איך נקרא לזה?

מה נשמע לכם יותר מפתה לטעום ולאכול?
Eggy bread (לחם בייצתי)
או
French toast (טוסט צרפתי)
או שאולי
לחם מטוגן

למרות ששלושתם שמות שונים לאותו מאכל בדיוק, בעיני לפחות הראשון נשמע דוחה, השני נשמע די מפתה ואילו השלישי קצת סתמי.
ואם לשם יש השפעה על הרצון לאכול, אז על אחת כמה וכמה יש השפעה לצורה, ולכן הבוקר עשיתי משהו שלא עשיתי זמן רב על-מנת להפוך את המאכל (הפשוט והטעים) ליותר אטרקטיבי מבחינת המראה שלו.

IMG_9658 - s IMG_9659 - s IMG_9660 - s IMG_9661 - s IMG_9662 - s IMG_9666 - s IMG_9667 - s IMG_9668 - s IMG_9669 - s IMG_9675 - s

לקשקש ביצה עם מעט חלב, סוכר וקורטוב מלח
להניח את הלחם בבלילה, להפוך ולהסיר בלילה מיותרת
לטגן בחמאה משני הצדדים

מצוין, עם סוכר-קינמון, ריבות, שוקולד למריחה ועוד כ"יד" הדמיון 🙂

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

האישה ששמעה צבעים

כשחיפשתי את הספר הרביעי שיהפוך את השלושה ב-89 לארבעה ב-99 הרמתי את האישה ששמעה צבעים / קלי ג'ונס.
download.jpg
בגב הספר כתוב:
"אמי יכלה למעשה לשמוע צבעים ולהפך, הצבעים שראתה
יצרו צלילים מסוימים. אני חושבת שזה שיפר את היכולת
שלה להעריך את שניהם, את הציור ואת המוזיקה."

היה כתוב עוד אבל זה היה מספיק בשביל לשכנע אותי, וחוץ מזה בשביל 10 ש"ח, מקסימום פספוס.

אבל שום פספוס לא היה כאן, ספר חדש משנת 2012, כתוב טוב ומתורגם לא רע.
הסיפור העיקרי הוא על האנה, נערה כפרית מגרמניה והוא מתחיל בתחילת המאה ה-20, נמשך בתקופת המלחמה הגדולה וגם מלחמת העולם השנייה. האנה מוצאת את עצמה מעורבת בעולם האמנות והסינסתאזיה שבה היא נגועה (ערבוב חושים) יוצרת אצלה קשר מיוחד בין צבע וצליל.
היא פוגשת במהלך חייה גם את קנדינסקי ואמנים אחרים וגם את היטלר.

הסיפור העיקרי שזור בסיפור מסגרת על לורן או'פארל, "בלשית אמנות" ניו-יורקית שהתמחותה השבת יצירות אמנות שנגנבו על ידי הנאצים. לורן נפגשת עם איזבלה פלטשר, אישה גאה בשנות השמונים לחייה שמגוללת בפני לורן את הסיפור על אימה.

סיפור המסגרת קצת פחות מוצלח לטעמי אבל אט אט נשזרים שני הסיפורים זה בזה עד לסיום המשותף.

בהחלט שווה קריאה!

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

אני עולה לירושלים (לאט)

אחרי ביצוע חובתנו/זכותנו האזרחית השכם בבוקר, החלטנו בספונטניות לעלות לירושלים.
כנראה שהרעיון שלנו לא היה מקורי במיוחד כי כבר במחלף ענבה נתקלנו בפקק שהלך ונעשה חמור יותר לקראת מחלף לטרון והפך לזוועתי באזור מחלף שער הגיא.
קצב ההתקדמות לא חזר להיות כמו בימיי קדם כשעלו לירושלים ברגל שלוש פעמים בשנה, אבל הוא היה בערך כמו קצב המשוריינים ששאריותיהם נחים בצד הדרך.

עד שהגענו לירושלים הגיעה שעת צהריים אז פתחנו בניסיון להסתובב בשוק מחנה יהודה, די מהר הבנו שזו הייתה טעות, הדוכנים אמנם רבים וצבעוניים וגם האוכלוסייה מגוונת

אבל כמויות האנשים הפכו את האפשרות ליהנות מקנייה ו/או צילום ללא רלוונטיות, ולכן החלטנו לשבת לאכול.
בחרנו ב'מורדוך' מוסד ותיק ואותנטי השוכן ברחוב אגריפס 70. נרשמנו וחיכינו קצת בתור עד שהתפנה לנו שולחן.

