הדבר הראשון שאני עושה כשאני מבקר בקצביה, בין אם חדשה ובין אם מוכרת, הוא לרחרח. קודם כל במובן הכי מילולי, קרי עם האף, ואם הריח לא מוצא חן בעיני אולי אמשיך להסתכל, אבל הסיכוי שאקנה שם משהו יורד פלאים ובוודאי שלא בשר טרי, לכל היותר משהו כמו נקניקיות ארוזות.
אחר כך אני ממשיך לרחרח וסוקר מה מוצג לראווה, זה כמובן לא מעיד על כל מה שיש. מי שמחפש נתחים פחות פופולריים רצוי שישאל, וגם אם נתח מאוד פופולרי לא נראה בתצוגה, יכול להיות שהמגש בדיוק התרוקן – אז כדאי לשאול.
אני גם בודק מה יש במבצע ומנסה להבין אם מדובר בניסיון להיפטר מסחורה ישנה או שבאמת הצטבר עודף ממשהו. כבד עוף במבצע או פרגיות במרינדה במבצע הם לא בשבילי, אבל 3 קילו אסאדו במחיר טוב יכול להיות רלוונטי.
אני גם מסתכל ובודק מה נראה טוב, איך השיוש באנטריקוט, האם כל הפסולת הוסרה מהצלעות, האם העוף נקי מנוצות, והכי חשוב – איזה נתח מדבר אלי ומה מתחשק לי לראות על הצלחת 🙂
למי שהעבודה מאפשרת, יום חמישי באמצע הבוקר הוא זמן די טוב לעשות קניות. החנויות מתמלאות סחורה לקראת סוף השבוע, אבל מסת הקונים תגיע רק לפנות ערב או למחרת. אחרי שקניתי סלמון קטן שלם (2.4 ק"ג) ביוחננוף נתניה (רק 49 ש"ח לקילו או 89 לפילה) במטרה לשחזר את הסלמון המעושן המוצלח, עצרתי בקשת טעמים. קצביה כמעט נטולת ריח, נקייה ועם תצוגה מגוונת הכוללת בין היתר גרונות הודו, מוח בקר, ירך טלה, ברוסט לבן עם עור ובלי עור. הנתח שקרץ לי מתוך כל המבחר היה גוש יפה של סינטה לבנה 1.5 ק"ג ללא עצם במחיר של 50 ש"ח לקילו (המחיר הרגיל – לא מבצע :-))
החלטתי לחתוך את הסינטה לשני חלקים ולתבל כל חלק באופן אחר
את הראשון מרחתי בשמן זית כדי שהתבלינים יידבקו טוב וציפיתי בתערובת של
כפית פפריקה מעושנת
כפית פלפל שחור גרוס טרי
כפית זרעי כוסברה
את השני מרחתי בחרדל כדי שהתבלינים יידבקו היטב וציפיתי בתערובת של
כפית שום גרוס
כפית מלח גס
כפית סוכר חום דמררה
הכנסתי למקרר ל-24 שעות
הפעלתי את המעשנה ביום שישי בצהריים ואחרי שסיימתי לעשן את הסלמון
הוספתי קצת גחלים להעלאת הטמפרטורה ל-100 מעלות והנחתי את שתי חתיכות הסינטה על הרשת עם השומן כלפי מטה.
אחרי שעה הוצאתי את הנתחים מהמעשנה, הטמפרטורה הפנימית הגיעה ל-48.
הנחתי את הנתחים בנייר אלומיניום, לחלק הראשון (האדום/כתום) הוספתי מעט בירה ואילו לחלק השני (החום/צהוב) הוספתי מעט מיץ תפוחים. עטפתי היטב והחזרתי למעשנה לשעה נוספת שאחריה הטמפרטורה הגיעה ל-62.
הוצאתי את הבשר מנייר האלומיניום והחזרתי למעשנה כשהשומן כלפי מעלה. מכיוון שתנור האדים של של נייר האלומיניום הוסר, הטמפרטורה של הבשר ירדה בהדרגה ל-57 ורק אז חזרה לעלות ואחרי קצת יותר משעה הגיעה ל-63 מעלות שזו מידת העשייה המתאימה לנתח הזה.
פרסתי פרוסות של 6-7 מ"מ, הבשר עסיסי ורך. החלק האדום/כתום נראה יותר יפה אבל החלק הצהוב/חום הרבה יותר טעים!