אז מה יש לי לחפש בראשון?

"יום שישי, שריין לך זמן, נוסעים לראשון.", מה יש לי לעשות בראשון? שאלתי. "תבוא, יהיה טעים", צמד המילים האלו דווקא מוצא חן בעיני וכשסתיו אומר אותם הוא יודע על מה הוא מדבר.
אז ככה מצאנו את עצמנו ביום שישי באמצע הבוקר בדרך לראשון. נוסעים לאירוע בלוגרים בסלטי משני.
האמת, לא ידעתי למה לצפות, יש לא מעט מותגי סלטים בארץ, חלקם טובים יותר וחלקם טובים פחות ואני בדרך כלל מעדיף מה שאפשר לעשות בייצור ביתי ולא תעשייתי.

לפתע טען ה-GPS שהגענו וכשהרמנו את העיניים גילינו שאנחנו בתוך מרכז שכונתי שמעליו מתנוססים שלטים הנושאים את השם משני.

הדבר הראשון שאתה מרגיש בו כשאתה מתקרב למקום זה הריח, ריח נפלא של מאפים טריים, חלות קלועות לשבת, לחמניות, בורקסים קטנים ועוד הנמכרים בדוכן שמאחורי כניסה לחנות המפעל ולידו כניסה למסעדת משני – אז נכנסנו.
קיבלו אותנו יפה, שמענו הרצאה קצרה ממנהל השיווק.
סלטי משני החל את דרכו במשפחת כדורי לפני 75 שנה והתפתח במשך השנים תוך הקפדה בלתי-מתפשרת על איכות, דהיינו שימוש בחומרי הגלם הטובים ביותר תוך שימוש בטכניקות ייצור ידניות. העסק המשפחתי מנוהל בידי ארבעת האחים לבית כדורי.

 בשנת 2009 נחנך מפעל ייצור חדש באזור התעשייה הר טוב ליד בית שמש, שהחליף את המפעל הקטן בראשון, ולמרות שהמפעל מעסיק מאות עובדים, כל חציל עובר קלייה ידנית על המנגל לפני שתוכנו מוצא ממנו (ידנית כמובן) ומגיע לאחד מסוגי הסלטים הרבים.

לאחרונה עם עליית המודעות לאוכל בריא יותר, כשכולנו בודקים באותיות הקטנות מה בדיוק יש בתוך המזון שאנחנו קונים, מסתבר שבהרבה מהסלטים המוכנים יש לא מעט חומרים שאמנם תורמים להארכת חיי המדף של המוצרים ודואגים שלא יתפתחו בפנים כל מיני עובשים ופטריות , אך אינם בדיוק  חומרים "ידידותיים" לאדם.
במשני, מקפידים להשתמש רק במינימום ההכרחי ולכן סלט המיוצר היום במפעל יכול להיות כבר למחרת על המדף בסופר, כמעט לא מחזיקים מלאי, מה שיותר טרי ומה שיותר בריא.
בכתבת תחקיר ששודרה לאחרונה זוכים סלטי משני למקום הראשון בנושא החשוב הזה.

יצאנו לסיור קטן במעדנייה הצמודה, הכל נקי ומצוחצח ללא רבב, עובדים עם כפפות, שיער אסוף, מבחר של למעלה מ-100 סלטים שונים, יש כאן הרבה דברים שלא מיוצרים במפעל, אוכל ביתי, מסיגרים וקובה ועד קרפאלך, גבינות, דגים, חמוצים, גלידות, עוגות, יין – ממש מכל טוב.

חזרנו למסעדה לטעימות.
אני לא בטוח שאי-פעם טעמתי חומוס כל כך טוב, הסלטים מעולים, סלט סלק, בורגול, חצילים, ממולאים טובים ועסיסיים, מעניין למה לא טרחתי לבדוק את הפיתות 🙂
סטייק דק אך טעים ולא מיובש, פרגיות נפלאות, נקניקיות מרגז חריפות.
קובה בשר שהוא בוודאות הכי טוב שטעמתי מסוגו, קרפלאך מצוין.
תפריט די סטנדרטי של מסעדה מזרחית – אבל הביצוע כאן הכי רחוק שאפשר מסטנדרטי ובנוסף אם רצית משהו מהמעדנייה שאין בתפריט – יביאו לך בשמחה, בתנאי שזה לא חלבי, מפני שהמסעדה כשרה.
בשלוש מילים: טעים – טעים – טעים.

סלטי משני – המעדנייה והמסעדה
יעקב כהן 2 ראשון לציון

פורסם בקטגוריה שונות | עם התגים , , , , | 2 תגובות

נשיקה של טבחית – לא ספר בישול

תמיד כיף לקבל ספר חדש, לא תמיד כיף לקרוא אותו, אבל לקבל תמיד כיף.
נשיקה של טבחית/מיכל שטיינר, ספר חדש (2010) בהוצאת זמורה-ביתן.
קריאה בגב הספר (ראו תמונה) בהחלט עושה חשק לפתוח אותו.
כבר מהעמוד הראשון ברור שהולך להיות מעניין, השפה בהירה וקולחת, פרקים קצרצרים עם כותרות של שמות מזון, ההיכרות עם הדמויות הולכת ומעמיקה בהדרגה ואתה מרגיש שאתה נסחף לתוך הסיפור.
הספר קל לקריאה אם כי הסיפור עצמו לא קל בכלל ולעיתים גם קצת בוטה. עשיר ומלא רבדים כמו שסיפור טוב (ואוכל טוב) צריכים להיות.
בהחלט היה כיף – מומלץ מאוד.

פורסם בקטגוריה ספרים, שונות | עם התגים , , | 2 תגובות

סוף הקיץ?

למרות שמזג-האוויר עוד לא מעיד על כך, סוף הקיץ קרב ובא.
עוד פחות משבוע יחזרו הילדים לבתי-הספר (מוזר שטרם שמענו איומי שביתה), עוד פחות משבועיים עד לארוחת החג של ראש-השנה.
נתלבש יפה, ניקח את המתנות, ניכנס לרכב, נעמוד בפקקים… רגע, מתנות, צריך לקנות מתנות.
מחפשים משהו מקורי?
שבת אמנים בצורן – 4.9.2010 – בשעות 10:00-20:00 – 10 בתים פתוחים – 47 מציגים
9 מהם אצלי בבית – בית מספר 8 – רחוב ההדס 53 צורן

יונתן אדס
המטעמים של יונתן – ליקרים טעימים בבקבוקים יפים, דבש ויערות דבש, ריבות, נשנושים והפתעות טעימות
גליה לוי
הבלגי של גליה – שוקולד – פרלינים, טראפלס, הפתעות לילדים ואריזות לחג
ענת פרידלנד
ענת אופה באהבה – קונדיטוריה ביתית
רונית שפיר
מתנה שהיא ברכה – יוצרת תכשיטים חפצי נוי ופריטי אופנה ייחודיים
סוזי דיקמן
סוזי עיצובים – מוצרים שימושיים לקטנטנים ושמלות לילדות של עדי כנען
ציפי טל
מתנות עם חיוך – תכשיטים ופריטים מקרמיקה, עץ ואלומיניום
שי רענן
צילום – מכירת תמונות וצילום אירועים
יעל הונדרט
תינוקיו – צעצועי עץ בעבודת יד
אורלי רבינוביץ'
אורלי עיצובים בפימו – כלי זכוכית שימושיים מצופים בפימו ואביזרים שונים לעיצוב הבית פרטים נוספים בפייסבוק  

 

פורסם בקטגוריה כללי, שונות | כתיבת תגובה

פורטרהאוס – לשמור מרחק

img_5582

מי אמר שצריך לכתוב רק דברים טובים? גם על אכזבות צריך לספר.
זכור לי במעומעם שכבר התאכזבתי מהמקום הזה שגובה מחירים של ת"א אבל לא מספק את הסחורה.
היה לי איזה מפגש עם אנטריקוט שהיה ממש מזעזע, הוא הוחלף בפילה שהיה בסדר (אבל לא יותר מזה)
והיה עוד מקרה … אבל הזמן משכיח דברים כאלו.

בקיצור כבר מגיע הערב ואחרי יום עבודה אינטנסיבי שבמהלכו אכלתי פיתה וגבינות אני צריך בשר.
התקשרתי וביקשתי המבורגר medium-well ובבקשה לא להטביע אותו בפלפל גרוס (כנראה שזה האירוע השני ששכחתי)
הגעתי, המתנתי קצת לצ'יפס שיהיה מוכן, שילמתי 65 ₪ ומיהרתי הביתה.
הצ'יפס בקופסה נפרדת, הלחמנייה בקופסה נפרדת והבשר בקופסה עם שאר המרכיבים.
צ'יק צ'ק מרכיבים את הפאזל ונותנים ביס … הבשר קצת תפל … ביס נוסף … הבשר קצת סיבי
מפרקים את הפאזל – קיבלתי medium-rare.
בעיקרון לא טרגדיה, גם סטייק טרטר זה אוכל (לא ממש לטעמי), גם קרפאצ'ו וסשימי (אוהב מאוד) אבל צריך שחומר הגלם יהיה טוב.

זה ממש לא המקרה. גם תפל, גם סיבי, איכס!
התקשרתי, התלוננתי, הם מתנצלים וישמחו לעשות לי חדש אבל למי יש כח לנסוע לשם שוב וממילא זה לא ישפר את איכות הבשר.

אזה"ת תל-מונד – לא מומלץ אפילו כשאין אלטרנטיבה אחרת.

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , , , | 2 תגובות

הגיע הזמן למול-ים

שלהי אוגוסט, שפלת החוף, הלחות הבלתי-נסבלת של הקיום.
אף אחד לא זוכר מתי היה חם כל כך, לא פלא, עשר דקות בחוץ יכולות להשכיח ממך הכל.
הילדים אצל סבתא ואפשר לצאת רק שנינו. שמנו פעמינו לנמל ת"א, במול-ים עוד לא הייתי, תמיד נתפס בעיני כיקר מדי.

הקדמנו מעט והמסעדה ריקה, הושיבו אותנו בשולחן אסטרטגי עם נוף לים, דבר ראשון קיבלנו מגבון קריר לרענון, פתיחה נאה לשירות מוקפד. המטבח טרם נפתח אבל ישמחו שנשתה משהו ואפשר כבר להזמין.
הבחירה לא פשוטה, הכל נשמע מצוין, אבל לבסוף מקבלים החלטה.
מגיע גספאצ'ו פלפלים, מחווה מהשף, עז טעמים ומבשר טובות.
סלסלת לחמים עם חמאה, איולי וקרם חצילים. הסלסילה והממרחים ילוו אותנו לכל אורך הארוחה וימולאו אוטומטית ברגע שיראו סימני ריקון.
איזה כיף שלא צריך לבקש עוד ושלא מעלימים לך את הלחם כשמגיעות המנות.
הילה הזמינה חצי תריסר אויסטרים, הגיע גם רוטב נלווה. שלוק אחד מקפיץ אותי חזרה לבוסטון ולטיולים לחוף האוקיינוס האטלנטי.
בצלחת שלי קרפאצ'ו יולטייל עוטף פרוסות שרימפס וקלמארי, הרוטב מעט חריף אבל לא באופן מוגזם.
כללי הטקס מחייבים איסוף פירורי הלחם מהמפה בכלי המתאים, גם מזיגת היין (בשולחן ליד) מתבצעת על-ידי המלצרית כשיד אחת מאחורי הגב.

למנה העיקרית הילה קיבלה תמונה תלת-ממדית, פשוט יצירת אמנות, מלאכת מחשבת של צורות, צבעים, טעמים ומרקמים המכונה פרוטה-דל-מארה בגינה.
גם המנה שלי מעוצבת בטוב טעם, אבל הטעם גן-עדן אמיתי, חצי לובסטר מבושל בוואקום על גראטן תפוחי אדמה עם רטבים, קרמים, שמן, ירקות וכו'.

המלצרית לא נותנות לכוסות המים להתרוקן ותמיד מגיעה רגע לפני הזמן כדי למזוג מהבקבוק המונח על השולחן.
לא שאלו אותנו חמש פעמים אם טעים לנו או אם הכל לשביעות רצוננו, הם פשוט עושים כל מה שצריך כדי שהכל באמת יהיה טוב.
אתה מרגיש רצוי גם במכנסיים קצרים, טריקו וסנדלים, לא מסתכלים עליך בסנוביות.
מוסיקת ג'אז איכותית וחרישית ברקע, בשולחן ליד מדברים אנגלית, קצת קשה להאמין שאתה בתל-אביב.

הצלחות מפונות וגם הפירורים, הפעם תור המגבונים החמים, מגיע תפריט הקינוחים וגם תפריט יינות הקינוח, אבל אנחנו האמת די מלאים.
לא מפתה אותי להשמיד עם קפה את הטעמים הנפלאים שעדיין מתרוצצים לי בפה ולכן אנחנו מחליטים לסיים.
עסקית ליחיד ביום חול – 150 ש"ח. 380 ש"ח לזוג כולל בקבוק מים וטיפ, שווה כל שקל.

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , | תגובה אחת

מִסְבָּאָה ישראלית

ממש בקצה הצפוני של דיזנגוף, מספר 342, שוכנת "אביר – מסבאה ישראלית", טמפו בחרה בה, כמקום היחיד להשקת בירת הבוטיק שלה "אביר".
למען האמת איני חובב בירה, טעמתי סוגים רבים במדינות רבות, ריכוזי אלכוהול שונים, מרירות שונה, שיטות ייצור שונות, ריחות נפלאים באמת, אבל בסופו של דבר כולן עדיין עם טעם של… בירה.
"אביר" בעלת מרירות מתונה ונותנת הרגשה של בירה קלה ועדינה למרות שיש בה 6.5% אלכוהול.
להפתעתי טעמה נשאר די זהה לפני הנשנושים, תוך כדי האכילה וגם לקראת סוף הערב, אולי מפני שרוב הטעמים מורגשים בחלק הקדמי יותר של הפה.
הקונצפט של המקום – ישראלי שורשי – דווקא נחמד. מוסיקה טובה ולא בווליום מוגזם (למשל אריק איינשטיין – קח לך אישה ובנה לה בית וגם שירים יותר עכשוויים), שילוט האוסר על עישון!
מגוון זיתים מצוין, שברי בוטנים לא לטעמי.
סלט עדשים קצת אנמי, עגבנייה ובמיה על הגריל וגם שום – מעולים.
קרפצ'יו לוקוס עם מלח גס ונענע – נפלא, פרוסות סינטה קרות עם פלפל גרוס – מעולות.
חצאי פיתות קטנות מוגשות בעמידה בתוך אקורדיוני המתכת הישנים של הפלאפל: קבאב בטחינה, דג עם משהו, שווארמה בטחינת עמבה – טעים.
האוכל טוב ואף למעלה מזה, ובוודאי מעולה יחסית לפאבים אחרים שבדרך כלל יוצאים מתוך נקודת הנחה שאם אתה לא שומע כלום, אפוף בעשן, מלא באלכוהול אז אפשר גם להאכיל אותך בזבל.
מקום טוב לשבת עם חברים ויש אפילו סיכוי שתוכל לשמוע מה הם אומרים.
מגישים גם מגוון בירות מלבד "אביר".

פורסם בקטגוריה מסעדות, שונות | עם התגים , , , , , , | תגובה אחת

קיד פאדל – משחקים קשוחים

מודה ומתוודה שלא הכרתי קודם לכן, אבל מסתבר שזה די להיט.
הבן שלי (או טו טו בן שמונה) היה מאושר לראות את הספר.
זהו הספר הראשון בסדרת הספרים של יוצר הקומיקס הבלגי מידם המבוססים על עיתון הקומיקס "ספירו" שעובדו לסדרת אנימציה המוקרנת גם בישראל.