קצת צפוף, מה שנתן לתומר לעשות בלאגן קטן לא רק בשולחן שלנו אלא גם בשולחן שלידנו 🙂

על הקיר מופיעות הקמעות הממוסגרות – כפי שמתבקש

התפריט בסיסי ופשוט, אבל אנחנו הרי באנו בשביל מרק הקובה ולכן גם ויתרנו על הסלטים הסטנדרטיים לפתיחה והסתפקנו בחתיכות הפיתה המטוגנות ובמלפפונים החמוצים.

מרק קובה חמוסטה                                                        מרק קובה סלק
IMG_9627 - s IMG_9632 - s

                       חומוס                                       פסטלים                          שיפוד כבד עוף עם מג'דרה וסלט
 IMG_9633 - s 

4 מנות טעימות עד מעולות (מרקי הקובה) + 4 בקבוקי שתייה = 151 ש"ח והשירות מצוין

משם נסענו למוזיאון ישראל ולמרות שביום שלישי הכניסה חינם לילדים עד גיל 18, לא נרשמה שם צפיפות, למעשה היה כל כך ריק שאפילו היה מקום בחנייה הקטנה של המוזיאון.
IMG_9642 - s      IMG_9641 - s  IMG_9637 - s IMG_9646 - s IMG_9651 - s
גם בנסיעה חזרה היה עומס בכבישים 🙁

פורסם בקטגוריה בארץ, מסעדות, שונות | עם התגים , , , , | תגובה אחת

אני בוחר בבית הערבי

ושוב הגיע סוף השבוע, אבל בניגוד לשבוע שעבר, הפעם יצאנו מהבית (היהודי).
נסענו לדלית אל כרמל, מקום בו לא היינו זמן רב (לראייה, לא כל הילדים בטוחים שהם אי פעם היו שם).
יום חורף שמשי במיוחד ולמרבה הפלא המקום ממש לא עמוס, שוטטנו קצת בחנויות, רכשנו בין היתר צעיף של מכבי תל-אביב כהכנה למשחק עתידי (יהיה פוסט לאחר המשחק).
נכנסנו לקונדיטוריה שפיק, הסתפקנו בקנייה של בקלאוות קטנות מפני שהכנאפה בוששה לצאת והיה לה תור ארוך של ממתינים.
משם נסענו בדרך קיצור עקלקלה, חלקה דרך עפר שעבירה בקושי לרכב שאינו 4X4, לכיוון עין חוד.
הזמנו מבעוד מועד מקום במסעדת הבית (הערבי), מקום שהמליצו לי עליו כבר לפני שנים.
המקום נמצא בשיפוצים ויש הרבה מודעות קטנות המתנצלות על כך אבל עוד יתברר שהאוכל לא נפגם :-).

התיישבנו לשולחן פינתי עם שני כיווני אוויר המשקיפים על הנוף, על השולחנות מתחת לזכוכית עבה, שלל כרטיסי ביקור – מזכרות מסועדים. חיש קל הגיעו לשולחן קנקן מים וקנקן משקה תמרינד – מתוק ומרענן. IMG_9565 - s IMG_9604 - s * יש כיסאות לילדים והשירותים נקיים.

מיד לאחר מכן מרק עדשים, בעל טעם חמצמץ קלות של לימון ("תבלין" שילווה חלק גדול מהמנות שבהמשך).IMG_9576 - s

אחרי המרק, 10 סלטים המלווים בפיתות: חומוס (מהמשובחים שטעמתי), סלט חצילים בטחינה (מעולה), ממרח אגוזים (נפלא), סלט תפוחי אדמה, סלט ירקות, טבולה, חמוצים, סלט עגבניות, סלט כרוב, סלט חצילים במיונז.
IMG_9579 - s IMG_9580 - sIMG_9583 - s IMG_9584 - s

בשלב הזה הוזהרנו לא לאכול יותר מדי כי מצפה לנו בהמשך הרבה אוכל, ניסינו להישמע להוראות אבל היה קשה.

הגיעה לשולחן צלחת מקלובה (לא רעה) וקערה קטנה של פול (לא משהו)
IMG_9586 - s IMG_9587 - s
מג'דרה (חסרת מלח) שהולכת טוב עם הרוטב של פרוסות החציל בטחינה (מעולה)IMG_9588 - s IMG_9590 - s

עולש (מפתיע וטעים) וכבד עוף (מיובש וקשה)
IMG_9591 - s IMG_9594 - s

מנת מנסף (בשר בקר) מדהימה בטעמיה ועסיסיותה
IMG_9596 - s
ולאגף הממולאים: עלי גפן חמצמצים ונפלאים, כרוב ממולא וטעים ופלפל ממולא (כישלון מימי  וחמוץ מתוק)IMG_9597 - s IMG_9599 - s

ולסיום סינייה (טעימה מאוד ושונה מאוד מגרסאות היציקה שניתן לטעום בגליל) + בשורה: "זו המנה האחרונה להיום, אבל אפשר להזמין תוספת מכל מה שאכלתם עד עכשיו ללא תשלום נוסף"

IMG_9600 - s

"משלמים בקופה ואז יורדים לקומה למטה לשתייה וקינוחים"
הצלחנו לקום בקושי רב, שילמנו רק 310 ש"ח לזוג מבוגרים ושני ילדים (מחיר מפתיע ביותר לאור כמות האוכל ואיכותו) וירדנו למטה לקינוח:
יש שולחנות רגילים אבל גם פינות ישיבה נמוכות עם כריות, קיבלנו קפה ערבי עם הל, תה צמחים והסוכר בצד כדי שכל אחד יוכל להמתיק כרצונו, ובקלאוות טובות.
IMG_9606 - s IMG_9609 - sIMG_9608 - sיצאנו מלאים/מפוצצים ומרוצים ונסענו חזרה לבית (היהודי).

 

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , , , | כתיבת תגובה

פסטה כחול לבן (ירוק ורוד)

שבת בבוקר והגיע הזמן לניסויים בפסטה
ביצה + 100 גרם קמח = מנת פסטה לאדם

IMG_9369 - s IMG_9372 - s 

מוסיפים קצת בזיליקום מאדן החלון כדי לקבל ירוק

IMG_9396 - s  IMG_9399 - s IMG_9436 - s IMG_9438 - s IMG_9439 - s IMG_9455 - s

IMG_9493 - s
מרסקים ומסננים סלק שנאפה בתנור כדי לקבל ורוד
IMG_9386 - s IMG_9401 - s IMG_9468 - s IMG_9474 - s

מערבבים גבינות רכות עם מרווה קצוצה מהגינה, מוסיפים אגוז מוסקט מגורר לרוטב השמנתIMG_9428 - s IMG_9425 - sIMG_9482 - s IMG_9472 - s

מוסיפים את הרביולי המבושל לרוטב השמנת ולאחר מכן בוזקים גבינה מלמעלהIMG_9481 - s IMG_9507 - s

הירוק חוזר לקישוט
IMG_9505 - s

ועושים גם רביולי בשר
IMG_9502 - s

ושניצלים עם לימון מהעץ ומרק עגבניות
IMG_9490 - s  IMG_9486s

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , , , , , | כתיבת תגובה

של מי המרק הזה?

ברשימות המתכונים של כולנו יש מתכונים מסוג:
עוגת התפוחים של בקי, האורז של ריקי, עוגת השוקולד של מילי וכו'
ועכשיו לכבוד החורף, החלטתי לחזור אחורה 20 שנה למרק העגבניות של רונן
זה מסוג המתכונים שמכיל בעיקר מרכיבים אבל כמעט ולא מציין כמויות או זמנים – קבלו את התנצלותי מראש 🙂

מצרכים
=====
למרק
•           2 בצלים בינוניים – קצוצים דק
•           פלפל אדום חריף / פלפל לבן (אחד אדום קטן שלם + מעט לבן טחון)
•           חמאה
•           שמן זית
•           קופסת עגבניות מרוסקות + 3 עגבניות טריות (או 6 עגבניות טריות)
•           2 כפות אבקת מרק
•           מלח (כף או פחות)
•           מים לפי הצורך
•           ½ אגוז מוסקט – מגורר
•           מעט סוכר (עד כף)
•           ½ כוס אורז
•           חבילת שמנת מתוקה (או פחות)

להגשה
•           בזיליקום טרי
•           שמן זית
•           גבינה מגוררת (בקערת הגשה)
•           קרוטונים (בקערת הגשה)

img_9346s.jpg img_9349s.jpg 

הכנה
====
1.         לטגן את הבצל והפלפל בחמאה ושמן זית.
2.         לרסק בבלנדר את העגבניות, להוסיף לבצל ולהרתיח.
3.         להוסיף את אבקת המרק, המלח, המים, אגוז המוסקט והסוכר ולבשל 15 דקות.
4.         להוסיף את האורז ולבשל זמן ארוך עד שטעים.
5.         להוסיף את השמנת 10 דקות לפני האוכל.
6.         למזוג לקערות ולקשט בשמן זית ובזיליקום.

img_9486s.jpg

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , | כתיבת תגובה

אוכל זה לא משחק – ורעב?

