שפיץ שייטל

שפיץ שייטל בסו-ויד כבר ניסיתי והמתכון המוצלח נכנס לרפרטואר, אבל שפיץ שייטל מעושן עדיין לא, ולכן כשזיהיתי את הנתח בגסטרונום אצל הקצב – לקחתי.
1.6 ק"ג מקוצב במדויק, קצת ניקוי כדי שהתוצר הסופי לא ייתקע בין השיניים…

ואז עצרתי לחשוב. הנתח לא קטן ולא מוזמנים אורחים, אז למה שלא נהנה משני העולמות?
חתכתי את השפיץ במקום אסטרטגי – חלק אחד דק וארוך לסו-ויד למתכון המוכר וחלק אחד עבה ואחיד יותר למעשנה.
תיבלתי בקצת מלח גס, פפריקה מעושנת ושום גרוס, עטפתי בפלסטיק נצמד והכנסתי למקרר למשך הלילה.

בשבוע שעבר קיבלתי צ'אנקים של שני עצי פרי לבדיקה. פרוסות יפות ומיובשות היטב שמחכות לשימוש.

הכנסתי פחמים לארובה והדלקתי.
אפרופו פחמים, הכנתי לא מזמן סרטון השוואה ראשון בין הפחמים שאני אוהב ומוכר לבין מותג אחר.

כשהמעשנה הגיעה ל-110 מעלות, הכנסתי את השפיץ שייטל וגם מספר צ'אנקים של עץ תפוח.
תוך דקות עלה באוויר הריח הנפלא של עץ התפוח – אחד החביבים עלי.

אחרי בערך שעה ורבע הנתח הגיע ל-62 מעלות, הוצאתי ונתתי לו לנוח מספר דקות לפי הפריסה

פרסתי וככה זה נראה

נראה טוב, מריח טוב וגם די טעים. מזל שרך זה לא טעם כי רך זה לא היה.

פורסם בקטגוריה עישון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *