את פסח השנה בילינו בצפון איטליה, ברוב הלילות ישנו במקום ושמו Agritourismo Bittureli בלב אזור חקלאי בסמיכות לעיירה Ponti Sul Mincio. מקום מצוין לחובבי השקט ובמרחק נסיעה קצר מהעיר ורונה ומהאטרקציות הרבות שבאזור אגם גארדה. יש בעיירה מעדניה לא קטנה שמנוהלת בידי משפחת קצבים ובסמיכות אליה בר קטן, עד כאן די שגרתי, אבל המיוחד במעדניה הזו הוא שבערב היא מתפקדת כמסעדה לכל דבר Trattoria del Macellaio מסעדה עטורת שבחים, במיוחד מהאוכלוסייה המקומית ומהתיירים האיטלקים.
לביקור הראשון במסעדה הגענו עייפים מיום ארוך. המקום בדיוק נפתח והסבירו לנו שנצטרך לחכות עד לפתיחת המטבח, בכל מקרה הושיבו אותנו והתייחסו אלינו מאוד יפה, גם כמעט ולא נאלצנו להמתין. מכיוון שלא היינו רעבים במיוחד הסתפקנו במנות פחמימות קלאסיות.
ריזוטו פורצ'יני (מינימום הזמנה 2 מנות) – כל אחד חייב לעצמו לפחות ריזוטו אחד במסעדה איטלקית טובה באיטליה כדי להבין עד כמה ריזוטו יכול להיות טעים ועד כמה עיסות האורז שהוא טעם עד היום זה לא זה. ריזוטו לא תמיד מצטלם יפה, אבל הטעם משובח ביותר.
טליאטלה כמהין שחורות – מצוינת
ניוקי גורגונזולה עם אגוזי מלך
זה לא שאין ניוקי טוב בארץ, אבל באיטליה הוא איכשהו טוב יותר ועם רוטב גורגונזולה אי אפשר לפספס.
פסטה פנה עם רוטב אדום בצד לזאטוט זה כל מה שהוא צריך בשביל להיות מבסוט.
לסיום קפה להילה כפיצוי על הקפה האומלל של ארוחת הבוקר.
גם כשיצאנו לא היו סועדים במסעדה.
לביקור השני במסעדה הגענו עוד יותר עייפים אחרי יום עמוס ועיכוב לא קטן בדרכים, השעה כבר הייתה הרבה יותר מאוחרת ולכן לא היינו האורחים היחידים.
הפעם התכוננו מראש (קראנו את התפריט בביקור הקודם) וידענו מה אנחנו רוצים.
פסטה עם רוטב בצד לזאטוט.
שוב שתי מנות ריזוטו פורצ'יני – למה להחליף *סוס* מנצח.
ומנת El Mundo – פלטת בשרים (ללא סוס) מכל העולם לשני אנשים.
יש התנצלות קטנה בתפריט שבגלל העונות, תנאי השוק וכד' ייתכן שבמקרים מסוימים חלק מסוגי הבשר מקורם בבשר קפוא ולא טרי.
ביזון (צפון אמריקה) – הבחירה המועדפת על תומר שהמשיך ונתן עוד ביסון לביזון
אנטריקוט בקר (דרום אמריקה) – טעים מאוד ובטוח הסטייק הכי רך שאי-פעם אכלתי
אייל (אירופה) – טעם ברור ועז של בשר צייד, עשוי נא ועם טעם דומה לכבד
קנגורו (אוסטרליה) – קצת מוזר לאכול קנגורו אבל די טעים
זברה (דרום אפריקה) – מפתיע וטעים מאוד
צלעות טלה (ניו-זילנד) – האמת, קטנות יבשות וקצת מאכזבות – ניכר שמשך הבישול היה ארוך מדי
כל נתח מגיע כאשר נעוץ בו קיסם עם דגלון קטן של ארץ המוצא. הנתחים חתוכים לפרוסות קטנות המתאימות למאכל, או לחלוקה בין הסועדים 🙂
כל נתח מטופל ומוכן קצת אחרת בצורת העשייה ובתיבול. מרשים ביותר.
אז אם אתם מזדמנים במקרה ל-Ponti Sul Mincio או לאזור אגם גארדה, שווה להזמין מקום (אפשר גם באינטרנט כך שלא חייבים לדבר איטלקית).