מבלי לזלזל חלילה בבשר, גם סושי אני אוהב, אבל הוא צריך להיות טוב – וכאן מתחילה הבעיה.
יותר מדי אנשים חושבים שזה ממש פשוט לעשות סושי – הרי זה בסך בכל אורז מגולגל עם חתיכת דג וקצת ירקות. נדפיס תפריט ונחלק בתיבות דואר, נעסיק שליח עם טוסטוס וכל מי שרוצה יקבל סושי תוך 30 דקות.
התוצאה היא משהו שהקשר שלו לסושי הוא בערך כמו הקשר של בורגר-ראנץ' או מקדונלדס להמבורגר אמיתי.
לכן שמחתי לשמוע שקיוטו מתכוונים לפתוח סניף בעיר ימים – הקניון החדש בפולג נתניה.
האמת שקצת חששתי, הרי סושי בקניונים הוא לא בדיוק פאר היצירה אבל קיוויתי שהשם קיוטו מחייב.
אתמול התפנה לנו באופן מפתיע קצת זמן ושמנו פעמינו אל הקניון החדש לתהות על קנקנו, מבחינתי קניון זה קניון – אוסף חנויות ש-90% מהם זה בגדים ואופנה, סופרמרקט אחד, סטימצקי, צומת ספרים, ריקושט ועוד חנויות בודדות ששווה להציץ בהן – בקיצור קניון.
באנגלית אומרים: If you've seen one, you've seen the mall.
התיישבנו לאכול בקיוטו, הבן קצת בקריזה כי סושי זה ממש לא הדבר שלו אבל בירור קצר אצל המלצר החביב העלה שיש גם שניצל ופירה.
המקום מעוצב יפה, המלצר היא מאוד נחמד ושירותי. אפשר לבחור מבין שלל הצעות הסושי שבתפריט אבל גם לבקש כל מה שאתה רוצה בהתאמה אישית.
פתחתי בגיוזה שהייתה טובה מאוד, לא שמנונית, בצק עדין ודק ומילוי טעים. גם הסלט היה טרי וקצוץ דק עם רוטב טעים במיוחד.השניצל הגיע חתוך לרצועות, הציפוי דק ופריך והבשר עסיסי כמו שצריך – אחד השניצלים היותר טובים שיצא לנו לאכול במסעדה כלשהי. הפירה סביר אבל זה מה שקורה כשהמקום כשר ואי אפשר להשתמש בחמאה או בחלב. אל השניצל התלוו קערות קטנות של רוטב צ'ילי מתוק ושל ירקות מוחמצים (מצוינים).
הסושי היה כל מה שסושי צריך להיות – לא סושי של שליחויות ולא סושי של קניונים – סושי מדג טרי וחומרי גלם טובים שמורכב נכון.
הדגים הטריים מוצגים לראווה בבר שמאחוריו עומדים שני מלוכסני עיניים חייכניים.
הידד – סוף סוף יש סושי טוב קרוב לבית, אבל קיוטו זה לא רק סושי – יש עוד אוכל יפני בתפריט שאותו נבדוק מן הסתם בפעם הבאה.
בהחלט שווה ביקור
אגב בקניון יש גם באולינג
