נטרף לי המוח

עברה שנה מאז ביקורי האחרון בשוק הכרמל בכלל ובמיטמרקט בפרט.
באופן אישי המעטתי להסתובב בשנה האחרונה, אבל עכשיו כשהחיסון נגד הקורונה מאחורי, יצאתי להצטייד בבשר איכותי באופן אישי ובלתי-אמצעי.
האמת, התגעגעתי.
בחרתי נתחים של פלאנק, ואסיו, שפונדרה, אוסובוקו, שפיץ שייטל, ספיידר ולשון.
רגע לפני התשלום הופיע באזור מגש של מוחות טריים, "אפשר גם" שאלתי?
הם היו מוזמנים, אבל יוסי אמר לי "חכה פה רגע, נפרק גם בשבילך".
"אני בא איתך" אמרתי, פירוק רבעים אני מכיר, מוח לא.
אז פירקו עוד 2 בשבילי, טרי טרי, איך אמר זה שפירק? "עדיין רואים את המחשבות רצות בפנים" 🙂

מעולם לא בישלתי מוח, האמת שגם טעמתי מוח רק לעיתים נדירות.
היו לי כל מיני תוכניות על טיגון כמו שניצלים וגם על עישון במעשנה.
בעצתו של יניב, החלטתי קודם כל לחלוט את המוחות עוד באותו יום, כדי לא להסתכן בקלקול הבשר.
5 דקות במים רותחים עם מעט חומץ, צינון במי קרח לעצירת בישול והכנסה למקרר.

למחרת בבוקר ניסיתי לקלף את הקרום – זה לא ממש הצליח לי.
אני לא יודע אם החליטה לא הייתה מספיק ארוכה, או שהייתה ארוכה מדי, או שהייתי צריך לקלף באותו הערב, אבל הקילוף היה מאוד בעייתי וגם חומר הגלם היה די רך. היה די ברור שפרוסות לא יהיו ולכן גם רעיון הטיגון וגם רעיון העישון נגוזו.

החלטתי ללכת על מוח ברוטב אדום.
הכנסתי למחבת:
2 עגבניות טריות קצוצות
1 רסק עגבניות
1 פחית קוביות עגבניות
8 שיני שום
מיץ מחצי לימון
מלח
פלפל שחור
כמון
שמן זית

הבאתי לרתיחה וצמצמתי עד שהסמיך
הכנסתי את חתיכות המוח לבישול של כ-20 דקות.

הרוטב – טעם גן עדן והמוח גם טעים (לפחות לדעתי), אם כי זה לא משהו שאפשר לאכול ממנו הרבה.
הדעות בבית לגבי המרקם והריח חלוקות – כנראה שזה טעם נרכש 🙂


לפעם הבאה, אני צריך לחקור את נושא הקילוף ולנסות גרסה מטוגנת כמו שניצל.

פורסם בקטגוריה מתכונים, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.