הגיבור הוא כמובן קיד פאדל המסתבך במיני הרפתקאות שמערבבות משחקי מחשב ווידיאו יחד עם המציאות.
יש קונפליקט בין מה שאבא שלו היה רוצה שיעשה לבין מה שהוא רוצה לעשות ופער הדורות גם מורגש בהעדפות המשחקים של השניים.
הספר לא עניין אותי במיוחד אבל בהחלט מדבר לילדים – פער דורות כבר אמרתי?

העיצוב נאה, 45 עמודים -מחיר מומלץ 69 ש"ח

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים | תגובה אחת

גברת גרים אוהבת ספרים! (ואני לא)

גברת גרים אוהבת ספרים! (ואני לא) / כתבה ברברה בוטנר, אייר מייקל אמברלי

ספר שגם נכתב וגם תורגם ב-2010
לטעמי יכלו לחכות עוד חודש ולעשות עבודת תרגום טובה יותר,
Halloween אינה הלואין כי אם ליל כל הקדושים
ואם כבר משנים את שם הגברת, במקור !Miss Brooks Likes Books, אז למה לגרים?

החיפזון הוליד גם טעות (+תיקון) שטרם ראיתי שכמותו בספר, באחד העמודים (אגב הם אינם ממוספרים), מודבקת פיסת נייר כדי לכסות טעות דפוס. כמובן שהגופן לא בדיוק זהה.

העלילה מספרת על ילדה שלא ממש אוהבת ספרים למרות ניסיונותיה הנואשים של הספרנית, הילדה אפילו שוקלת לעבור לעיר אחרת עד שאמה מעדכנת אותה שבכל עיר יש ספרנית, אולם בסופו של דבר מוצאת הילדה ספר כלבבה.
רעיון נחמד, תרגום לא רע, איורים טובים.

מתאים לילדי כיתות א', היכולים להזדהות עם תהליך הקניית הקריאה, משעמם במקצת לילדי כיתות ב'.

הבן, שסיים כיתה ב' אומר ש-"הספר בסדר", אבל אין ספק שלא יקרא אותו שוב.

במחיר מומלץ של 68 ש"ח לא הייתי קונה.

פורסם בקטגוריה ספרים | עם התגים , , | תגובה אחת

נסיכה בנילוס – מלכה בצלחת


מחממים תנור ל-175ºC
במקור דובר על 350ºF ובהמרה למעלות צלזיוס 176.67 מספר אותו מעגלים תמיד ל-180ºC
זה טוב ונכון למתמטיקה אבל בתנורים ביתיים השנתות הן בקפיצות של 25 מעלות.
לכן אמרו מעתה  175ºC, זה יותר מתאים למציאות (לתנור) ואפילו יותר קרוב למספר המקורי 176.67

 שמים בתבנית אפייה מרופד בנייר כסף
1. רצועות גד יאורן (נסיכת הנילוס) קפוא ממשווק אמין – לא להשתמש בפילטים הזולים יותר הנוטים להתפרק (אלו עם העור והקשקשים)
2. מעט זעפרן (לא חובה)
3. מעט שבבי פטריות שיטאקי מיובשות (לא חובה)
4. מעט מלח ים (או מלח בישול רגיל)
5. פרוסות בצל ועגבנייה
6. רוטב סויה
7. מעט יין לבן – לא היה לי אז לא שמתי

 מכסים בנייר כסף ומכניסים לתנור
ממתינים עד שריח טוב מתפשט במטבח – סדר גודל של 30-40 דקות
אם שכחתם לחמם את התנור מראש, זה יקח 5 דקות יותר 🙂
פותחים את נייר הכסף – זהירות מהאדים – ומגישים

* הולך טוב עם אורז לבן ויין לבן (לא היה לי :-()

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , , | תגובה אחת

ללא מילים

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , , | תגובה אחת