פוסט בהמשכים:
דצמבר 2012 – לא שמעתי על משחקי הרעב / סוזן קולינס כשיצא הספר בשנת 2008. כשיצא הסרט השנה שמעתי פה ושם את צירוף המילים אבל רק כבדרך אגב. השבוע שמעתי את בתי מתפעלת מאוד מספר כלשהו והתעניינתי מה היא קוראת. מסתבר שזה היה הספר השני בטרילוגיה – התלקחות.
החלטתי לבדוק, דקות ספורות הספיקו לי בשביל להבין שיש כאן משהו טוב, כתיבה רהוטה וקולחת, תרגום מעולה. סוג של מדע בדיוני לנוער, לא פנטזיה, אלא פשוט משהו קצת עתידני, בהחלט אפשרי ומאוד אנושי.
משחקי הרעב נגמר לי די מהר ועברתי ל-התלקחות – קצת יותר דיכאוני ואפל אבל העלילה מצוינת.

ינואר 2013 – קניתי את השלישי עורבני חקיין (ארבע ספרים ב-99 ש"ח בסטימצקי) ונתתי אותו קודם לבתי, היא סיימה אותו חיש מהר ואז הגיע תורי ואחרי אשתי 🙂

כל הסדרה מומלצת מאוד, לנוער ולמבוגרים.
200px-משחקי-הרעב1-1-  Hungergames2  220px-Mockingjay

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

דברים שרועים משם לא רואים מכאן

אחד ממאכלי הפאבים החביבים עלי באנגליה הוא Shepherd's Pie, או בתרגומו המוזר קמעה לעברית – פאי רועים. מכיוון שהפאבים בארץ הם לא בדיוק כמו בבריטניה, אז גם את הפאי רועים לא כל כך רואים כאן.
היות והטמפרטורות צנחו ונחת כאן השבוע חורף אמיתי, ומכיוון שקצת נמאס לנו משגרת הבולונז / כדורי בשר /קציצות, החלטתי לשחזר לנו טעם של מחוזות אחרים.

מרכיבים (4-5 מנות)
1 בצל בינוני
500 גרם בקר טחון
5 פטריות טריות חתוכות (או אפונה/גזר או בכלל לא)
5 תפוחי אדמה גדולים

אופן ההכנה
1. קוצצים דק את הבצל ומטגנים במעט שמן זית במשך 10 דקות (מעט פלפל שחור גרוס מעל ישפר את הטעם).
2. חותכים את תפוחי האדמה ומבשלים במים עם מלח – עושים פירה (עדיף להשתמש בתפוחי אדמה אדומים או בכל זן אחר בעל טעם משובח).
3. מוסיפים את הבקר לבצל  ומטגנים, אחרי שהבשר מתחיל להשחים מתבלים בפפריקה מתוקה, מעט טימין וקצת מלח.
4. אחרי שהבשר מתבשל קצת, מוסיפים את הירקות בהתאם לזמן הבישול הנדרש.
5. תוך כדי הבישול מוסיפים ציר בשר על מנת לשמור על הבשר עסיסי (אפשר להמיס תיבולית "שום ופטרוזיליה" של קנור בחצי כוס מים רותחים).
6. כשתפוחי האדמה מוכנים, הופכים אותם לפירה (עם חמאה וחלב – כמו שצריך).
7. מעבירים את הבשר לתבנית פיירקס שקופה 24×24 ס"מ (גם חרס זה טוב, אבל לא מתכת).
8. שמים שכבת פירה עבה מעל הבשר ויוצרים גלים קטנים עם מזלג.
9. מכניסים לתנור שחומם מראש לחום של 200 מעלות למשך 30 דקות.
10. הפאי מוכן כשתפוחי האדמה מתחילים להשחים והנוזלים מבעבעים.

  

ז ה י ר ו ת    –   ז ה   ח ם   מ א ו ד ! ! !

