היו לנו חששות לגבי היום האחרון, טיסת לילה יוצרת לא מעט בעיות, החל מאריזה ואחסון המזוודות וכלה בבעיות שינה. קיווינו שיתאפשר לנו צ'ק-אאוט מאוחר בתשלום, אבל הדירה הוזמנה, ולכן ב-11:00 אחרי שנת לילה טובה והתארגנות, הפקדנו את המזוודות במשרדים של חברת ההשכרה ושמנו פעמינו לארוחת בוקר מאוחרת בקפה/מסעדה Ciudad Condal שבו נקבעה לי פגישת עבודה בשעה 12:00. אכלנו שתינו ונהנינו עד שלקוחותי הגיעו, ואז הילה והילדים יצאו באוטובוס בדרך לפארק גואל.
הפגישה הייתה מוצלחת מאוד והתארכה קצת, אז בסיומה הקפיצו אותי ברכב לפארק בדיוק בזמן הנקוב בכרטיסים שקנינו מראש.
הפארק עמוס אנשים אבל לא ברמה מוגזמת ונהנינו לשוטט בו ולראות את הבנייה המעניינת.
חזרנו במונית (גדולה – 5 אנשים + עגלה) לתוך העיר אל שוק סנטה קטרינה החדש. השוק הרבה פחות עמוס מבוקריה אבל גם בו יש שפע רב ומגרה.
קנינו לאלון קונוס עם חמון וקרקרים ואחר כך התיישבנו לאכול במסעדה Cuines Santa Caterina – היה טעים מאוד.
קנינו קצת מצרכים לקחת לארץ
ויצאנו לסיבוב אחרון ברובע הגותי, חזרנו למקומות שהיינו בהם וגם למקומות חדשים וקינחנו בקפה שהיה סגור ביום 4 – Granja M. Viader, קפה, שוקו וצ'ורוס כדי לטעום בפעם האחרונה את הטעמים של ספרד.
משם חזרנו למשרדים, התארגנו על המזוודות ודי מהר הגיעה ההסעה שלנו, הסעת VIP במרצדס מהודרת עם נהג בחליפה.
כוונתנו המקורית היתה לנטוש את העגלה של תומר בספרד לאחר ששימשה אותנו בפעם האחרונה, (ואף קנינו במקומה מזוודה חמישית) אך כוונה זו נתקלה בהתנגדות מרה ובשברון לב גדול מצד תומר. החלטנו לנסות בכל זאת להעביר אותה כמטען יד, ולשמחתו האדירה של תומר הצלחנו לקחת אותה איתנו. לפעמים חלומות מתגשמים.
הטיסה התעכבה. לדברי צוות הקרקע הספרדי בברצלונה, עקב איחור רציני בהגעה של כל צוות הטיסה. כמובן שלצוות הטיסה היו הסברים אחרים אך מכיוון שלכל אחד מהצוות שנשאל היה הסבר אחר, כנראה שגם הם פשוט לא רצו לעזוב את ספרד. חוץ מתומר שישן כמעט כל הטיסה, אנחנו כמעט ולא עצמנו עין.
אז מה היה לנו בטיול הזה – קצת סטטיסטיקה:
נהגנו כ-2,000 ק"מ, ישנו ב-8 מלונות, עשינו 4 חדרי בריחה וטסנו ב-3 מטוסים.
עלינו לגובה של 2,074 מטר, יצאנו עם 4 מזוודות וחזרנו עם 5. היינו בערים גדולות, ערים קטנות ועיירות נידחות, בהרים ועל חוף הים, ראינו שלכת, שלג (מרחוק), מפלים ואגמים. אספנו עלים בכל הצבעים ואכלנו אין סוף מטעמים. למדנו כמה עשרות מילים בספרדית, אבל בסוף כשהמלצרית שאלה משהו אמרנו אוטומטית "כן". היה מדהים אבל גם כיף לחזור הביתה!