת גבינה עם ריבת עגבניות ירוקות, פאי תפוחים ועגבניות ירוקות, הבנתם את הרעיון…

בשלב הזה השרירים מעט כואבים, במיוחד לאור המסע המפרך של אתמול (כ-10 ק"מ בתוואי טיפוס (וירידה) ברמת קושי גבוהה), אז נסענו למרחצאות בשם Secret lagoon, לא ממש סודיים, אבל כנראה המרחצאות הכי ותיקים באיסלנד. כאן, להבדיל מהבריכה הציבורית של אתמול, מותר לצלם.

להיות פרקטי דוגמה שנייה: אתה רוצה להתרחץ בבריכה ציבורית עם עוד אנשים? קודם כל תיכנס למלתחות, תתפשט, תשטוף את עצמך בסבון שמסופק חינם, עם ציורים שתלויים ומסבירים לך היכן נחוץ לרחוץ – בית שחי, מפשעה וכפות רגליים, ורק לאחר מכן תשים על עצמך בגד ים ותיכנס למים. ברוב המקומות יש במלתחות תא למשגיח שמוודא שלא חורגים מהכללים. שכחת בגד-ים או מגבת? אל דאגה, תמורת סכום מתאים תוכל להשאיל. יש כמובן מתקנים להנחת נעליים, לוקרים לשמירת ציוד, מצופים לילדים, מייבשי שיער במלתחות, ואפילו מכשיר שסוחט את בגד הים לאחר השימוש עד שהוא כמעט מתייבש.

מכיוון שנשאר מעט זמן עד למסעדה בריקיאוויק, החלטנו כן לעצור ב-Kerid ולרדת אל המים שבתחתית הלוע.

הנסיעה משם למסעדה הייתה ארוכה מהצפוי בגלל עוד כביש סגור, והדרך החדשה הובילה אותנו דרך תחנת כוח עצומה שממנה יוצא צינור ענק ומתפתל אשר ליווה אותנו לאורך קילומטרים רבים, נופים עוצרי נשימה, וכביש עוצר נשימה לא פחות בשל הפיתולים, השיפועים החדים (16%) והשילוב בין השניים. בשלב מסוים חברנו חזרה לכביש הטבעת ודהרנו (90 קמ"ש – האיסלנדים מאד מקפידים) למסעדת ‎3 Frakkar שהזמנו עוד מהארץ, ובדיעבד כנראה אחת הטובות שנאכל בהן באיסלנד. החלטנו להזמין מאכלים שלא טעמנו עד כה, כמו סשימי ליוויתן, לווייתן צלוי, חזה מעושן של ציפור הפאפין הייחודית. קצת מוזר להזמין מנה של ציפור שמאוחר יותר בטיול נחפש לצלם אותה בצפון איסלנד. והיו גם מנות "רגילות" כמו גרבלקס, פילה כבש, דג ולנגוסטין, וגראטן שרימפס וקוד. אפילו fish & chips לצעיר שבינינו. התמונות מספרות את כל הסיפור (כמעט) אז לא נכביר מילים.

