קונפילפת

קולרבי טוב זה כבר דבר שבשגרה, אבל בחורף הזה כל ירקות השורש די מדהימים – יכול להיות שזה קשור לכמות הגשמים הנדיבה שיורדת השנה. הסלק והלפת טובים במיוחד ובנוסף לצנוניות הרגילות בשקיות יש גם צנון בגודל מלא.
צנצנות של לפת כבושה עם סלק כבר עשיתי כמדי שנה בתחילת החורף.
ניסיון אחד של כבישת סלק זוהם על-ידי עובש.
ניסיון שני של כבישת סלק נמצא לקראת סיום (אין עובש).

מתכון לצנון כבוש – מעולה כתוספת לסנדוויצ'ים
במקור צנוניות, אצלי – צנון חתוך לרבעים ופרוס דק במעבד מזון (עם הקליפה!)
1 כוס מיח פושרים
1/2 כוס חומץ תפוחים (זה לא הזמן להשתמש בחומץ רגיל)
1 כף סוכר
1/2 כף מלח
– להכניס לצנצנת את פרוסות הצנון
– לערבב את המרכיבים עד להמסת הסוכר והמלח
– לשפוך את הנוזל לתוך הצנצנת עד לכיסוי
– להכניס למקרר
מוכן לאכילה אחרי מספר שעות, משתבח מיום ליום
*אחרי זמן קצר הצבע האדום של הקליפה מתמוסס לתוך הנוזל ונוצרות פרוסות לבנבנות בתוך נוזל ורדרד

תהיתי מה אפשר לעשות עם לפת חוץ מלכבוש אותה ולאפות פרוסות בתנור, אז ביקשתי משירה לבדוק באינטרנט מה אפשר לעשות מלפת. די מהר היא מצאה מתכון לקונפי לפת, קוביות לפת מבושלות בסיר שמן על חום נמוך. מכיוון שקונפי שום בסו-ויד יוצא מוצלח, החלטתי לעשות את הלפת, להלן קונפילפת, באותה דרך. קילוף, חיתוך לקוביות, הכנסה לצנצנת מייסון, מילוי בשמן וארבע שעות ב-84 מעלות.

התוצאה מעניינת, רכה אך לא מתפרקת, מרירות שמן הזית מדגישה את מרירות הלפת ולכן כדאי להשתמש בשמן זית עדין ככל האפשר. עוד תוספת מעניינת לכריכים או לאכילה לצד הבשר.

פורסם בקטגוריה מתכונים, סו-ויד, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.