חדשות בתחום הוואקום

מכונת הוואקום ששירתה אותי נאמנה בשלוש השנים האחרונות החלה לקרטע. ה-DZ-280/2SE (בסביבות 85 דולר כולל משלוח באליאקספרס) היא מכונת ואקום מסוג שנורקל שממש שואבת נוזלים ולא רק "מתמודדת עם נוזלים" ולכן יש בה יותר צנרת מאשר במכונות אחרות. "ניתוח מעקפים" בקרבי המכונה (לא מומלץ למי שלא יודע מה הוא עושה) שיפר מעט את המצב, אבל הגיע הזמן לחפש מכונה חדשה.

הסיבה העיקרית שאני משתמש במכונה כזו היא לא היכולת שלה לשאוב רוטב או שמן, למרות שזו תכונה שימושית מאוד, אלא דווקא היכולת שלה לעבוד עם שקיות חלקות, ספציפית שקיות ליישון בשר, אבל גם שקיות לסו-ויד (החלקות משמעותית זולות יותר מהמחורצות המחייבות מכונה ייעודית) וגם "סתם" שקיות להקפאת מזון כדי שלא יקבל כוויות קור ואפילו "ממש סתם" שקיות לאחסון של דברים אחרים בוואקום.
גם מכונת תא לחץ (chamber) עובדת עם שקיות חלקות, אבל זהו לרוב מכשיר גדול ויקר ולא ממש מתאים למטבח הביתי.

המגבלה המשמעותית ביותר של המכונה שיש לי היא פס הלחמה שמתאים לשקיות ברוחב של עד 30 ס"מ (בפועל 28). כמובן שאפשר לסגור שקית בחלקים, אבל זה לא הכי נוח ומוסיף נקודת כשל בהלחמה.

במהלך השנה האחרונה שמעתי דברים טובים על מכונות שנורקל של Magic Seal והחלטתי לבדוק מה יש להם להציע. מסתבר שיצא לאחרונה דגם חדש MS-400 עתיר יתרונות:
– תמיכה בשקיות ברוחב של עד 40 ס"מ
– עבודה מושלמת עם נוזלים (שנורקל)
– מצבי עבודה: אוטומטי, חצי-אוטומטי וידני
– פס הלחמה רחב
– שליטה בזמן ההלחמה (טוב לשקיות בעוביים שונים)
– והשוס הכי גדול (לדעתי המכונה הראשונה מסוגה) – עבודה עם שקיות חלקות וגם עם שקיות מחורצות!

אפשר לקנות באמאזון ב-404 דולר ואפשר גם באליאקספרס ב-217 דולר (כולל הכל), בחרתי באפשרות הזולה יותר, בכל זאת "חצי-מחיר", והמתנתי בסבלנות שהמכונה תגיע.
בשעה טובה המכונה הגיעה, ארוזה היטב ולמרבה הפלא עם חוברת הפעלה באנגלית אמיתית. הכיתוב על הלחצנים גם בסינית וגם באנגלית.

מוציאים את התא לאגירת טפטופים, לוחצים על כפתור והשנורקל יוצא לבד

זה לא נתח קטן, זה שפיץ שייטל רגיל בשקית 30×35 ס"מ במכונה גדולה

ולמי שתוהה איך יצא השפיץ שייטל

פורסם בקטגוריה אוכל ושתייה, יישון, מתכונים, סו-ויד | עם התגים , , | תגובה אחת

סלמון כבוש

הגרבלקס הפך למנה אהובה בבית ואנחנו מכינים אותו בכל פעם שאנחנו מניחים את היד על סלמון טרי במחיר סביר (בימים אלו 80 ש"ח לקילו ולא 129 ש"ח – מחיר לסלמון מפולט).
מכיוון שלאחרונה התעוררה דרישה למאכלים ללא פחמימות, החלטתי לבדוק איך כובשים סלמון ללא סוכר. באותה ההזדמנות גם בדקתי איך זה עובד ללא שמיר 🙂

ניסיון 1
לקילו דג נטול עור
100 גרם מלח גס
כפית גרגירי ערער
כפית גרגרי פלפל שחור

ניסיון 2
לקילו דג נטול עור
150 גרם מלח גס
כפית פלפל לבן טחון

התהליך
לכתוש את התבלינים ולערבב עם המלח
לפזר חצי מהכמות על ניילון נצמד, להניח מעל את הדג ולפזר את החצי השני מעל לדג
לעטוף היטב את הדג ולהניח בתבנית, מעל הדג להניח צלחת ובתוכה משקולת (בדרך כלל קערת מים)
להכניס למקרר והמתין 36-48 שעות
לשטוף, לייבש ולפרוס

המלצה לפעמים הבאות
לקילו דג נטול עור
125 גרם מלח גס
2 כפיות גרגירי ערער
כפית גרגרי פלפל שחור
חצי כוסית / כף / 15 מ"ל ג'ין
ולא להתעצל לקנות שמיר!


פורסם בקטגוריה מתכונים | כתיבת תגובה

Divinity fudge – ממתק אלוהי שאינו פאדג'

את הממתק הזה, שהוא יחסית פחות מוכר גם למתמחים בממתקים, אני מכיר מהילדות.
למרות שמו, הוא בכלל לא פאדג' – אין בו שומן, יש בו חלבונים וטמפרטורת ההכנה שונה.
סוג של הכלאה בין טעם של נוגט (חלביצה) ומרקם אוורירי של מרנג.

בחרתי בו כדי לחנוך את מדחום הסוכר הדיגיטלי החדש שקניתי.
האנלוגי שירת את משפחתנו נאמנה יותר מחצי יובל, ועכשיו הוא יוכל לנוח לו קצת במגירה.

עשיתי הכלאה בין מספר מתכונים שמצאתי כי…
מי אתם אלו שמודדים סירופ תירס בכוס?
איך לעזאזל אתם מוציאים את הסירופ מהכוס לאחר המדידה?
מה הבעיה שלכם להשתמש במשקל?

מרכיבים (48 חתיכות)
2 חלבונים
2 כוסות סוכר (400 ג')
165 גרם סירופ תירס
1/2 כוס מים
1/8 כפית מלח (קמצוץ)
תמצית וניל
1/2 כוס אגוזי פקאן (ניתן להמיר בשבבי שקדים)

הכנה
– מקציפים את החלבונים במיקסר במהירות גבוהה עד שהם יציבים.
– מרפדים תבנית בנייר אפייה.
– מכניסים לסיר את הסוכר, סירופ התירס, המים והמלח, ומחממים עד לטמפרטורה של 127ºC מעלות
– מוזגים באיטיות (במשך כשתי דקות) את הנוזל לתוך החלבונים תוך כדי הקצפה במהירות גבוהה.
– מקציפים עד שהעיסה מאבדת את הברק ושומרת על צורה יציבה כשמניחים כפית ממנה על התבנית (בערך 8 דקות).
– מערבבים פנימה את תמצית הווניל והפקאנים.
– משתמשים בכף ובכפית ליצירת "כדורים" על התבנית – ליתר דיוק גושים – כן, ככה זה אמור להיות 🙂
– ממתינים שיתייצב ומאחסנים בקופסה אטומה.




פורסם בקטגוריה מתכונים | כתיבת תגובה

ממתקי מייפל

רשימת הממתקים שאנחנו רוצים ללמוד להכין הולכת ומתארכת.
לחלקם כבר מצאנו מתכונים ראויים, ולחלקם עדיין לא.
יש גם מספר חומרי גלם שלא פשוט או בכלל לא ניתן להשיג בארץ.
מכיוון שבקבוק המייפל הנוכחי (אמיתי מארה"ב – לא סירופ בטעם מייפל) פחות טעים לנו, החלטנו להקדיש אותו לטובת ניסוי בהכנת maple candy, שהוא בוודאות אחד הממתקים שכדי להכינו צריך הכי פחות מרכיבים.
המרקם של הממתק צריך להיות יציב אך רך, קצת כמו פאדג' אבל יותר אוורירי.
מקובל להכין את הממתק מסירופ מייפל בהיר יותר, אבל לנו היה דווקא כהה.

מרכיבים
סירופ מייפל

הכנה
– שופכים סירופ מייפל לסיר (אפשר להוסיף מספר טיפות שמן או חמאה כדי לצמצם את כמות הבועות)
– מרתיחים עד 118°C ומורידים מהאש
– ממתינים כשלוש דקות
– מערבבים בכף עץ על שהנוזל מתחיל להסמיך ולהיות עכור יותר* (1-3 דקות)
– שופכים לתבנית צורות (עלי מייפל) משומנת או לתבנית משומנת
– ממתינים כשעה והופכים את התבנית על רשת (חותכים אם יש צורך)

*קשה להסביר במילים בדיוק מתי הזמן לעשות את זה. אם המייפל מתקשה יותר מדי, פשוט מוסיפים קצת מים ומתחילים מהתחלה 🙂


טעים, מאוד, אם כי יש מצב שהכנה עם מייפל בהיר יותר תניב ממתק עוד יותר משובח.

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , , | כתיבת תגובה

Honeycomb (ממתק חלת דבש)

ראשית, הקשר בין הממתק הזה לדבש הוא אסוציאטיבי – בצבע כמובן וגם קצת בצורה, אבל דבש אין בו.
הוא מוכר גם בשמות אחרים ברחבי עולם ומקורו לא ממש ברור – יש הטוענים שהומצא בסביבות 1940.
המרכיבים במתכון הקלאסי הם שלושה: סוכר, גולדן סירופ ואבקת סודה לשתייה, אבל אפשר להמיר את הסירופ במיני סירופים מתוקים אחרים ואפילו בדבש וגם להוסיף עוד מרכיבים שלא באמת נחוצים (למשל מים).

מבחינתי זהו ממתק ילדות שאמא שלי הייתה מכינה. יצא לי לטעום פה ושם כאלו תעשייתיים, אבל זה באמת לא אותו הדבר. החומרים שצריך להוסיף לו כדי לשמור על המרקם לאחר ההכנה ולמנוע את השפעות הלחות שבאוויר קצת הורסים את הטעם ובעיקר מייצרים טעם לוואי לא ממש נחמד.

אז בעקבות סדנת הכנת סוכריות שעשינו והתעניינות הילדים בהכנת מיני מתיקה (confectionery), החלטנו להכין בעצמנו. (מדחום מתאים הוא פריט חובה לעיסוק בתחום הזה).

מרכיבים
200 גרם סוכר
חצי כוס גולדן סירופ (185 ג')
1.5 כפיות (או 0.5 כף) מדידה סודה לשתייה*

*במתכונית רבים ניתן למצוא כמויות גדולות באופן משמעותי של סודה לשתייה, מה שמוביל לטעם לוואי לא נעים בתוצר הסופי. עשינו מספר ניסיונות, ולפי הממצאים שלנו בכמות הזו אין טעם לוואי וזאת מבלי לוותר על אפקט תפיחה מרשים.

כלי עזר
מדחום
תבנית קפיצית 26 ס"מ
נייר אפייה
כף עץ נקייה

ראשית מכינים את התבנית. שימון קל של התבנית (עדיף ציפוי תחתית ודיפון בנייר אפייה).

מכניסים לסיר את הסוכר ואת הגולדן סירופ ומחממים על אש בינונית עד 300°F, כלומר 149°C מבלי לערבב!
אזהרה – אין להוריד את העיניים מהמדחום או לעסוק בכל דבר אחר תוך כדי התהליך.
מורידים מהאש, שופכים פנימה את הסודה לשתייה ומערבבים היטב במהירות.
שופכים את העיסה לתוך התבנית.
זהירות – זה חם – ממש חם

מחכים שיצטנן. לא! זה עוד לא מוכן, יש להתאזר בסבלנות כשעה-שעתיים
מפילים על השיש מגובה של 20-30 ש"מ או מוציאים מהתבנית ומכים עם זה על משטח העבודה.

אוכלים ונהנים. שומרים* בקופסה אטומה.
*חיי המדף קצרים כי זה סופח לחות.

לחוויה מיוחדת אפשר לטבול בשוקולד מריר מומס ולצנן על רשת

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

מרשמלו – פעם ראשונה

כשהייתי ילד, אמא שלי הייתה מכינה בבית מרשמלו. מי שזכה לטעום מרשמלו ביתי יודע שהקשר בין מה שקונים בשקיות בסופר לבין הדבר האמיתי הוא רופף למדי.
כבר שנים שיושב לי בראש להתנסות בהכנת מרשמלו, אבל איכשהו לא הגעתי לזה עד היום.
בשנים האחרונות התעורר בארץ תחום ה"קונפיסרי" (Confectionery באנגלית) – הכנת ממתקים.
את סדרת הפוסטים על פאדג' עשיתי לפני כתשע שנים (איך שהזמן טס), קליפות הדרים מסוכרות מסוגים שונים אני עושה שנים (בעיקר פומלות ואתרוגים תימניים) וגם מרמלדת חבושים.
על מתכון מוצלח ל-honeycomb אני עדיין עובד (הנה הפוסט).
אז למה לא מרשמלו? שום סיבה בעצם. אז אחרי סדנה מוצלחת להכנת סוכריות ועם קצת דחיפה מהבת שלי הגענו גם למרשמלו. מתוך שפע המתכונים באינטרנט ובספרות בחרתי במתכון של Alton Brown, מי שלא יודע מי זה, שיבדוק 🙂
בעיקרון הכנת מרשמלו זה דבר פשוט – מוזגים תמיסת סוכר חמה לתוך ג'לטין תוך כדי הקצפה.
מי שרוצה להבין את כל התורה שיחפש Alton Brown Marshmallow ב-Google, המתכון שלו נמצא במגוון מקומות ולמי שרוצה תקציר שלי, הנה המתכון.

מרכיבים (לבערך 64 מרשמלו בגודל 2.5×2.5 ס"מ)
2 x חצי כוס מדידה מים
21 גרם ג'לטין (שקית וחצי)
410 גרם סוכר
80 מ"ל גלוקוזה
קורט מלח
תמצית טעם – וניל או משהו אחר
צבע מאכל (לא חובה)
60 גרם אבקת סוכר
30 גרם קורנפלור
שמן עדין (זרעי ענבים או קוקוס)

כלים נדרשים
מיקסר
תבנית 20X20 ס"מ (או שטח שווה ערך)
מדחום סוכר (או מדחום נעיצה)
משקל
מרית

תבנית איכותית במיוחד

סדר פעולות
– מכניסים לקערת המיקסר חצי כוס מדידה מים ואת הג'לטין ומערבבים בכפית.
– ממיסים בסיר את הסוכר והגלוקוזה עם חצי כוס מים ומרתיחים עד לטמפרטורה של 117-118ºC.

– מפעילים את המיקסר במהירות בינונית ומוזגים לאט את תמיסת הסוכר דרך דופן הקערה.
– מוסיפים את המלח ומקציפים במהירות בינונית-גבוהה כ-5 דקות עד להכפלת הנפח.
– מוסיפים תמצית טעם וצבע (אופציונלי) ומקציפים עוד 3-5 דקות במהירות גבוהה.

– מוזגים לתבנית משומנת בעזרת מרית משומנת.
– מפזרים מעל מעט אבקת סוכר וממתינים לפחות 6 שעות.

מרשמלו מנטה

– מוציאים מהתבנית (זה החלק הכי קשה בהכנה) וחותכים לקוביות עם סכין משומנת
– מצפים את קוביות המרשמלו בתערובת של אבקת הסוכר והקורנפלור.

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , | כתיבת תגובה

איסלנד סיום (יום 14)

תקציר מנהלים ליום האחרון: יצאנו מהמלון בשעה 4:30 בבוקר והגענו חזרה הביתה לאחר 16 שעות.

בבוקר היה קר וגשום ומשום מה זה נראה הגיוני לחברות להשכרת רכב שאת הדרך מהמשרדים שלהם לטרמינל הנוסעים (כמה מאות מטרים טובים) עושים ברגל. אז צעדנו כמו מאות אנשים אחרים בקור ובגשם.
חלק מבני המשפחה ארזו את מעילי הגשם שלהם במזוודות מתוך הנחה שלא ישתמשו בהם יותר (חחח), מזל שמישהו זכר איפה הכל ארוז כדי להציל את המצב.
בתוך הטרמינל היה קצת ברדק, מסתבר שכשמלחיצים את האיסלנדים אז היעילות שלהם נפגמת, והיה ניכר שכמות הנוסעים הלא שגרתית מאיימת להטביע אותם, וחלק מבעלי התפקידים היו עצבניים ובהחלט פחות נחמדים מהרגיל.
כמויות האישורים והמסמכים שצריך להציג בגלל הקורונה הזויה לגמרי ומסתבר שצריך למלא גם מסמכי כניסה לאנגליה למרות שלמעשה לא נכנסנו אליה וגם לא יכולנו אפילו אם היינו רוצים.
בתוך המטוס ללונדון (המלא למדי יש לציין) חזר לאיסלנדים חוש ההומור שאפיין אותם עד עכשיו.

למרות שהטיסה יצאה באיחור קל, זמן הטיסה התקצר ואפילו נחתנו בנמל התעופה הית'רו מוקדם מהמתוכנן.

נמל התעופה הזה משולט בצורה הכי ברורה שאפשר. בכל רגע נתון אתה יודע בדיוק לאן ללכת ובדיוק באיזה שלב אתה בתהליך. אבל מה, הוא ענק וצריך ללכת הרבה (בדיעבד התברר הלכנו יותר ביום הזה מאשר ביום הקודם בריקיאוויק – באדיבות מד הצעדים בטלפונים). גם קצת קשה ללכת אחרי שסוליית הנעל נפרדת לפתע מהנעל בדיוק כשבודקים לך את הנעליים בבידוק הביטחוני…

אכלנו ארוחת בוקר או צהריים, לא ברור, באחת המסעדות בשדה:

בטיסה של אל-על מלונדון לארץ כבר הבנו לאן מועדות פנינו, במטוס עצמו היה חם (הכנה לאוגוסט בארץ), הרבה יותר רועש מאשר במטוס מאיסלנד לאנגליה וכו'.
במהלך הטיסה התברר ש-60 מזוודות לא הועלו לטיסה, וביניהן כמובן אחת שלנו. מתוך אלו שכן הגיעו – אחת שבורה והשנייה נפתחה לבידוק ותכולת תיקי הרחצה מפוזרת במזוודה (למה כל כך קשה לסגור ריץ רץ'?), אבל את רוחם של טיילים שכמותנו לא יישברו.

אז לסיכום, מה היה לנו: נהגנו 3,124 ק"מ, ראינו הר געש, קרחון, מפלים, אגמים, פיורדים, לבה חמה וכזו שהתקררה. הקפצנו אבנים, שיחקנו קלפים, הלכנו טיפסנו וירדנו. היינו בשתי בריכות שחייה ובארבעה מרחצאות חמים, נבדקנו שלוש פעמים לקורונה (ועוד אחת בקרוב). ראינו כלבי ים, ברווזים, פאפינים, שחפים, סוסים, כבשים, כלבים ואפילו חתול אחד. וגם מעט אנשים. היה מקסים!

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021, בחו"ל | כתיבת תגובה

איסלנד – יום #13

יום אחרון באיסלנד, והוא מיועד להיכרות קלילה עם ריקיאוויק העיר. ריקיאוויק הזכירה לנו מה היה יכול להיות מזג האוויר לאורך הטיול כולו, ו"פינקה" אותנו ביום מעונן, גשום וקריר. עכשיו הרגשנו ברי מזל שרוב הימים היו חמימים, שמשיים ותכולי שמיים.

ראשית יצאנו לשיט שמטרתו צפייה בפאפינים. בניסיון של הרגע האחרון לחזות בציפור הלאומית של איסלנד, עלינו על הסיור האחרון לעונה ולכן לא ראינו הרבה. בשיא העונה יש אלפים, אבל אנחנו נאלצנו לחזות בבודדים בלבד, אשר נשארו להאכיל את הגוזלים לפני שיצאו לאוקיינוס האטלנטי.

לאחר הסיור הלכנו לכיוון שוק הפשפשים המקומי, שכמו כל דבר אחר באיסלנד (חוץ מבריכות שדווקא דורשות הורדה של בגדים), נמצא במבנה מקורה. נחמד ושווה ביקור, במיוחד עקב הקור השורר בחוץ.
לאחר מכן עצרנו לנשנש קצת פיש אנד צ'יפס בבודקה ששמה כמובן Fish and Chips Wagon, טעים מאוד ועם מגוון רטבים. לקינוח פרוסה של פאי פטל מבית קפה מקומי.

כפי שנוכחנו כבר לגלות במהלך הטיול, האיסלנדים ניחנים בחוש הומור משובח שמתבטא בין היתר בשילוט וגם בפסלים מקומיים

נסענו לכיוון הכנסייה הגדולה והחדשה של ריקיאוויק שהיא מבנה מעניין גם מבחוץ וגם מבפנים. שילמנו ועלינו במעלית (כמה מתורבת) לראש מגדל השעון והשקפנו על העיר.

בשלב הזה הזרזיף הדק הפך כבר לגשם של ממש ולכן פנינו לקניון המקומי Kringlan לסיבוב. מכיוון שהקניון (הגדול ביותר באיסלנד) נסגר בשעה שש לא הספקנו למצות אותו (אין ברירה, צריך לחזור). החלטנו לחזור לאכול ארוחת ערב בביסטרו של אתמול ב-Keflavik, כדי להשאיר זמן לארוז את המזוודות בפעם האחרונה, וללכת לישון בשעה סבירה.

חכמים אמרו (ואם לא, היו צריכים להגיד) שציוויליזציה נמדדת ביכולתה לייצר כוס קפה הפוך טובה, ואכן את מה שהיה חסר לנו לאורך כביש הטבעת, השלמנו בריקיאוויק.

סיימנו את אריזת המזוודות, ולאחר משחק ערב של סקאנק שכבר הפך לנוהל, שכבנו לישון – השכמה בשעה 4:00 כדי להגיע לטיסה (מזל ששדה התעופה קרוב – לא בדיוק מזל – ככה תוכנן מראש).

קישור לכל התמונות של היום

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021, בחו"ל | כתיבת תגובה

איסלנד – יום #12

אחרי היום הרגוע והמנוחה של אתמול, חזרנו לתלם ליום גדוש במראות.

נפרדנו בצער מהווילה הנהדרת ונסענו לכיוון ריקיאוויק לבדיקת ה-PCR הנחוצה לפני הטיסה. כמו בכל דבר אחר שבו נתקלנו, האיסלנדים יעילים ומסודרים, וכל זאת מבלי לוותר על נועם הליכות ואנגלית מצוינת. מה שכן, הם גם יסודיים וגילינו שמטוש יכול להיכנס עמוק לאף הרבה מעבר למה שחשבנו.
כדי לפצות את עצמנו, נכנסו לקפה ומאפה במקום שאנו מניחים שהמכירות שלו עלו מאוד מאז התחלת הבדיקות (יש רק מקום אחד להיבדק בו בריקיאוויק).

משם המשכנו אל "הנהר המעשן",Reykjadalur Hot Spring Thermal River, אבל בדרך נתקלנו בתחנת הכוח של ON ובה תצוגת The Geothermal Energy Exhibition, ומכיוון שלא הספקנו לבקר בתחנה ב-Krafla החלטנו להיכנס. היה מאוד מעניין לראות וללמוד כיצד האנרגיה הגאותרמית מנוצלת גם להפקת חשמל וגם לחימום מים ל-85 מעלות והזרמתם עשרות קילומטרים לכיוון ריקיאוויק לצורך חימום הבתים תוך איבוד חום של לכל היותר 2 מעלות!

משם המשכנו לנחל, ועלינו בו קצת עד למקום שניתן לשכשך בו רגליים, כי הבנו שהדרך אל בריכות הרחצה עצמן היא מעל 3 ק"מ לכל כיוון 🙁

אחרי ההליכה עצרנו לפיצה ובירה (האמת שוויתרנו על הבירה) ב-Olverk שבעיירה Hveragerði, הפיצה טובה משמעותית מזו של שלשום.

המשכנו בנסיעה לאזור של נביעת אדים ובוץ, Krýsuvík/Seltún, המקום דומה למה שכבר ראינו במקומות אחרים, אבל עדיין שונה ושווה צפייה.

זה לא רק יפה ומסריח, זה גם עושה קולות

עוד בדרך למקום הלינה שלנו ב-Keflavik עצרנו במקום של התפרצות אדים מדהימה בשם Gunnuhver.

ועצירה אחרונה בהחלט ב-Brúin milli heimsálfa – האתר המפורסם יחסית "גשר בין יבשות" שהאמת היה קצת מאכזב. אולי קילומטרים רבים למטה יש הפרדה בין לוחות טקטוניים, אבל על-פני השטח יש גשר בין שתי גדות אבן, שאינן מרשימות יותר מאלפי מקומות אחרים באיסלנד.

ה-B&B שלנו לשני הלילות הקרובים משמש בעיקר את מי שמגיע משדה התעופה או צריך להמריא ממנו, כלומר פונקציונלי ולא יפה במיוחד. יש ארוחת בוקר בשירות עצמי בלי הגבלת שעה, שפע מים חמים ומיטות סבירות, אבל החדרים ממש קטנטנים ויש אתגר לוגיסטי בהכנת המזוודות.
לסיום היום בחרנו בביסטרו/מסעדה בשם Library Bistro/Bar, מקום חביב עם אווירה טובה ואוכל לא רע.

מחר יהיה היום האחרון שלנו באיסלנד, ונעביר אותו ברייקיאוויק עצמה.

קישור לכל תמונות היום

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021, בחו"ל | כתיבת תגובה

איסלנד – יום #11

הספקות שקיננו בנו אתמול בערב לגבי נסיעה ארוכה (יותר מחמש שעות נהיגה) והקפה של חצי האי Snæfellsnes הבשילו לכדי החלטה שיש לבחור באלטרנטיבה פחות מעייפת וגם ליהנות קצת מהווילה שבה אנו נמצאים. חצי האי הזה נחשב ל"איסלנד הקטנה" שיש בו כל מה שיש לאיסלנד הגדולה להציע – הר געש, קרחון, שדות לבה, חופים… אבל כיוון שהיינו בכל אלה בסיבוב הגדול שעשינו, דווקא יום רגוע נראה כמו אטרקציה תיירותית מעניינת 🙂
התעוררנו בבוקר בנחת בלי למהר, התענגנו על שפע המקום והאבזור של הווילה ושיחקנו קלפים.

לקראת הצהריים נסענו אל Borgarnes, הנמצאת רק כעשרים דקות מהווילה. עיירה נחמדה שלרוב מהווה בסיס לסיורים באזור, אנחנו התמקדנו בפן הקולינרי – פיצרייה ובית קפה-מאפיה על רקע הנוף הימי.

חזרנו לווילה שלנו לשנ"צ הכרחי, ואחריו התארגנו בעצלתיים לארוחת הערב ולתוכניות ליומיים שנותרו לנו באזור ריקיאוויק.

קישור לכל התמונות של היום

פורסם בקטגוריה איסלנד 2021, בחו"ל | כתיבת תגובה