אחרי ארוחת בוקר בדירה וקצת מנוחה חיונית בעקבות אתמול, שמנו פעמינו, איך לא, אל בית הקפה הקרוב Cafe Grana Viander, גם הוא מומלץ ועם לוחית במדרכה בפתחו, אבל לצערינו הוא היה סגור אז "נאלצנו" לשוב לקפה של אתמול Escriba, הפעם בהרכב מלא ומתוך כוונה לדגום גם את העוגות 🙂
קפה מעולה והילדים מבסוטים מהשוקו, והעוגות – פשוט חלום.
אצלנו בארץ יום כיפור ואילו אצל הספרדים יום חג לאומי לזכר הגעתו של קולומבוס לאמריקה. אבל אנחנו בברצלונה, והקטלנים, שאיבדו את עצמאותם לפני כמעט 300 שנה, לא שמחים להיות חלק מספרד אז מבחינתם זה לא ממש חג. מאידך לאומנים ספרדים מנצלים את ההזדמנות להגיע לברצלונה ולהפגין בענק, ובמספר נקודות מרכזיות התחבורה הציבורית משותקת מראש למספר שעות.
אנחנו לא במוקד הפעילות אבל יש נוכחות מוגברת של משטרה ברחובות ולא רק של המשטרה המקומית, אלא של דמויות סמכותיות עם אפודים ושלל כלי נשק, ומעל למרכז הרמבלס מרחף לו מסוק מטרטר.
טפטוף קל לא מפריע לנו ללכת בכיף אל תחנת הפניקולר ולעלות בו לאמצע הר היהודים, בשלב זה כבר יש זרזיף קל ואנחנו נכנסים למוזיאון מירו – סוג של דז'ה וו לביקור שלנו כאן לפני 21 שנה.
כשאנחנו יוצאים מהמוזיאון כבר יורד גשם קל ואנחנו עולים לרכבל שיביא אותנו לראש ההר אל המבצר. עכשיו כבר זמן למטריות ומעילי גשם. במהלך הסיור במבצר הגשם הולך ומתגבר עד למבול של ממש ובהדרגה אנחנו מוצאים את עצמנו רטובים למדי.
המבצר מעניין ויש בו מיצגים וממצאים היסטוריים וארכיאולוגיים, האלמנט היהודי משחק תפקיד חשוב בהיסטוריה של המקום – לא במקרה זהו "הר היהודים".
חזרנו לדירה רטובים והכנו ארוחת צהריים/ערב טובה…
הילה ושירה למופע גיטרות ופלמנקו ב-Palau de la Música Catalana
האולם מרשים ומרהיב ביופיו, הריקוד והנגינה היו מעולים, הרקדנים החליפו המון תלבושות, מה שהוסיף מאוד לאווירה. שלושת הגיטרסיטים היו משעשעים ונחמדים, כמובן ניגנו מעולה ובסוף הצטלמו עם מי שרצה.