קישור לכל התמונות מהיום

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021 | כתיבת תגובה

איסלנד – יום #1

התעוררנו בבוקר, השמש כבר זרחה מזמן 😉 אחרי ארוחת בוקר במלון (10 אירו לאדם – ילדים מתחת לגיל 10 חינם) שהחלטנו לוותר עליה בימים הבאים, הזמנו מונית למשרד של החברה להשכרת רכב, שם עברנו את הליך השכרת הרכב המהיר בעולם, וקיבלנו סקודה אוקטביה חדשה מהניילונים. אחרי ביקור קצר בסופרמרקט המקומי על-מנת להצטייד בכריכים, ליקריץ ושוקולד (לא שילוב כל כך מוזר כמו שזה נשמע), גילינו שהר הגעש שאחריו עקבנו עוד מהארץ, Geldingadalir שהתעורר ב-19 במרץ השנה אחרי מנוחה של כ-6,000 שנה, מראה סימנים של תחילת פעילות בחיישנים הסיסמיים, ולכן החלטנו לשנות את התוכנית להיום ולנסוע לראות אותו. כחמישים דקות נהיגה הביאו אותנו לחניה לצד עוד לא מעט רכבים אחרים של שוחרי הלבה. האיסלנדים הספיקו בחודשים האלה לארגן דוכן נקניקיות וברקוד לתשלום על החניה, אין ספק – אנשים מסודרים. התחלנו לצעוד חמושים בכל ציוד ההליכה שרכשנו מבעוד מועד, כובעים וצעיפים כי למרות היום השמשי קר והרוח מתגברת. בתחילת הדרך הצעידה קלה אבל בהדרגה השיפוע מתחיל להיות יותר ויותר תלול ומאתגר. לפתע מתחילים לראות מרחוק סימנים של התפרצות כתומה וכולם נאנחים בהתפעלות, אנחה שתמשיך ותלווה אותנו ככל שנתקדם. הטיפוס למקום הכי קרוב הוא קשה באמת, ובדרך ראינו ממש מולנו מסוק שיורד לחלץ מטייל שכנראה לא צלחה דרכו…

ממשיכים לטפס, עם כל כמה מטרים שמתקדמים רואים יותר ויותר מההר המעשן, ואנחנו אוהבים תגמול מיידי. התיישבנו לפיקניק קטן מול המראה של ההר הגועש (לא משפט שחשבנו שנכתוב אי פעם). ככל שעובר הזמן האש יותר ויותר בולטת, ההר מתעורר, וכל המטיילים מסביבנו יושבים עם מצלמות ונאנחים כל פעם שהאש עולה גבוה. הגענו לתחנת השידור הקטנה של מצלמת האינטרנט שאחריה עקבנו והרגשנו כמו מכרים ותיקים.

אחרי שצילמנו והצטלמנו, קיבלנו החלטה אמיצה, לא לחזור בדרך שבה עלינו אלא לרדת על צלע ההר בשביל שנראה שעיזים הולכות בו בנוחות רבה. היתרון הוא שמגיעים בדרך הזו אל שדה הלבה השחורה שנקוותה בעמק והתקררה מאז תחילת ההתפרצות. הירידה בהר הייתה מחליקה ועם כל צעד הידרדרו איתנו אבנים וחול, למעט באזורים שבהם גדלה צמחיה משונה שבה הרגשנו שהולכים על מזרון. הלבה התקררה בצורות משונות ובכמות אדירה, ולרגע מרגישים כאילו הולכים לצד תצורות נוף שלא מהעולם הזה.

הדרך התארכה הרבה יותר ממה שצפינו, ורק אחרי 19:30 גררנו את עצמנו כאובים אבל מאושרים מהמראות אל מגרש החניה. בשלב זה של הערב עדיין אור כאילו אמצע היום, ורק לקראת 22:00 יש סימנים ראשונים של שקיעה. החלטנו שזה הזמן המתאים ללכת לבריכה המומלצת בריקיאוויק, ולהתחבר למנהג האיסלנדי של רחצה בבריכות גיאותרמיות חמות. משם אין תמונות כי אסור לצלם במתחם בכלל (כבר יפה), אבל יש שם בריכות בטמפרטורות שונות, בין 6 מעלות ל44 מעלות צלזיוס. יש גם בריכות רגילות, מחוממות או לא, ומגלשות מים שמאד שימחו את הצעיר שבינינו. בשעה 22:00 הבריכה נסגרת אז נסענו לדוכן נקניקיות מומלץ. אומרים שקלינטון אכל שם, אז נתלינו באילנות גבוהים. מצטערים קלינטון, לדעתנו ממש לא מומלץ.

חזרנו לחדרנו קצת לפני חצות, עדיין לא לגמרי חשוך – מדהים. לסיכום היום ניתן לומר שאיסלנד התחילה לנו הכי חזק שאפשר, האם לאט לאט מגבירים?

Geldingadalir

המסלול

תמונות מהיום

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021 | כתיבת תגובה

איסלנד יום #0

למה יום 0 אתם בטח שואלים?
כי היום אמנם יוצאים לדרך, אבל טכנית נגיע לאיסלנד רק מחר.
אין טיסות ישירות מישראל לאיסלנד ויש צורך לעצור ביעד ביניים כלשהו.
טיסה של בערך 4 שעות, המתנה של 4 שעות, עוד טיסה של בערך 4 שעות – סה"כ סביר.
יש מגוון אפשרויות של מחירים, יעדי עצירת ביניים וזמני המתנה, אבל יש ארצות שלא ממש בא לנו לעצור בהן גם בזמנים נורמליים ובטח ובטח שלא בתקופת הקורונה. גם לוותר על לילה שינה לפני הטיסה כבר לא מתאים לנו. אז שילמנו קצת יותר ובלבד שיהיה נוח במידה סבירה ובטוח עד כמה שאפשר.
שעון איסלנד הוא 3 שעות אחורה מישראל (שעון קיץ שלנו), אצלם אין שעון קיץ. את מה שהקרבה לקוטב עושה בכל מה שקשור ליום ולילה, שום שעון קיץ לא יכול לפתור 🙂

הטיסה לפרנקפורט הייתה בסה"כ בסדר בהתחשב בנסיבות: מטוס כמעט מלא, עטיית מסכות, סנדוויץ' בשקית… המזוודות שלנו מתוכננות להמשיך עד היעד באופן אוטומטי (אל דאגה הן גם עשו זאת), אבל אצלנו הקונקשיין לא אוטומטי. צריך ללכת וללכת, לתפוס רכבת קלה לטרמינל אחר (היעילות הגרמנית מספקת רכבות אוטומטיות ללא נהג (וגם שלטים למקלחות בשדה התעופה – רק אומר…)) ואז ללכת עוד. שדה התעופה די ריק והשער שאנחנו צריכים להמריא ממנו עדיין סגור (טוב יש עוד איזה 4 שעות), בעצם כמעט הכל סגור, אז ישבנו לאכול במקום היחיד שהיה פתוח, לאחר מכן התיישבנו לנוח בכיסאות לא רעים בכלל וחיכינו שהזמן יעבור.

כשעה לפני ההמראה שער היציאה היה באופן די חשוד עדיין סגור. השילוט ברור, אבל אנשים לשאול כמעט ואין ומצאנו את עצמנו אצים רצים לכל מיני מקומות.
בסופו של דבר נפתרה התעלומה, יש שער D26 עם כניסה במקום אחד אבל יש גם כניסה אליו ממקום אחר לגמרי. כניסה אחת לפני ש"נכנסים" לגרמניה ואחת אחרי ש"יוצאים" ממנה, אבל את זה לא אמרו מראש, לא בארץ ולא כשנחתנו וגם לא טרחו לכתוב בשום שלט. בשלב הבדיקה הביטחונית עם היעילות והיסודיות הגרמניים המוגזמים לגמרי התחלנו לקבל טלפונים מאיסלנדאייר ש"מחכים רק לנו"…
עלינו אחרונים אבל לא באיחור למטוס כמעט ריק והמראנו.

קצת לפני הנחיתה, הטייס מעדכן שנעבור מעל הר הגעש ונראה מה שלומו אבל הר הגעש נרדם (הלוואי עלינו) וראינו רק מעט לבה זוהרת.
נחתנו יותר מחצי שעה מוקדם מהצפוי כך שטכנית, רק טכנית, זכינו לעוד "יום באיסלנד".
23:30 ובניגוד לצפוי (דמדומים וזה) בחוץ חשוך לגמרי וגם שהלכנו לישון שעתיים מאוחר יותר היה חושך.

