כמו בכל אזור תעשייה הכולל מוסכים, בתי מלאכה קטנים, חנויות וסופרמרקטים, ניתן למצוא גם חומוסיות
שהרי העובדים באזור צריכים לאכול. כך גם באזור התעשייה של שילת ליד מודיעין. אבל במה שנראית כמו עוד חומוסיה באור יום מסתתרת (hide) מסעדת בשרים משובחת שמתעוררת לחיים עם רדת החשכה.
Meet & Meat שמה וכפי שמתבקש מהשם התארגנו לפגוש אותה. 
(ברוח הגילוי הנאות, הכותב (אני) היה אורח המסעדה במסגרת מפגש בלוגרים)
אני מודה שהיו לי חששות מסוימים, מסעדת בשרים כשרה? כמה טוב זה כבר יכול להיות?
אנשים שעובדים עם בשר טוב הם בדרך כלל שמחים (זוכרים את סרגי), כך גם בעל המקום גלעד ובנו אלמוג. חיוך לבבי, הרבה צחוק, אהבה אמיתית לבשר ובמקרה הזה גם הבנה כיצד לטפל בו.
הבקר מגיע קפוא מאורוגוואי והמולארד מהונגריה והם כשרים. מה שמייחד את הבשר כאן הוא אופן ההכנה שלו. הבשר עובר עישון בתנור עישון ענק הכולל מגוון תאים בטמפרטורות שונות ויחד עם השימוש בגריל מאפשר יצירה של מנות בשר רכות, נימוחות, עסיסיות וטעימות להפליא.
כהכנה לבשר הגיע סלט ירקות טרי, סוג של צ'ימיצ'ורי וכרוב כבוש עם פלפל חריף
פתחנו באסאדו שהוגש עם תפוחי אדמה בסגנון ל"ג בעומר. יש הרבה דרכים לעשות אסאדו וזה לוקח זמן וכיוון שכך קל לטעות ולבשל אותו פחות מדי ואז הוא סיבי, או לייבש אותו יותר מדי ואז הוא קשה. האסאדו כאן היה פשוט מעולה – רך ביותר, עסיסי וטעים כמו שאסאדו צריך להיות בזכות העצמות והשומן ותוספת העישון והרוזמרין. גם תפוחי האדמה היו טובים אבל הם לא היו העיקר.
לשולחן הוגשו קערות פוייקה קטנות עם תבשיל ירקות שורש ביין, ביינות לירקות השורש התחבאו להן חתיכות אסאדו קטנות ששדרגו את הטעם.
הבא בתור היה חזה עוף מעושן קלות ועסיסי, זה לא אסאדו עשיר טעמים, אבל בשביל חזה עוף זה פאר היצירה, לא ספוג בעודף רטבים המכפרים על ה"אין-טעם" אלא טעם עדין של עוף עם עישון קל.
אחריו הגיע האנטריקוט, היו חלקים שנראו טוב יותר וכאלו שנראו טוב פחות, כך גם בטעם, אבל המשותף לכולם הוא שאחרי המתנה של 5 דקות לפחות הטעם השתפר באופן מורגש. למרות שזה נתח שאני אוהב במיוחד, לדעתי הוא היה פחות מוצלח וגם התמונה שלו יצאה פחות מוצלחת.
דמיינו תמונה של אנטריקוט
בין מנה למנה ממתינים קמעה, נותנים לבשר לשקוע, לוגמים משהו ומדברים, בכל זאת לא רק meat אלא גם meet.
הבא בתור היה חזה מולארד, זה נתח שאני אוהב מאוד, הטיפול בו בעייתי כי הבשר דחוס יחסית וכבר יצא לי להיתקל בחזות מולארד עם טקסטורה של סוליה. כמכלול הוא עתיר שומן אבל השומן הוא בשכבה נפרדת וכשהוא עשוי עם השומן כלפי מעלה, הטעם ניגר לתוך הבשר. חזה המולארד היה מושלם, הבישול האיטי דאג שמחד הוא יהיה עשוי לחלוטין ולא נא, אבל מאידך הוא הפך להיות הכי רך שאפשר. זה עדיין בשר דחוס יחסית אבל ללא ספק המולארד הטוב ביותר שאכלתי אי פעם.
מכיוון שאין לי צפיות גבוהות מקינוחים במקומות כשרים התבדחנו על כך שהבשר האחרון הוא הקינוח. אז לקינוח הגיע פילה בקר. פילה אינו הנתח החביב עלי, הוא אמנם רך מאוד ודל שומן אבל קצת אנמי ועל כן אם כבר פילה אז אני מעדיף באחד הנוסחים הצרפתיים כשהוא טובל ברוטב עשיר.
גלעד הסביר שזה הנתח היחיד שמגיע למסעדה לא מוכשר ומשגיח הכשרות מאשר את השימוש בו מפני שהוא מבושל על אש גלויה. פילה על האש? כן, פילה על האש, נראה מצוין, באמת רך. והטעם? בטעימה עיוורת אני בספק אם מישהו היה מזהה את זה כנתח פילה, עושר הטעמים הזכיר את החלק העדין והפחות שומני מתוך האנטריקוט. הפתעה גדולה.
לקינוח האמיתי (?) הגיעו מספר סוגי פרפה/מקצפת אותם מכינה אשתו של אלמוג – חלבה (טעים) שוקולד ושוקולד עם אגוזים אותם לא טעמתי.
מכיוון שהמקום כשר אז סגור בשיש בערב. גם ביום ראשון סגור לקהל הרחב אבל ניתן להזמין את המקום לאירועים. בימות השבוע מומלץ להזמין מקום אם רוצים תפריט טעימות, גם אם רוצים מנה ספציפית כדאי לוודא קודם שהנתח האהוב עליך לא אזל לאותו הערב.
Meet & Meat מתחרה בהצלחה בכל אחת ממסעדות הבשרים הנחשבות באזורנו.
מומלץ בחום (ובעשן) – רק של הבשר כמובן – המקום עצמו חף מעישון.
