אל תהיה כבד

"נו תביא כבר, אל תהיה כבד"
"אבל שבועות עכשיו, כולם בעניין של חלב"
"אל תדאג, יהיה לנו מספיק מהחלב בסוף השבוע הארוך זה"
"אז מה להביא לך?"
"תביא לי בבקשה מהכבדים האלו, כן, כן הסגול כהה, לא החום בהיר"

כשהגעתי הביתה, קצצתי דק בצל קטן, ושמתי אותו במחבת כבדה.
הוספתי שמן זית בנדיבות, שלא יישרף וחיממתי על אש קטנה.
כשהבצל התחיל להיות שקוף, גרסתי מלמעלה פלפל שחור טרי.
לא, זה לא הזמן להוסיף מלח.

דחפתי את הבצל לצדדים ופיניתי מקום באמצע המחבת,
הנחתי 4 כבדים יפים בפנים והקשבתי לקולות…

הצבע התחלף למטה וטיפס חצי הדרך מסביב,
הם התחילו לדמם אז הפכתי אותם.
לא, זה עדיין לא הזמן למלח.

נתתי ניעור למחבת, כדי לאפשר לבצל להתערבב חזרה עם הכבד.

מזגתי קצת ברנדי מלמעלה.
מי שמתלהב – יכול גם לשלהב.
דקה, שתיים לתת לנוזלים להתאדות והופ לצלחת.

עכשיו זה הזמן למלח!

קדימה לארוחת הבוקר 🙂

This post is also available in: אנגלית