בדיקה: שורט ריבס במעשנה או בסו-ויד?

למרות שעבר זמן רב מאז הביקור במיטשוס, השורט ריבס שקניתי עדיין נשארו בפריזר, אז החלטתי שהגיע הזמן להוציא אותם. אחרי הפשרה במקרר ופתיחה של השקית העבה, גליתי להפתעתי שהנתח נטול עצמות. הוצאת העצמות בוצעה באופן כל-כך מדויק שזה לא היה ברור מבחוץ – מרשים!

זה עדיין לא הפך אותו לנתח זול, אבל עכשיו המחיר ששילמתי עבורו הפך להרבה יותר הגיוני 🙂
אז מה עושים עם שפונדרה נטולת עצמות? אולי זו הזדמנות לבדוק איך זה יוצא בסו-ויד?
ליתר ביטחון חציתי את הנתח והכנסתי חצי למעשנה – מה שבטוח, בטוח!
את החצי השני הכנסתי לסו-ויד 80/20, כלומר 80 מעלות (מאז שנשבר לי המכסה המקורי – אי-אפשר יותר) למשך 20 שעות.

שני החצאים תובלו קלות רק ב-Butt Rub.

ההתנהגות של שפונדרה בלי עצם במעשנה קצת שונה מההתנהגות שלה עם עצם.
כשהבשר מתחיל להתכווץ, אין עצמות שמחזיקות אותו ולכן הוא מתכווץ באופן יותר אחיד.
לפחות מהניסיון הזה, התוצאה היא נתח בשר שאפשר לפרוס או לחתוך לקוביות יותר בקלות מנתח שעושן עם העצמות. התוצאה הייתה טעימה מאוד (כרגיל) והיה הרבה יותר קל להגיש אותה לאורחים.

אחרי עישון של שעתיים, לפני עטיפה והכנסה לתנור

הנתח מהסו-ויד צונן במי קרח והוכנס לתחתית המקרר לאכילה בהמשך השבוע.
את הנתח הזה היה ממש קל לפרוס, לא פלא שהרי טמפרטורת היעד שלו הייתה 80 מעלות ולא 95. המרקם שלו היה יותר מוצק והרבה פחות מתפרק. הטעם לא רע בכלל, אבל אלמנט העישון היה חסר 🙂

מסקנות מהניסיון הזה:
– אצלנו מעדיפים את הנתח הזה במעשנה על-פני סו-ויד
– בלי עצמות יש יותר אפשרויות



פורסם בקטגוריה מתכונים, סו-ויד, עישון, עם התגים , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *