שלוש הפתעות קולינאריות חיכו לנו באזורנו לאחר שובנו מארה"ב.
אחת מהן לא הייתה ממש הפתעה כי השלטים של אגאדיר היו תלויים מעל קניון דרורים כבר מספר חודשים לפני שנסענו. אני מחכה שזיכרון הטעם של ההמבורגרים הטובים של ארה"ב יתפוגג ואז אנסה שם את מזלי.
השנייה היא סניף של וניליה שצמחה לפתע בקניון דרורים ואני עוד אגיע לבדוק את מרכולתה בהמשך החודש.
לשלישית חיכתה לי הזמנה אישית "קצבים יש הרבה, אבל הקצב שלך הוא שף".
ביום ראשון בערב התייצבתי יחד עם עוד בלוגרים להכיר את הקצביה/מעדנייה Peter Hummel's והעומד מאחוריה פיטר הומל.
את הערב פתחנו על דק העץ הרחב שמחוץ למעדניה בטעימות בירה של מבשלת אלכסנדר, מבשלת בוטיק ישראלית. בירה אינה המשקה המועדף עלי אבל הבירות שלהם מעניינות – מומלץ לחובבי בירה.
על דק העץ חיכה לנו שולחן גדול ערוך לתפארת ולידו עמדת בישול שמאחוריה גריל פחמים ענק – רמז למה שעתיד לבוא.
פיטר הגיע לארץ בשנת 1989 מאוסטריה. חבר ששמע מה הוא מחפש המליץ לו לבדוק את אילת ומאז הוא אצלנו. הוא השתלב מהר בנוף הקולינרי והפך לאחד השפים המובילים בעולם המלונאות הישראלי.
ניסיונו הרב בתחום הקולינרי ואהבתו הגדולה לבשרים הביאו אותו לפתוח עכשיו את המעדנייה הזו.
פיטר
דלת המעדנייה היא כמו דלת הקסמים בארון של סיפורי נארניה, כי כשאתה פוסע דרכה אתה משוכנע שעברת בדרך קסם לעולם אחר, לרגע חשבתי שמצאתי דרך מהירה ונוחה לחזור לניו-יורק. שפע של אוכל איכותי מכל העולם, תצוגה אסתטית, ניקיון, פה ושם קצת כיתוב בעברית… בקיצור ניו-יורק.
פיטר הציג את עצמו ואת שותפו סרגי והסביר קצת על תפיסת העולם שלו לגבי בשר ושירות.
סרגי
אצלם מכינים לך בדיוק את נתח הבשר שאתה רוצה, מנקים אותו מכל מה שאתה לא אמור לאכול וחותכים עבורך בדיוק את מה שאתה צריך. כשהקצב שלך הוא שף, אתה מקבל בדיוק את חומר הגלם ששף היה רוצה לעבוד איתו. רק אחרי שהכל מוכן הבשר נשקל ואתה משלם עבור בשר נטו. אמנם המחיר לא זול אבל הוא גם לא כל כך יקר. בהחלט תמורה הוגנת לכסף או כמו שפיטר אומר "פייר".
הבשר מגיע למעדנייה טרי מרמת הגולן ועובר יישון בחדר יישון בתנאים אופטימליים. אין בשר קפוא, אין יישון בוואקום והס מלהזכיר הזרקת חומרים לבשר.
ליד הבשר נקניקים ובשרים מעושנים ממקומות טובים – למשל פרושוטו מאיטליה.
לידם סוגים שונים של אנטי-פסטי, זיתים ועוד
בסמוך אליהם מבחר גבינות מרחבי עולם, סטילטון ירוקה מאנגליה, שברה מצרפת, אמנטל משוויץ ועוד ועוד
יש גם פסטות, טריות ויבשות, לחמים, יין, פירות-ים קפואים…
בקיצור כל מה שרציתם וחלמתם עליו ואם לא מצאתם את מבוקשכם, רק תבקשו ותקבלו שירות אישי מכל הלב.
אחרי הסיור בפנים קיבלנו סינרים והתיישבנו לשולחן בחוץ, נמזג יין אדום טוב מיקב אילתי וכל אחד קיבל נתח בשר ואמצעים להכנת סטייק טרטר. היה מעניין לראות את האינטרפרטציה של כל אחד למנה הזו.
אחרי שהפגנו את היכולות שלנו, קיבלנו הדגמה של יכולותיהם של צוות המעדנייה בבשרים על האש:
פילה טלה שהיה רך ועסיסי, אנטריקוט, פילה וסינטה בקר. הסתובבו שם גם תוספת מעולה של תרד ואיזשהו סלט חביב אבל הייתה הקפדה מבורכת לא לבלבל אותנו יותר מדי עם תוספות 🙂
לקינוח הונח על הגריל סיר גדול ובו סוכר, עשב לימון ועוד דברים טובים (למשל פלפל שחור), לרוטב שנוצר נמזגו פירות טריים והתוצאה הוגשה עם גלידת וניל מהגלידרייה הסמוכה.
סיום מתוק לערב נפלא
תודות לכל צוות המעדניה ותודה לסתיו אדם על ארגון האירוע
