אז אחרי יום עמוס בטחנות רוח, קבקבי עץ, תעלות מים והרינג כבוש, ואחרי שמצאנו את ה-B&B החביב שלנו, שמנו פעמינו לכיוון הארלם, הולנד אל Wilma & Albert מתוך כוונה מוצהרת לאכול פרה הולנדית (19.4.2011).
אחרי שגילינו שאת קבקבי העץ מייצרים מעצי צפצפה המיובאים מקנדה ואת החרסינה בדלפט מייצרים מחימר המיובא מאנגליה ושהצבעונים מקורם בכלל בטורקיה, תהיתי אם אכן אני מתעתד לאכול נתח מהפרות אותן ראינו כל היום בשדות.
אבל מה זה משנה, מצידי הבשר יכול להגיע מארגנטינה או אוסטרליה, העיקר שהסטייק שלי יהיה טעים.
חומר גלם
בית הסטייק של וילמה ואלברט http://www.wilma-alberts.nl/ קיים כבר יותר מ-30 שנה ולו ידעתי הולנדית
יכולתי לספר לכם יותר
ישבנו בחוץ (למרות שגם בתוך המסעדה יפה) בלב העיר העתיקה, מעלינו מתנשאת הכנסייה ומסביבנו בעיקר הולנדים,
אך היו שולחנות גם עם אנשי עסקים מארצות אחרות.
לאחר עיון קצר בתפריט, צדה עיני את הפריט המתבקש – New Yorker. כששאלתי את המלצר מה הסטייק הכי טוב שלהם והוא השיב New Yorker, ידעתי שיש לנו זוכה.
הזוכה
החותך
הזוכה האמיתי
🙂
🙂
🙂
🙂
🙂
🙂
🙂
עוד נאכלו בשולחן – ספריבס מצוינים וגם הקינוחים שנבחרו לא הכזיבו כלל.
מה שיפה זה שיש גם מנות ילדים, אבל לא מהסוג של שניצל+צ'יפס או נקניקיה ופירה, אלא פשוט את אותן המנות כמו של הגדולים, אבל בחצי הכמות ובחצי המחיר.
האווירה קסומה, השירות טוב והאוכל טעים, הו כמה שהוא טעים – תודה לכל הממליצים.
שווה גיחה גם אם לא תעשו בהארלם שום דבר אחר.
This post is also available in:
אנגלית
איזה כיף של פוסט …..מממממממממממממממממממממממממממממ טעים לך
תודה
המממממ. מעורר תיאבון וקנאה. מפרגן לכם 🙂
יונתן,
אכן כתבת היטב ! הכתיבה ברמה של האוכל!
בתאבון
שביט