יום 7 – 1/4/2018 – מסופיה ועד דבין

Sunday, 1st April 2018 - יום 7
התוכנית להיום - מסופיה לדבין שבהרי רודופי
לינה: Kris Guest House
(48.6 אירו כולל ארוחת בוקר)

ארזנו הכל, הבאתי את הרכב מחניית הלילה אל הדירה, העמסנו ויצאנו לדרך לכיוון דבין (Devin).
עצירה קטנה להחלפת כסף, אספרסו וסופר וממשיכים – הדרך יפה והכביש המהיר מתוחזק כהלכה.

אחרי שעתיים פונים דרומה ועוברים לכבישים צרים יותר ומלאי בורות. דימיטר הסביר לנו שבתוך שטח מיושב האחריות לטיפול בכביש חלה על הרשות המקומית שהיא לרוב ענייה. לצד הדרך יש נחל שהולך ומתרחב ומגיעים גם לסכר רציני למדי.
אחרי עוד שעה של נסיעה (סה"כ 3 שעות די מפרכות) מגיעים למלון שלנו בדבין Villa Kris (מלון 3 כוכבים). האמא והזאטוט התיישבו לאכול משהו במסעדה של המלון ונשבעו שזה היה מרק העוף הכי טוב שאכלו מימיהם.
יצאנו לחפש את ה"Ecotrail" שדימיטר ספר לנו עליו. ב-Google יש עליו מעט מאוד מידע ואנחנו נשתדל להרחיב למען המטיילים הבאים כי המקום באמת שווה 🙂
אז קודם כל מפה:

ועכשיו קצת הסבר, מדבין נוסעים לאורך הנחל לכיוון מערב – שמים במכשיר הניווט "Ekopateka Struilitsa". בדרך רואים מימין את מפעל ייצור המים של דבין (המים ששתינו מבקבוקים מתחילת הטיול) ומגיעים עד ל"בריכת השחייה המקומית" שמסתבר שהיא מבוססת מים מינרליים חמים, נשמע מצויין לביקור מחר.
מתחילים לצעוד לאורך הנחל בשביל רחב, בדרך יש שלטים שמסבירים בפירוט רב לגבי המפלים, בעלי החיים והצמחיה (הכל כמובן רק בבולגרית) והנחל שוצף לו בכיף משמאל.
די מהר רואים מימין את המפל הראשון.

לפתע החל לטפטף, אבל מה, לא נמשיך? ואז התחיל גשם של ממש. מה, לא נמשיך? מקסימום נרטב קצת. אחרי זמן מה יש התפצלות, השביל לאורך הנחל ממשיך כרגיל ואפשר לפנות ימינה במעלה ההר (מסומן רק 500 מטר למפל).

           
הטיפוס ממש לא פשוט, במיוחד לאור כמויות המים באפיק ועל הקרקע. מחליקים, נעזרים בענפים ישנים כמקלות הליכה וזה לוקח זמן, מאידך היער כל כך יפה והמפל שבקצה ממש שווה את הביקור.
 
מהמפל ירדנו חזרה להתפצלות והחלטנו להמשיך לאורך הנחל. בצד הדרך יש פחים ומקומות מסודרים שבהם מסומן שניתן להבעיר אש וגם בקתות מקורות קטנות (למסתור מהגשם?).
בשלב מסוים הגענו לאזור של גשרי הליכה יפהפיים ממש מעל למים עצמם אבל מכיוון שכבר התחיל להחשיך וגם החל לרדת ברד החלטנו שהגיע הזמן להתחיל את הצעידה חזרה לרכב.
 חזרנו למלון ונכנסנו לאכול ארוחת ערב, האוכל טעים ומשביע ובכמויות נדיבות.
זה לא אוכל גורמה, אבל מי שאמון על המטבח בפירוש יודע את עבודתו. והיתרון העצום – עולים במדרגות ישר למיטה!

הזדמנות לטעום מסטיקה (המקבילה הבולגרית לאוזו היווני)

 

 

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018, בחו"ל, משפחה, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.