זו אמנם עונה של הצטננויות וזו בהחלט הייתה יכולה להיות אמירה של ילד מצונן, אבל לא, מדובר בזאטוט שזה הפורים הראשון המשמעותי שלו: רעשן, יום הפוך ("אבל, אבל, לא הולכים לגן עם פיג'מה"), חזרה מהגן עם צבעים על הפנים, תחפושות ("אני מתחפש לאמא") ומשלוח בנות עם אוזני המן.
ואם כבר בנות, נזכרתי שהבטחתי לחברה של הגדולה סדנה להכנת אזני המן, אז בשנייה האחרונה לפני שפורים מגיע נברתי בקלסר הישן של אמא שלי ומצאתי את מתכון הבצק הזכור לי מילדותי.
פרג זה משהו אני מעדיף להשאיר מחוץ לבית וממילא הרוב הגדול היה בעד שוקולד, אבל לא יכולתי לוותר על אחד מסוגי המילוי שאני זוכר מהעבר – ריבת תותים ביתית (מתכון בהזדמנות אחרת) עם קוקוס טחון – אל תפסלו לפני שטעמתם.
קבענו שעה, משלוח הבנות הגיע ותפס פיקוד על הזאטוט, הגדול יותר תפס פיקוד על רידוד הבצק ויצאנו למסע.
הזאטוט מכריז בשמחה "לוש, לוש, לוש" ומכה בבצק, "תביאי לי את המערוך" הוא מחלק פקודות, "אני מביא עוד כוס" הוא אומר.
האצבעות מתחילות להתכסות בבצק, הבגדים בקמח והכפיות בשוקולד ובנוטלה.
מגיע זמן ההארה כיצד עיגול בצק הופך למשולש, והאוזניים מתחילות להיכנס לתנור.
כשהמגש הראשון יוצא, "לא לגעת, השוקולד עדיין רותח", קשה להתאפק, אבל מנשנשים קצת וממשיכים.
מתכון לבצק (בערך 30 יחידות)
מרכיבים
2 ביצים טרופות
3 כפות שמן
קורט מלח
חצי כוס סוכר
2 כוסות קמח תופח (או רגיל + שקית אבקת אפייה)
הכנה
לערבב היטב עד ליצירת בצק, לרדד דק (לא להתווכח, יותר דק), לקרוץ עיגולים של בערך 7.5 ס"מ עם כוס (רצוי פלסטיק), לרדד את השאריות וחוזר חלילה.
להניח באמצע כל עיגול מעט מילוי (שוקולד פרה, נוטלה, ריבת תות עם קוקוס…) ולסגור לצורת משולש.
לאפות בתנור שחומם מראש ל-190 מעלות 12-15 דקות.
להמתין קצת כדי שהמלית תתקרר (כווייה בפה משוקולד רותח זה לא נעים).
בתיאבון וחג שמח 🙂
