בשנה שעברה, בעקבות הפרסום הרב, ובמסגרת המענה לשאלה "מה עוד אפשר לעשות בחופש?", הצפנו לחיפה לתערוכת הרובוטים במדעטק. האמת שהיה קצת מאכזב, חוץ מהתורים הארוכים והצפיפות האיומה, התערוכה הייתה בסדר, אבל לא הרבה יותר מזה.
עברה לה כמעט שנה ושמנו לב כי כמעט ולא השתמשנו במינוי השנתי שעשינו ומכיוון שהשאלה "מה עוד אפשר לעשות בחופש?" רלוונטית כל שנה, שוב שמנו פעמינו לחיפה. הפעם התערוכה היא Sports Science אבל הפרסום הרבה יותר מינורי.
הפעם התחלנו בסיבוב במוזיאון עצמו, לשמחתנו לא היה צפוף כלל.
ישנה תערוכה קטנה אבל מרגשת לזכרו של אילן רמון, כולל שיירים של חפצים שהיו איתו במעבורת.
חלק גדול מהתערוכות הקבועות הן אינטראקטיביות כך שניתן לגעת בהם וליהנות משלל חוויות.
בשעה היעודה פנינו לתצוגה העיקרית, הספורט. בניגוד לשנה שעברה, לא היה צריך לחכות בתור כדי להיכנס, אבל מהרגע שנכנסנו הסתבר שצפוף בדיוק כמו בשנה הקודמת, הריח שנוצר שדוחסים כל כך הרבה אנשים ביחד מזכיר באמת אספקטים של ספורט, אבל אני לא בטוח שלכך התכוונו המארגנים.
הצוות כולו אדיב, מהשומרים, דרך הקופאים, הסדרנים והמדריכים, אבל הצפיפות יצרה תחושה של החמצה, תרתי משמע. אחרי הספורט חזרנו לתצוגות הקבועות, יש שפע רב המתאים לכל הגילאים.
סיכום: 2 ילדים מרוצים מאוד, הורה אחד קצת פחות – בסה"כ מומלץ.
שמע ….מעניין …שנה הבאה נוסעים יחד ?
נראה איזו תערוכה יביאו…