בשדה התעופה הבינלאומי של איסלנד (KEF) שנמצא ב-בקפלוויק (Keflavík) היה אמור לחכות לנו נהג מונית (הטבה חינם של Booking.com אחרי שהמלונות/אכסניות הוזמנו דרכם), אבל עקב ההקדמה בנחיתה, אנחנו חיכינו לו. הגיע נהג נמרץ וחייכן (שני שמות תואר שלא רלבנטיים אלינו בשעה זו, 3 לפנות בוקר שעות ישראל), ובזריזות, שלא לומר במהירות רבה הוא הסיע אותנו מרחק של כשעה (לו זה לקח פחות) עד למקום הלינה שלנו בפאתי רייקיאוויק. את הרכב השכור נקבל מחר בבוקר כשנהייה ערניים ובשעות העבודה של האיסלנדים.

את הקוד סודי לכניסה לבית קיבלנו מראש לנייד, כך שלא נזקקנו למעורבות אנשים, הורדנו וילונות כי מתישהו האור יחזור והופ לישון 🙂

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021 | כתיבת תגובה

הכנות לאיסלנד

מבוא
בקיץ של שנת 2020 תכננו לבלות כחודש בטיול בארה"ב.
התזמון היה מושלם: הגדולה סיימה צבא, האמצעי סיים תיכון והזאטוט…
תכננו מסלול, הזמנו כרטיסי טיסה, הזמנו בתי מלון, תיאמנו להיפגש עם משפחה וחברים וחיכינו.
התכנון היה:
– מספר ימים באמסטרדם
– ניו-יורק – המסעדות כבר נבחרו בקפידה
– טיסה לדנבר, קולורדו
– סיבוב ארוך בפארקים השונים של הרי הרוקי – ילוסטון, גליישר ועוד
– ונקובר וסיאטל
– טיסה לסן-פרנסיסקו – גם כאן נבחרו מסעדות
– מספר ימים בברצלונה לאיפוס וחזרה לארץ

ואז הגיחה הקורונה.

בהתחלה עוד קיווינו שתוך מספר חודשים הכל יחלוף, אבל בהדרגה התחלנו להבין שכנראה יעברו מספר שנים עד שנגיע שוב כולנו יחד לארה"ב.

מכיוון ששוב הגיע הקיץ וחם כאן בטירוף שמשתווה לטירוף של מחירי החופשה בארץ, המחשבות שוב נדדו לחופשה משפחתית בחו"ל.
התזמון עדיין טוב: הגדולה נרשמה ללימודים, האמצעי בעתודה ויש חופשת קיץ והזאטוט (כבר לא כל כך זאטוט)…
אך בכל הנוגע ליעד, האפשרויות מוגבלות מאוד, עד שחשבתי על איסלנד…
– הם מקבלים רק מבקרים מחוסנים (ילדים של מחוסנים מוחרגים)
– אחוז המחוסנים בעליה מתמדת והם בדרך לעקוף את ישראל אם הם לא עשו זאת (יותר מ-85% מהאוכלוסיה מעל גיל 16 כבר מחוסנת בחיסון מלא)
– רמת השליטה במחלה גבוהה עם נהלים מסודרים שנבחנים ומתעדכנים כל 3 שבועות
– צפיפות אוכלוסיה היא מהנמוכות בעולם, השטח שלה גדול כמעט פי 5 ממדינת ישראל בעוד סך התושבים בה קטן מחיפה והקריות. העיר השנייה ב"גודלה" מונה פחות מ-20,000 תושבים.

