ראשית, הקשר בין הממתק הזה לדבש הוא אסוציאטיבי – בצבע כמובן וגם קצת בצורה, אבל דבש אין בו.
הוא מוכר גם בשמות אחרים ברחבי עולם ומקורו לא ממש ברור – יש הטוענים שהומצא בסביבות 1940.
המרכיבים במתכון הקלאסי הם שלושה: סוכר, גולדן סירופ ואבקת סודה לשתייה, אבל אפשר להמיר את הסירופ במיני סירופים מתוקים אחרים ואפילו בדבש וגם להוסיף עוד מרכיבים שלא באמת נחוצים (למשל מים).
מבחינתי זהו ממתק ילדות שאמא שלי הייתה מכינה. יצא לי לטעום פה ושם כאלו תעשייתיים, אבל זה באמת לא אותו הדבר. החומרים שצריך להוסיף לו כדי לשמור על המרקם לאחר ההכנה ולמנוע את השפעות הלחות שבאוויר קצת הורסים את הטעם ובעיקר מייצרים טעם לוואי לא ממש נחמד.
אז בעקבות סדנת הכנת סוכריות שעשינו והתעניינות הילדים בהכנת מיני מתיקה (confectionery), החלטנו להכין בעצמנו. (מדחום מתאים הוא פריט חובה לעיסוק בתחום הזה).
מרכיבים
200 גרם סוכר
חצי כוס גולדן סירופ (185 ג')
1.5 כפיות (או 0.5 כף) מדידה סודה לשתייה*
*במתכונית רבים ניתן למצוא כמויות גדולות באופן משמעותי של סודה לשתייה, מה שמוביל לטעם לוואי לא נעים בתוצר הסופי. עשינו מספר ניסיונות, ולפי הממצאים שלנו בכמות הזו אין טעם לוואי וזאת מבלי לוותר על אפקט תפיחה מרשים.
כלי עזר
מדחום
תבנית קפיצית 26 ס"מ
נייר אפייה
כף עץ נקייה
ראשית מכינים את התבנית. שימון קל של התבנית (עדיף ציפוי תחתית ודיפון בנייר אפייה).
מכניסים לסיר את הסוכר ואת הגולדן סירופ ומחממים על אש בינונית עד 300°F, כלומר 149°C מבלי לערבב!
אזהרה – אין להוריד את העיניים מהמדחום או לעסוק בכל דבר אחר תוך כדי התהליך.
מורידים מהאש, שופכים פנימה את הסודה לשתייה ומערבבים היטב במהירות.
שופכים את העיסה לתוך התבנית.
זהירות – זה חם – ממש חם
מחכים שיצטנן. לא! זה עוד לא מוכן, יש להתאזר בסבלנות כשעה-שעתיים
מפילים על השיש מגובה של 20-30 ש"מ או מוציאים מהתבנית ומכים עם זה על משטח העבודה.
אוכלים ונהנים. שומרים* בקופסה אטומה.
*חיי המדף קצרים כי זה סופח לחות.
לחוויה מיוחדת אפשר לטבול בשוקולד מריר מומס ולצנן על רשת