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

תנו לי עוד מהמתוק המתוק הזה

ביום שישי בצהריים קיבלתי במתנה שלושה לימונים יפים.
קליפה עבה עם ניחוח חזק, נטולי גרעינים לחלוטין ומלאים במיץ חמצמץ-מתקתק.
לא היה נראה לי מתאים להוסיף אותם לסלסלה עם הלימונים הרגילים והתלבטתי מה לעשות איתם.
לימונדה, ריבה, סורבה, לימונית כבושים, פאי לימון, צ'אטני לימונים…
אף אחת מהאפשרויות לא הסתדרה לי אז בשבת בבוקר, כשריח החמין התפשט ברחבי הבית ולפני שהאורחים הגיעו, פתחתי את אחד מספרי המזון האהובים עלי: PRESERVING/Oded Schwartz – המחבר גדל בישראל ומתגורר היום בלונדון (הספר תורגם לעברית).

בחרתי בסוג של ממרח לימון Lemon Curd, מונח שניסו כבר לתרגם אותו כחמאת לימון, גבינת לימון, קריש לימון (כולם שגויים מבחינה קולינארית). מעדן בריטי שמעלה בי זיכרונות על סקונס ומיני שמנת עשירה.

אחרי שהתעוררנו משנת הצהריים הנחוצה להתאוששות מהחמין, ניגשתי לטפל בלימונים.
כמות המיץ בלימונים הייתה חריגה בכל קנה מידה ולכן היה צורך לשנות מעט את המתכון המקורי.

img_9114-1280x960.jpg img_9124-964x1280.jpg img_9135-960x1280.jpg

מרכיבים
גרידת לימון ומיץ משלושה-שישה לימונים (250 מ"ל מיץ)
400 גרם סוכר לבן
150 גרם חמאה
5 ביצים טרופות

אופן ההכנה
1. מחממים בסיר את גרידת, הלימון, מיץ הלימון והסוכר תוך כדי ערבוב עד שהסוכר נמס.
2. מוסיפים את החמאה ומערבבים עד שהיא נמסה.
3. מעבירים את התערובת לסיר כפול* (ביין מארי) ומסננים פנימה את הביצים.
4.מבשלים 25-40 דקות ומערבבים לעיתים תכופות.
5. כשהתערובת מסמיכה ועוטפת גב של כף, מוזגים אותה לצנצנות מעוקרות (4-5 צנצנות קטנות).
6. כשמתקרר מאחסנים במקרר (מחזיק עד שלושה חודשים).
* התחליף שלי הוא סיר קטן ומעליו קערת פיירקס כששתי כפות מפרידות בין הקערה לסיר
img_9158-1280x960.jpg img_9162-1280x960.jpg

img_9169-1280x957.jpg img_9174-1280x957.jpg

יש דרכים אחרות להכין את הממרח, למשל ביצים קודם וחמאה בסוף – אבל היתרון של הדרך הזו הוא שיש שליטה בצמיגות התערובת לכל אורך התהליך.

img_9181-1280x960.jpg img_9202-1280x960.jpg

הממרח הזה כל כך טעים, שמעט החלה שנשארה מארוחת הצהריים נעלמה מהר מאוד.
בני הבית התעלפו באופן רשמי וחגיגי ודורשים עוד מנפלאות הקינוחים הבריטיים.

חג אורים שמח!

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , , , , | כתיבת תגובה

קדרה ראשונה של חורף

אמנם כבר היו מספר ימים סוערים עם רעמים וברקים אבל אחרי החום של השבוע האחרון עולה השאלה לאן נעלם החורף שלנו?
אמנם בערב קצת יותר קריר אבל עוד לא מחממים את הבית ועדיין מסתובבים בו בחולצות קצרות ויחפים.
כדי לזרז את בואו של החורף החלטנו להכין תבשיל קדרה – אולי הוא יבין את הרמז…

טיגנו בצל אחד קצוץ גס בשמן זית עם קצת פלפל שחור והעברנו אותו לקדרה.
סגרנו קוביות כתף בקר (בערך 750 גרם) עם קצת פפריקה מתוקה.
img_8927-2-1280x959.jpg
מעל הבצל פיזרנו שכבה של תפוחי אדמה חתוכים.
img_8940-1280x960.jpg
מעל לתפו"א הנחנו את קוביות הבקר, עשינו בור במרכז ומילאנו אותו בכוס חיטה (אפשר גם גריסים).
בחיטה שתלנו שיני שום קלופות (בערך ראש שום).
img_8943-1280x960.jpg
כיסינו את הבשר בשכבת תפוחי אדמה ובטטות (אפשר גם גזר).
img_8947-1280x960.jpg
פיזרנו מלמעלה מלח ומילאנו מים רותחים לכיסוי.
כיסינו במכסה ושמנו על אש קטנה למשך שעתיים (או עד שהמים מתאדים ולפני שנשרף :-))
img_8969-2-1280x959.jpg
בתאבון!

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה