יום #4 – מוראנו ובוראנו – יום אחרון בוונציה

ונציה בגשם מעט אפורה ומדוכדכת, אבל אנחנו לא. התעטפנו היטב ויצאנו לכיוון המעבורת למוראנו ולבוראנו. בדרך עצרנו בחנות הספרים המשוגעת שבה הספרים מסודרים בגונדולות, אמבטיות ושלל כלי קיבול אחרים. ראינו את הסמטה הצרה ביותר בוונציה, את הבית שמוקף בשלושה כיווני מים ונכנסנו להתפעל ממבואת בית-החולים המקומי ששוכן במבנה עתיק.
לאחר הפלגה של כרבע שעה המעבורת הורידה אותנו במוראנו (אי אמנות הזכוכית) והגשם פסק.

במוראנו ביקרנו במפעל ייצור זכוכית וזכינו בהדגמה קצרה של תהליך ניפוח הזכוכית שתוצריו היו כד בסיסי ופסלון של סוס. משם המשכנו למוזיאון הזכוכית שאמנם אינו גדול במיוחד אבל בהחלט מקיף את כל היסטוריית ייצור הזכוכית בוונציה במאות השנים האחרונות. לא פסחנו על ביקור במספר חנויות לממכר פריטי זכוכית וגם כמובן גלידריה אחת.

משם הפלגנו כחצי שעה לאי בוראנו (אי התחרה), בו כל הבתים חייבים להיות צבעוניים על-פי חוק, כאשר הצבעים נקבעים על-ידי הרשות המקומית. מיד כשירדנו מהמעבורת התחדש הגשם, אז הקפדנו להישאר עטופים היטב בעת אכילת הגלידה השנייה והשלישית להיום. המקום צבעוני וחביב ולמרות הזהות בתעלות ובגשרים, שונה לגמרי מוונציה עצמה.

ניסיון העבר מראה שלמסעדה טובה צריך לחזור, אז חזרנו למסעדה של שלשום. הושיבו אותנו באותו שולחן והמלצרים שמו לב שישבנו גם באותם מקומות. הם לא הצליחו להבין מאיפה אנחנו ואנחנו לא התלהבנו לספר, אבל הם מאוד שמחו לגלות שאנחנו מישראל ואף הציגו בגאווה בקבוקי יין שקיבלו מחברים בישראל.


פורסם בקטגוריה איטליה 2024 | כתיבת תגובה

יום #3 – מסתובבים בוונציה

קמנו השכם בבוקר ויצאנו לשוק המקומי. מבחר הדגים ופירות הים מהמם והמחירים בסדר גמור. הצטיידנו בכל מה שצריך (ועוד קצת) על-מנת להכין ארוחת ערב. בחנות גבינות קטנה ביקשנו פקורינו וקיבלנו הסבר על לפחות 8 סוגים שונים. בחנות הנקניקים יש סלאמי מבקר וחזיר וגם מסוס ומחמור.
חזרנו לדירה והכנו ארוחת בוקר גדולה וטעימה וקדימה לטיול.

היום הקדשנו את הבוקר לשיטוט באטרקציות המרכזיות – גשר האנחות בו האסירים היו נאנחים למראה הנוף מהחלונות האחרונים בדרכם למאסר בארמון הדוג'ה, בזיליקת סן מרקו ומגדל השעון. בדרך להפלגה אל האי San Giorgio הצצנו ב"מוסך" לתיקון גונדולות.

מהאי הפלגנו חזרה אל סן מרקו ומשם צעדנו חזרה לדירה.
מנוחה קצרה, שופינג, פיצה וקפה (כל אחד והצרכים הבסיסיים שלו).
התארגנות לארוחת ערב מרובת מנות וטעמים:
ג'מבו שרימפס ברוטב שמן זית, שום ויין לבן
קלמארי
פילה דג לבן (בעל שם לא מוכר) מטוגן
שעועית ירוקה חלוטה
טורטליני ממולא שפק ברוטב בשמל
יין אדום (כן אנחנו יודעים שיין לבן יותר מתאים לדגים)

סרדינים כבושים – יהיו מוכנים רק מחר.
היתה מחשבה לצאת לשוט קצת בלילה, אבל היין עשה את שלו…
לילה טוב 🙂

פורסם בקטגוריה איטליה 2024 | כתיבת תגובה

יום #2 – מגיעים לוונציה

ארוחות בוקר באיטליה זה לרוב קפה ומשהו מתוק, שזה נחמד אבל לא בהכרח מתאים ו/או מספק את הצרכים של כולנו, אבל בשביל הבוקר הראשון החלטנו בכל זאת לבדוק את העניין. מסתבר שהעניין הוא שובר זיכוי כספי בביסטרו השכונתי. אחרי ארוחת הבוקר (קפה משובח וכריכים למיניהם) שמנו פעמינו לוונציה.