אז התחלנו לחקור קצת על איסלנד
מקורות מידע
1. בלוג טיולים פנטסטי (ואני לא משתמש במילה הזו לעיתים קרובות) בשם Full Suitcase שכולל שפע מידע על איסלנד וגם על ארצות אחרות ששווה לטייל בהן. מסלולים לחורף ולקיץ, מסלולים מארבעה ועד ארבעה-עשר יום, מה לקחת, מפות, כללי נהיגה ועוד ועוד…

2. סטנדאפיסט איסלנדי (די טוב) בשם Ari Eldjárn עם מונולוג משובח על איסלנד ב-Netflix

3. ערוץ ה-Youtube עם Paul Barbato שנמצא כבר בשלב מתקדם של סקירה (במהירות) של כל ארצות העולם לפי סדר הא"ב עם הפרק על איסלנד (שווה לראות גם את הפרק על ישראל)

4. סדרה מצוינת של Netflix בשם Down to Earth עם זק אפרון ודארין אוליאן בפרק על איסלנד – אנרגיה מתחדשת ועוד נפלאות טבע

5. סדרה חדשה של Netflix בשם Katla

ולא, אף מילה על משחקי הכס וג'ון סנואו

מה גילינו עד עכשיו
1. למעשה לא נהיה באיסלנד בשעות החשכה, הלילה הראשון שבו באמת יש חושך (לזמן קצר) יהיה בספטמבר אחרי שנחזור לישראל. מאידך יש 3 רמות מוגדרות של דמדומים

2. לא נזכה לראות את הזוהר הצפוני – תזמון גרוע של ביקור ומופע ירח

3. יותר ממחצית מתושבי איסלנד מאמינים בקיומם של שדונים, או לפחות לא מוכנים לשלול את האפשרות לקיומם – Huldufólk (Hidden folk) (זה נותן קצת רקע למה שרואים בסדרה Katla), שאריות של מיתולוגיה מלפני התקופה שהם אימצו את הנצרות? ובכל מקרה כנראה הרבה פחות מזיק מאמונה ביצורים דמיוניים אחרים…

4. בשר לווייתן מופיע בתפריטי מסעדות האיסלנד – גן עדן כבר אמרנו?

5. הר הגעש Fagradalsfjall שהתחיל להתפרץ במרץ 2021 עדיין פעיל וגם אנחנו נלך לראות אותו

6. השימוש במזומן לא ממש מקובל, הכל מתבצע באשראי.

7. האלף-בית שלהם כולל כמה אותיות מוזרות וגם ההגייה של האותיות הסטנדרטיות "קצת" משונה – אז בעוד שבספרד ובאיטליה התאמצנו לתקשר עם המקומיים בשפה שלהם (בוודאי בכל מה שקשור באוכל), באיסלנד זה כנראה לא יקרה.

8. בכל מקום יש בריכות עם מים חמים, בין אם בסגנון בריכת שחייה, ספא מפואר או סתם חור באדמה. אז נצטייד במעילים וכפפות, אבל גם בבגדי ים ובמגבות.

9. יש באיסלנד יותר מ-200 בריכות שחייה ציבוריות (לאוכלוסיה של בערך 350,000 תושבים). אם לוקחים בחשבון שרוב האוכלוסיה נמצאת באזור ריקיאוויק רבתי, אבל רוב הבריכות ממש לא, זה יוצא ממש הזוי.

10. עקב סיבות היסטוריות האיסלנדים חובבי ליקריץ' גדולים, בפרט כשהוא משולב עם שוקולד – הולך להיות מעניין…


פורסם בקטגוריה איסלנד 2021 | כתיבת תגובה

לפרוס בוואסיו, לפרוש בשיא ולפצוח בשיר…

הכל מתחיל בבשר טוב – במקרה הזה ואסיו מהמיטמרקט – אבל זו רק ההתחלה.
הנתח עצמו טעים, על זה אין עוררין, אבל הוא לא נתח רך במיוחד.
לכן יש לטפל בו נכון כדי שהתוצר הסופי יהיה גם קל לאכילה.
זה יכול להיות באמצעות מלח, כלומר השריה בבריין (תמלחת) או המלחה יבשה.
זה יכול להיות ריכוך בסו-ויד, וזה יכול להיות גם ריכוך ביוגורט.
כבר עשיתי ואסיו במגוון שיטות, אבל בחום המטורף של הסופ"ש הזה לא התחשק לי לצאת החוצה ולהדליק את המעשנה, אז בחרתי שילוב חדש.
מריחה ביוגורט, כיסוי התבנית בפלסטיק נצמד והופ למקרר ללילה.
בבוקר שטיפה של הבשר וייבוש.
הכנת מרינדה מכמויות שוות של חרדל חלק, רוטב סויה, מיץ לימון ושמן זית, בתוספת מלח ופלפל גרוס.
מריחה טובה של הבשר במרינדה והכנסה לשקיות ואקום.

בישול בסו-ויד לכארבע שעות ב-60 מעלות.
זה נכון שבדרך כלל האפקט של מרינדה הולך לאיבוד בסו-ויד, אבל המקרה הזה הוא סוג של יוצא דופן.
מכיוון שהבשר דק, יש לו הרבה מאוד שטח פנים יחסית למשקלו ולכן גם אם המרינדה חודרת רק מילימטרים בודדים, עדיין יש לה השפעה לא מבוטלת. חוץ מזה גם החמיצות של הלימון עושה משהו לבשר.
צינון במי קרח.
צריבה של הנתח משני הצדדים על הפלאנצ'ה בצד של הפסים.
חיתוך לרצועות (בניצב לכיוון הסיבים – חשוב ביותר לאיכות הביס בנתח הזה!)
צריבה של 2 צדדי החיתוך על הפלאנצ'ה 10-15 שניות כל צד.

כשעצרנו שנייה לנשום, נזכרתי שצריך לצלם

התוצאה פשוט מדהימה – בשר שהטעם הטבעי שלו מחוזק במרינדה ובאפקט הצריבה, מרוכך המידה הנכונה, עסיסי ופשוט יוצר ביס מדהים.

ביס מדהים!



פורסם בקטגוריה מתכונים, סו-ויד | עם התגים , | 2 תגובות

וחג שבועות תעסה לך…

חלב זה נחמד וגבינות זה ממש טעים, אבל בשביל לחגוג ארוחה של ממש אני ממליץ שיהיה גם בשר 🙂
אז לכבוד חג השבועות החלטתי להכין לנו שפיץ שייטל נחמד (Tri Tip בלעז).
ראשית חוכמה יש להצטייד בנתח משויש מהקצביה החביבה עליכם (במקרה שלי מיטמרקט).
שפיץ שייטל משויש מפרת הולשטיין.

הכנתי בבוקר שוט אספרסו טעים, ערבבתי אותו עם כף חרדל דיז'ון חלק, מרחתי היטב את הנתח משני הצדדים והחזרתי למקרר למשך כחצי שעה.

ערבבתי כמויות שוות (כף) של:
מלח דק, פפריקה, שום גרוס ופלפל ס'צואן – (כתשתי במכתש ועלי), עיסיתי היטב את הנתח, הנחתי על רשת והחזרתי למקרר עד למועד העישון.

הכנסתי את השפיץ שייטל למעשנה, הוספתי צ'אנקים של חביות יין לגחלים והמתנתי עד שיגיע לטמפרטורה פנימית של 60 מעלות – מה שקרה מהר למדי.

התיבול החמיא מאוד לבשר, אבל לצערי הבשר לא היה מספיק רך, מבחינתי הנתח הזה צריך כמה שעות ריכוך בסו-ויד לפני העישון.

אז את מה שלא אכלנו בארוחה, פרסתי והכנסתי לסו-ויד ל-3 שעות ב-60 מעלות, כדי שיהיה יותר נוח לנגוס בהמשך השבוע 🙂



פורסם בקטגוריה סו-ויד, עישון | עם התגים , , | כתיבת תגובה