מעשה בארבעה חלמונים

מעשה בארבעה חלמונים, שהופרדו לפתע מכור מחצבתם והיו נחים להם בכוס על שיש המטבח וזועקים "מה יהא בחלקנו?", אחינו הלבנים הופרדו מאיתנו וזכו לתרום את חלקם לגלידה ולעוגיות הקוקוס לפסח, ואילו אנו, מה יעלה בגורלנו?
האם נדונו להיות מועברים חזרה למקרר חשופים לעין כל עד שנתייבש ונושלך למחרת?
האם נושלך ישירות לפח?
האם נתרום את חלקנו לחביתה משונה ובלתי מאוזנת?
האם שוב יערבבו אותנו לדעת עד שנהפוך למיונז?
האם סוף סוף ינסה הטבח לעשות קרם ברולה?

שיטוט ברחבי העולם הווירטואלי(?) העלה עוד מספר אפשרויות שמתוכן בחרתי לגאול את גאוותם של החלמונים באופן הבא:

המצרכים (כ-75 עוגיות)
225 גרם חמאה בטמפרטורת החדר
1 כוס סוכר
4 חלמונים מיותמים עם רגשי נחיתות
1 כפית תמצית וניל
1/2 2 כוסות קמח
1 כפית סודה לשתייה
1/2 כפית קרם טרטר

אופן ההכנה
להקציף בקערה גדולה את המחמאה והסוכר
להקציף פנימה את החלמונים והווניל
לערבב בהדרגה את הקמח והאבקות עד ליצירת בצק
ליצור כדורים כגודל אגוזי פקאן/מלך (פסח לא?) ולהניח על תבנית אפייה במרחקים של 5 ס"מ אחד מהשני
ניתן לעטר בחתיכה קטנה של זנגוויל מסוכר או שבב שקד
לאפות בחום של 150-175 למשך 12-15 דקות

* העוגיות כמעט ולא משנות את צבען באפייה

img_0406-s.jpg img_0408-s.jpg img_0418-s.jpg img_0413-s.jpg מומלץ להחביא כמו שמחביאים את האפיקומן, מפני שכשמתחילים לאכול אותן אי אפשר להפסיק.

פורסם בקטגוריה מתכונים, עם התגים , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.