פיקניה מיושנת

לפני כשבועיים וחצי קפצתי עם חבר לבקר במיטמרקט כדי להתנסות קצת בקיצוב. רועי הדגים לנו את העבודה ואחר-כך עברנו להתנסות אישית.

בין לבין יניב גם שם לנו על הגריל ספיידר ועוד שרירים קטנים מובחרים "רק כדי להשוות בין הטעמים" 🙂
את הפיקניה הראשונה שקיצב רועי שמתי בצד, ולאחר מכן הכנסתי לשקית יישון ייעודית ואטמתי בוואקום.

באותו הצד הצטברו גם ספיידר וגם פלאנק (כפפה) שפירקתי בעצמי מהפאלדה.
כשהגעתי הביתה שמתי את הפלאנק בפריזר ואילו את הפיקניה הנחתי במקרר על רשת (את הספיידר נישנשנו לפני ארוחת הערב).

הפיקניה איבדה 14% ממשקלה לאחר יישון של 18 יום, איבוד הנוזלים היה ליניארי

10% מהנתח קולף ונשמר לטובת המבורגרים ו-6% פחת נזרקו לפח

מכיוון שזו הפיקניה הראשונה שייבשתי, פרסתי נתח דק והנחתי לזמן קצר על מחבת רותחת כדי לבדוק האם היא "ראויה" לארוחת הערב.

היה צורך להפעיל אמצעי שכנוע על בני הבית כדי לא להקדים את ארוחת הערב ל"מייד ועכשיו" 🙂


הכנסתי את הפיקניה המקולפת לסו-ויד לשלוש שעות (בדיעבד אפשר היה יותר) על 58 מעלות ואז ציננתי במי קרח.

מסתבר שגם יישון של 18 יום מייבש את הבשר לרמה שלא יוצאים ממנו שום נוזלים בבישול בסו-ויד!
מסקנה חשובה: לכל מי שדואג שהוא "מאבד" חלק מהבשר במהלך היישון, זה לגמרי שקול לנוזלים שמאבדים כשמבשלים בשר לא מיושן.

חרצתי את השומן והכנסתי את הנתח מתחת לגריל של התנור לצריבה (בדיעבד אפשר היה לצרוב יותר).

פרסתי…

הנחתי לצריבה קלה על הפלאנצ'ה

כבר אכלנו פיקניות מעולות, אבל אין ספק שהיישון מוסיף נדבך חשוב ביותר לטעם ובפרט כשמדובר בנתח משויש של פרה ולא של עגל (במקרה הזה הולשטיין). בפעם הבא נוסיף עוד זמן בסו-ויד ועוד קצת צריבה של השומן.
למען הסר ספק: הפיקניה חוסלה לחלוטין והשביעה את זה שעוד לא בן 8 וגם את זו שמעל גיל 80 🙂

פורסם בקטגוריה מתכונים, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *