שקדים הם טעם נרכש, ומכיוון שלא ברור לי עדיין האם רכשתי אותו, אני ממשיך לנסות מדי פעם 🙂
יש "שקדי לב" שהם בעצם הלבלב, ויש "שקדי גרון" שהם בלוטת התימוס (רק בעגלים או טלאים).
לכן ביום שישי כשביקרנו בשוק בכרמל, קפצתי לבקר את הצוות במיטמארקט ויניב בחר לי כמה שקדים.
הכוונה הייתה להכין אותם בשבת על המנגל, פתיח על שיפודים לפני שיפודי הפלאנק.
כדי שיהיה לבני המשפחה קנה-מידה להשוואה לגבי השקדים, אבל בעיקר כדי שיהיה לכולנו טעים, התיישבנו יחד עם האורחים מחו"ל לאכול צהריים ב-M25. קבוצה גדולה היא הזדמנות לחלוק מנות ולטעום יותר דברים ואכן הצלחנו לכסות את רוב התפריט. המנות נעו כרגיל בין טובות מאוד למצוינות ולא במקרה זכתה לאחרונה המסעדה במגוון פרסים גם מגורמים מקומיים וגם מגורמים זרים.
בגזרת השיפודים אכלנו פלאנק, סקירט (נתח קצבים דק) ושקדים כדי שיהיה בסיס להשוואה בבית 🙂
יום שישי היה נאה אבל השבת נפתחה בגשם זלעפות כך שמנגל לא בא בחשבון ולכן התחלתי בבדיקה איך עוד אפשר להכין שקדים. ניקיתי קצת את השקדים, הכנסתי לשקית ואקום והופ לסו-ויד לבישול של שעה ב-60 מעלות. אחרי הבישול הרבה יותר קל להוריד את שאריות הקרום הלא רצוי.
פרסתי את השקדים לפרוסות, קימחתי מעט והכנסתי לטיגון קצר בכמות נדיבה של שמן זית שחומם מראש.
על השקדים בזקנו מעט מלח ומיץ לימון והתיישבנו לטעום
סיכום: זו דרך מוצלחת להכין שקדים, אבל חלקנו כנראה לא חובבי שקדים בשום צורה שהיא 🙂