במהלך הדרך הפציעה השמש שהמשיכה ללוות אותנו לאורך היום כולו. המסע לוונציה היה כרוך בלא מעט כלי תחבורה, ובגרירת המזוודות בדרכים לא דרכים ובמעלה ובמורד גשרים. שכרנו היה בדירת הבית שלנו בשלושת הימים הקרובים, שהיא חמודה להפליא.
יצאנו לסיבוב כדי לנשום את העיר – גשר ריאלטו שנבנה ב-1173, אינספור סמטאות צרות, גשרים, חנויות ותיירים.
מסלול ראשון

שמתחבר למסלול שני לכיוון הגטו היהודי. מסתבר שהיו ועדיין קיימים בוונציה 5 בתי כנסת שונים (אם אפשר לריב ולהתפלג אז למה לא?). כאן נתקלנו שוב באבטחה כבדה כמו במודנה ליד המוסדות היהודיים.

לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. מתחת לשלט המסביר על גירוש יהודי ונציה למחנות ההשמדה, יש על הרצפה נקודת ביקורת של גז…

חוזרים למלון למנוחה ואז למסעדה שהוזמנה מהארץ והיתה מצוינת.

פורסם בקטגוריה איטליה 2024 | כתיבת תגובה

יום #1 – Modena

עברו יותר משלוש שנים מאז הטיול המשפחתי האחרון לחו"ל (איסלנד).
תוכניות להגיע לאיטליה לפני שנתיים נדחו, עברנו לעיר אחרת, המלחמה פרצה ועדיין נמשכת והמצב לא פשוט.
הטיסות של טיול בר-המצווה של תומר ליוון בוטלו, אז בחרנו באיטליה עם טיסות של אל-על.
לוקחים לעצמנו הפסקה נחוצה וחוגגים בר-מצווה וסיום שנת הלימודים של הסטודנטים.

כל מסע מתחיל במקדונלדס

נוחתים במילאנו, פותחים את ה-Waze ומגלים ששוב אנחנו לא בארץ – אבל הפעם, זה באמת נכון!
עוברים ל-Google Maps מכוונים למודנה ויוצאים לדרך.

יוצאים לסיבוב בעיר. יום ראשון אחר הצהריים, מזג האוויר די נעים ונראה שכולם משוטטים בחוץ. נכנסנו לטעום חומץ בלסמי אמיתי ב-La Consorteria 1966. קיבלו את פנינו שתי נשים מנומנמות למדי, אך עם ידע רב בתחום. הן הסבירו על תהליך הייצור והיישון של החומץ, ועל ההבדלים בין חומץ בלסמי מסורתי (או כפי שנאמר על ידן, האמיתי) לבין האחד שניתן לקנות בסופרים באיטליה (שגם הוא לא בר השוואה לחומץ שיש בארץ). לאחר מכן עברנו לסבב טעימות של מגוון סוגים שונים של חומץ, ולאחר בחירות דמוקרטיות נבחר חומץ בלסמי אמיתי אחד שיחזור איתנו ארצה במזוודה. החומץ הנבחר נארז כמו תכשיט יקר ערך.
פנינו לגלידריה הצמודה והמומלצת GIOELIA Cremeria.
בהמשך הסיבוב הגענו לשוק אוכל שבו מיטב יצרני האזור הציגו את מרכולתם: גבינות, שרקוטרי, שוקולד, פסטות, חומץ, יין ועוד ועוד. בדיעבד הסתבר שזה היה אירוע עונתי מיוחד.

קצת שופינג לבנות, מעט מנוחה לבנים. ביקור במסעדה במרחק של 50 מטר מהמלון (הוזמנה מראש) עם השם הפומפוזי Trattoria Pomposa al Re gras – מומלצת מישלן וגם מומלצת על-ידינו.

פורסם בקטגוריה איטליה 2024 | כתיבת תגובה

מחמצת 2.0

המחמצת שליוותה אותנו נאמנה כארבע שנים חטפה זיהום ולמרות ניסיונות שיקום היא הוכרזה בסופו של דבר כחסרת תקנה ומצאה את דרכה לפח. אחרי תקופת אבל הולמת החלטנו להכין אחת חדשה 🙂
בעקבות חשיפתנו הגוברת להתססות למיניהן, בחרנו להתחיל הפעם עם המומחה Maurizio Leo, הבעלים של האתר והספר The Perfect Loaf.
בנוסף להוראות ברורות, תמונות, דוגמאות ופתרונות לאיתור תקלות, אהבתי במיוחד את ההסברים המעמיקים והרציונל שעומד מאחורי כל פעולה ופעולה.
לחמי המחמצת שהכנו עד היום היו "חצי מחמצת" כי המתכון כלל גם מחמצת וגם שמרים רגילים. הפעם החלטנו שנעבור להכנת לחם מחמצת ללא סיוע של שמרים.
מכיוון שקיצי וחם, המחמצת צמחה והתפתחה יפה, אבל הניסיונות הראשונים שלנו בהכנת לחם לא צלחו. מספר הפרמטרים שבהם ניתן לשלוט הפך את איתור הבעיות למסובך ביותר, אבל לא אמרנו נואש ובהדרגה המצב התחיל להשתפר. במבט לאחור אנחנו לא יודעים להצביע בוודאות על כשל ספציפי בתהליך וככל הנראה זה היה שילוב של התחזקות המחמצת, טכניקת הקיפולים וזמן ההתפחה ואולי גם סוג הקמח…

כבר הגענו למצב שהטעם מצוין והלחם תופח כמו שצריך ונראה טוב, אבל לדעתנו עוד יש מקום לשיפור.

וזה מצליח יותר מפעם אחת (הפעם עם עגבניות מיובשות תוצרת בית)

בנוסף, החלטנו להתייחס ברצינות לשאלה "מה עושים עם כל שאריות המחמצת (discard) שזורקים כל יום?". למאוריציו יש הצעות טובות אבל נעזרנו גם בבלוג ישראלי "האופה" ובפרט התאהבנו בקרקרים שלו.

נקודה חשובה מאוד: רבים מאיתנו הם "אופים של סופשבוע" וחלקנו קצת מחפפים בהאכלה של המחמצת, בטח לא מאכילים פעמיים ביום, מזייפים קצת בזמני ההאכלה, עושים כל מיני טריקים עם המקרר וכד'. אם לא עושים יותר מדי שטויות לא יקרה למחמצת שום דבר, והאכלה אחת או שתיים נכונות לפני האפייה של סוף השבוע יפתרו כל בעיה, אבל (וזה אבל גדול מאוד) אם רוצים להשתמש ב-discard להכנת דברים טעימים ולא חמוצים מדי, חשוב מאוד להקפיד על האכלות מדויקות לאורך כל השבוע, או לפחות לא להכניס לצנצנת השאריות משהו שהחמיץ יתר על המידה, כי הוספה אחת של discard חמוץ בתוך צנצנת השאריות תוביל לקרקרים/וופלים/מאפים חמוצים ולא טעימים בעליל – ראו הוזהרתם!

פורסם בקטגוריה אפייה, מתכונים | עם התגים | כתיבת תגובה

חיים תוססים – מי ביקש יוגורט?

הכנת מאכלים מותססים תמיד משכה אותי אפילו לפני שידעתי שהם מותססים ושיש להם מכנה משותף.

התססה לקטית עם נוזלים
מלפפונים כבושים אני מכין עוד לפני שהאינטרנט הפך לנחלת הכלל (לפני 30 שנה – ביום ההולדת שלי)

התססה לקטית ללא נוזלים
לפני מספר שנים החלטתי שהגיע הזמן להתעסק עם כרוב כבוש ומאז הוא דייר קבע אצלנו בבית

מחמצת למאפים
הקורונה דרבנה אותי לצלול לעולם המחמצת ולהעשיר את מגוון מתכוני האפייה שלנו

דגים
גרבלאקס הפך למאכל קבוע אצלנו בכל פעם שאפשר להשיג סלמון טרי במחיר סביר ולאחרונה לטובת הנמנעים מפחמימות התווסף לרפרטואר גם סלמון כבוש ללא תוספת סוכר

נקניקים
לפני כשנה, אחרי התעסקות של מספר שנים עם שרקוטרי החלטתי ללמוד קצת על עולם הנקניקים המותססים ולהכין בבית סלאמי, פואט, סרוולאט ועוד

פה ושם גם נגעתי בהכנת חומץ ואלכוהול, אבל לא משהו שיצא לי לכתוב עליו. בתחום הבשר יש גם אנשים שמדווחים על ניסויים מעניינים בשימוש בקוג'י ליישון, שלא לדבר על הכנת מיסו וגארום.

הבן שלי מגלה התעניינות בבישול (מבקש ומקבל לימי ההולדת ספרים של קנג' לופז) והתחיל להתעניין בהתססה ובאופן ספציפי בקוג'י, וזה הוביל אותי לעיון במספר ספרים בנושא פרמנטציה (התססה) ובהם:
– The Noma Guide to Fermentation של מסעדת Noma המפורסמת
– 2 ספרים של גורו הפרמנטציה Sandor Katz, הראשון Wild Fermentation והשני The Art of Fermentation – שניהם זמינים להורדה מהאינטרנט (באופן חוקי)
– יש לנו גם גורו מקומי בשם אורי מאיר ציזיק עם ספר ובלוג ששווה לעיין בהם

אז אחרי לא מעט קריאה והבנת העקרונות המנחים התחשק לי לנסות עוד דברים קצת בעצמי והחלטתי להתחיל ביוגורט. שיטוט בבלוג (שלי) העלה שכבר הכנתי יוגורט בעבר אבל איכשהו זה לא תפס והפך למנהג של קבע. עכשיו אני גם יודע קצת יותר ויש לי כלי שימושי לטובת העניין (סו-ויד) אז ניגשתי להכנה לפי ההנחיות של סנדור כץ (מישהו צריך לספר לו על סו-ויד):

  • מחממים ליטר חלב לטמפרטורה של 82 מעלות ומאפשרים לחלב להתקרר ל-43 מעלות
  • מוסיפים לחלב 15 מ"ל של יוגורט הכי טבעי שאפשר למצוא
  • מחממים בטמפרטורה של 43 מעלות למשך 8-12 שעות (הידד לסו-ויד)

המרכיבים שהשתמשתי בהם:
חלב טבעי 3.6% של יוטבתה
צנצנת 1 – יוגורט עיזים 2.8% של חלב הארץ
צנצנת 2 – יוגורט 3% דנונה ביו של שטראוס
* בהמשך משתמשים ביוגורט מהנגלה הקודמת, מה שמכונה backsloping

היוגורטים טעימים ועדינים יחסית. בוודאות יותר מוצלחים מסטרטר המקור שלהם.
התהליך הרבה יותר ידידותי לכדור הארץ – אין מכלי פלסטיק חד-פעמיים.
המחיר של היוגורט זול יותר, אבל בהחלט יש פה התעסקות.
האם נרצה להתמיד בזה ולהכין יוגורט פעם בשבוע, שבועיים? – ימים יגידו.


עדכון אחרי שבועיים:
הכנה של 2 צנצנות מדי שבוע
שקיות חלב 3% של תנובה ועל כל ליטר חלב 15 גרם מהיוגורט הקודם
פשוט נהדר 🙂

פורסם בקטגוריה מתכונים, סו-ויד, פרמנטציה | כתיבת תגובה

פירקתי (לא פרקתי) את הכתף

לכבוד הפסח התבקשתי להביא מנת בקר. החלטתי לחזור למקורות ולבחור בקלאסיקה של צלי כתף. אבל אם כבר קלאסיקה אז שתהיה ממש איכותית – כזה שזוכה למחמאות ומהווה את החלבון המועדף בארוחה.
לא היה טעם להמציא את הגלגל, רק לנבור בספרים ובאתרי אינטרנט, לבחור את מה שנראה הכי מתאים, לעשות ניסוי ולטעום.
הבחירה שלי היא מהאתר של Feincook.
המתכון מעולה וכולל טיפול נכון בבשר, מגוון ירקות, תיבול הולם ונוחות הכנה מראש בזכות הסו-ויד.

רק 2 הערות לגבי המתכון:
1. אפשר לוותר על גבעולי הסלרי – אני לא מחבב את הסיבים שלהם, גם לא לאחר בישול ארוך.
2. לא חייבים להגיע ל-18 שעות, גם 14 שעות מספיקות לקבלת מרקם רך לבשר.

עוד 2 הערות לגבי הנתח – צלי כתף מס' 5
1. חשוב ביותר לנקות היטב את הנתח מכל הקרומים והחלקים הלא מתאימים לאכילה כדי שיהיה נתח "נקי", ואת שאריות הבשר מנתחים סמוכים שמגיעות עם הכתף יש לייעד לשימוש אחר.
2. הקצה הדק של הנתח קצת פחות מתאים לפרוסות צלי אז קיצצתי חתיכה של כ-400 גרם מהכתף וייעדתי אותה לכבישה/ייבוש.

צלי בקר חגיגי לפסח

הצלי היה הצלחה גדולה, גם בטעם וגם במרקם וזכה לשבחים.


את הנתח לכבישה הכנתי בסגנון Lomo Embuchado שהוא בעצם מתכון ספרדי לפילה חזיר מיובש.
לכל קילו בשר:
28 גרם מלח
6 גרם מלח כבישה #2
2.5 גרם סוכר
8 גרם פלפל שחור
6 גרם פפריקה ספרדית
2 גרם שום גרוס
מעט מים כדי לעזור לתבלינים להידבק לבשר

תהליך של 3 שלבים
– כבישה במקרר בוואקום (שבוע) – לנתח עבה יותר 10 ימים
– ייבוש במקרר ייבוש נקניקים (4 שבועות או יותר) – עד לאיבוד משקל של 40%
– איזון לחות במקרר בוואקום (חודש)

טעים מאוד אבל צריך יותר זמן לאיזון לחות
פורסם בקטגוריה מתכונים, שרקוטרי | כתיבת תגובה

קניידלך

ברוח פינוי הפלאנצ'ה מהפוסטים שהצטברו לי בראש – ראו "לחי או לסת" ומכיוון שאיני רוצה לחכות עד פסח הבא, מצאתי לנכון לתת כבוד לחג שחלף.

כבר יש לי פוסטים על מאכלים של חנוכה ושל פורים, אבל של פסח עדיין לא – אז הגיע הזמן לקניידלך.
אני לא אוהב מצות וגם לא משתגע על מצה עם ביצה כלומר מצה בריי, אבל איכשהו השילוב של קמח מצה עם ביצים עובד ויוצר קסם טעים ואוורירי.

מתכון ל-30 קניידלך
מרכיבים:
– 1 כוס קמח מצה
– 3/4 כוס מים רותחים
– 1/4 כוס שמן
– 3/4 כפית מלח
– 2 ביצים
– בצל קצוץ מטוגן ופטרוזיליה קצוצה (אופציונלי לחלוטין)

*רצוי להכפיל או אפילו לשלש את הכמות אם יש הרבה אורחים

הכנה:
– לערבב בקערה את הביצים, השמן והמלח
– למזוג פנימה את המים תוך כדי ערבוב
– לערבב פנימה בהדרגה את הקמח עד שהתערובת נוקשה ולא מימית
– להכניס למקרר לשעה לפחות
– להרטיב את הידיים וליצור כדורים קטנים שיתפחו בבישול – לא לדחוס יותר מדי
– להפיל לתוך סיר עם מים מומלחים או מרק, לכסות ולבשל 30 דקות


בשום פנים ואופן לא לפתוח את המכסה לפני שעברו 20 דקות – סכנת קניידלך קשים!

טעים חם במרק ירקות/עוף או לא במרק וגם כשלא חם 🙂

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , | כתיבת תגובה

לחי או לסת? – גואנצ'לה

כבר יותר משנה שלא פרסמתי פוסט. עזבנו את הבית שגרנו בו 25 שנה ואז פרצה המלחמה.
אבל הצטברו אצלי על הפלאנצ'ה כמות דו-ספרתית של פוסטים והגיע הזמן…

גואנצ'לה (באיטלקית Guanciale), הוא בשר לסת חזיר משומר והוא אחד המרכיבים החשובים בספגטי קרבונרה. הלחי (cheek) היא שריר קטן יחסית ופחות שומני הנמצא מתחת לארובת העין, בעוד שהבשר של הלסת (jowl) המגיע עד לסנטר הוא גדול יותר וגם הרבה יותר שומני. אבל בעברית כולם קוראים לזה "לחי".

את הנתח הזה כובשים ומשמרים, כמו שעושים כמעט לכל חלק מהחזיר כדי לייצר מטעמים.
כדי להשיג "לחי" טרייה של חזיר, נתח זול יחסית במשקל של 1 עד 1.5 ק"ג, צריך לבקר באחד האטליזים בצפון שמפרק חזירים שלמים. הסיכוי למצוא אותו באזור המרכז בחנויות שמוכרות בשר חזיר, קלוש ביותר.

"לחי" של בקר (המכונה גם "בשר ראש") זה נתח נהדר ויש לו שימושים רבים בבישול, אבל אי-אפשר לעשות ממנו גואנצ'לה.

איך מכינים?
ראשית חשוב להוציא מהנתח את הבלוטות הקטנות (חלקן מסומנות בחיצים), זה לא חלק שאוכלים.

ולאחר מכן מורידים קצוות ושאריות ומכינים את הנתח לכבישה, את העור משאירים.

כבישה:
בהתאם למשקל הנתח, מערבבים יחד:
2.5% מלח גס
מלח כבישה #2 בהתאם להנחיות היצרן (2.5 גרם לקילו)
פלפל שחור גרוס (כפית גרגרים שלמים לקילו)
אורגנו מיובש (אופציונלי)
זרעי אניס (אופציונלי)
עלה דפנה (אופציונלי)
מורחים היטב על הנתח, מכניסים לשקית ואקום במקרר למשך כשבועיים (תלוי בגודל הנתח)

ייבוש:
תולים לייבוש במקרר נקניקים וממתינים עד לאיבוד משקל של כ-20% (גם 15% זה בסדר). זה עשוי לארוך מספר חודשים אז צריך להתאזר בסבלנות. זה משתלם, ככל שעובר הזמן הטעמים משתבחים. אפשר לכרוך מסביב חוט כדי לשמור על הצורה הרצויה.

פורסים, משתמשים ונהנים.
אפשר לארוז חתיכות בוואקום לשמירה במקרר למספר שבועות או בפריזר ליותר זמן, ולא לשכוח לחלק לחברים טובים.

אז מה עושים עם זה? (ספגטי קרבונרה) – למשל מהספר של Joshua Weissman

מה עוד עושים עם זה? (רוטב עגבניות) – למשל כזה, שהוכן, מיד נכנס להקפאה וישמש בעתות מצוקה.

בפוסטים הבאים: Lomo, Lonza ועוד

פורסם בקטגוריה מתכונים, שרקוטרי | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

כיצד לאטום שקיות חלקות במכונת ואקום ביתית "רגילה"

מה הבעיה?
במכונות ביתיות פשוטות, מנגנון היניקה ששואב את האוויר מתוך השקית, נמצא "מאחורי" פס ההלחמה שסוגר את השקית ויוצר את האיטום.
לכן כשמכניסים את השקית למכונה, סוגרים אותה ומפעילים, המכונה מנסה לינוק אוויר דרך שקית סגורה בלחץ וכמובן שלא קורה כלום.

בשביל המכונות האלו המציאו את השקיות המחורצות, החריצים הקטנים בדופן אחת של השקית מאפשרים מעבר אוויר גם כשהשקית סגורה בלחץ.

אז איך בכל זאת אפשר לאטום שקיות חלקות, למשל שקיות יישון בשר, במכונה "רגילה"?

הפתרון?
נשתמש בפיסה של שקית מחורצת שתאפשר מעבר אוויר.
– נחתוך חתיכה בגודל 5 x‏ 10 ס"מ (אפשר גם יותר או פחות – זה ממש לא משנה).
– נכניס את החתיכה לתוך שפתי השקית החלקה כך שתבלוט משני הצדדים של פס ההלחמה, כלומר גם לתוך החלק של המכונה שבו מתבצעת היניקה וגם לתוך החלק שבו נמצא הבשר. 
– נבצע פעולת איטום רגילה* כמו בשקית מחורצת.
– יתכן ויהיה צורך לקדם את הבשר קרוב ככל האפשר למכונה כדי לאפשר שאיבה טובה יותר של האוויר מהשקית.

* כתלות בסוג המכונה וכמות השימוש בה, יתכן ונצטרך (אם אפשר) לכוונן את משך ההלחמה. ליתר בטחון כדאי לעשות שתי הלחמות (בכל זאת אנחנו מלחימים שלוש שכבות פלסטיק במקום שתיים.

בהצלחה!

פורסם בקטגוריה יישון | כתיבת תגובה