חדר בריחה או לא?

ההזמנה לחדר הבריחה ה-26 שלי הגיעה מכיוון בלתי-צפוי – אירוע בלוגרים שאירנה חברת Questomania שהחליטה לכנס בלובי של המתחם שלה קבוצת בלוגרים ולהציג בפניה סקירה על החידושים בתחום כולל התנסות בפועל.

גילוי נאות – החדר הרביעי שלי היה חדר של החברה ומכיוון שקצת התאכזבנו ממנו וגם מהטיפול בבעיות שבהן נתקלנו, לא חשבתי שאמצא את עצמי כאן שוב, אבל עבר זמן רב מאז ואמרתי לעצמי – למה לא לנסות.
אחרי כיבוד קל שמענו סקירה מהבעלים מיכאל ספרן.

לפני כשנתיים היו בארץ קומץ חברות עם בערך 10 חדרים. Questomania היא אחת החברות הראשונות והחדרים ה-6 וה-7 בארץ היו שלהם. היום כבר יש בארץ יותר מ-300 חדרים, חברות רבות שמנסות למצוא את הייחודיות שלהן וקהל צרכנים הולך וגדל.
בנוסף לחדרי הבריחה "הרגילים" Questomania מפתחת עוד תחומים ובינהם:
* "חדרי בריחה ניידים" שמאפשרים בניית קווסט באתר הלקוח ושימוש בו ככלי לגיבוש ולפיתוח ארגוני
* משחקים בחשיכה
* קווסט רחוב במתחם שרונה שמחכה לאישור סופי של עיריית תל-אביב
* ובתוכנית לעתיד – קווסטים קולינריים

עד לסיום דבריו של מיכאל כבר היינו קרוב ל-20 אנשים אז התחלקנו לשתי קבוצות והקבוצה שלנו התחילה עם "חדר הבריחה הנייד". מתוך החמישה הקיימים הם בחרו עבורנו את "מוזיאון הרטרו" שהוא בדרגת קושי בינונית.

זה לא חדר ולא צריך לברוח ממנו וגם אלמנטים אחרים של חדרי בריחה כמו ריבוי חללים, תפאורה ואפקטי תאורה וקול לא קיימים בו – בקיצור לא חדר בריחה נייד, אבל זה בהחלט כן משחק קווסט והיו בו חידות מסוגים מוכרים יותר ומוכרים פחות שניתן למצוא בחדרי בריחה (מנעולים, חידות, פאזלים, פנס אולטרה-סגול ואפילו אלמנטים טכנולוגיים).
האתגר הגדול ביותר שלנו היה גודל הקבוצה – 10 אנשים שרובם לא מכירים זה את זה. זרימת הקווסט אמנם מקבילית ולא ליניארית אבל אין תעסוקה ל-10 אנשים וגם הסנכרון ושיתוף הפעולה בין מי ששיחק בפועל היוו אתגר לא קטן. להבדיל מחדרי בריחה, המפעיל אינו קול ברקע אלא נוכח פיזית ולכן אופי התקשורת איתו שונה – אני לא זוכר את שמו אבל הוא היה טוב, נתן רמזים כשהיה צורך וגם עזר בסנכרון המידע בין השחקנים. עמדנו במשימה ואפילו די מהר – 37 דקות. לדעתי הסיווג הנכון של הקווסט הזה הוא קל ולא בינוני, אבל הוא נחמד ובהחלט מתאים למתחילים שאינם מכירים את התחום. האפשרות להביא את ההר למוחמד במקום שמוחמד יגיע אל ההר בטוח פותחת דלתות.

את שאגות (השמחה?) של הקבוצה השנייה שהתחילה עם המשחקים בחשכה היה אפשר לשמוע דרך הקירות. המתנו, חלק מאיתנו בסבלנות וחלק מאיתנו בחשש, לאתגר הבא.
במשחק הראשון שיחקנו 5 מול 4 המשחק אסור לנשים בהיריון ויש טופס הסרת אחריות שחובה לחתום עליו לפני שנכנסים. המטרה למצוא אוצרות המוחבאים בחדר ולהעבירם לתיבה של הקבוצה. הקבוצה שמגיעה ראשונה ל-15 זוכה. המשחק מתנהל בחשיכה מוחלטת (עם קסדות ומשקפי מגן כאמצעי זהירות). משך המשחק תלוי כמובן בשחקנים אבל מדובר בסדר גודל של 15-20 דקות. קביעת אסטרטגיה זה טוב ויפה, אבל כשאתה לא רואה כלום, לא יודע איפה אתה, לא יודע איפה התיבה של הקבוצה ואם מי שנתקלת בו בחושך הוא מהקבוצה שלך או לא – התוכניות משתנות. לרובנו היה כיף מאוד, נדמה לי שאחת פרשה באמצע. הקבוצה שלי גם ניצחה אז בכלל…
למשחק השני נשארנו רק 5 (יש כנראה משהו שנקרא "יותר מדי חושך"). הייתי אחד משני תופסים עם קסדות בעלות סמל זוהר כדי שנהיה בולטים. 3 בורחים שלכל אחד שני מטבעות. בכל פעם שבורח נתפס הוא משלם מטבע. המטרה להשיג את כל המטבעות תוך 15 דקות. בניגוד למשחק הראשון שבו הצעקות והצרחות היו חלק אינטגרלי, במשחק הזה שרר שקט, למעט מוזיקת רקע שעזרה למתחבאים. התופסת השנייה ואני הצלחנו להשיג רק 5 מתוך 6 המטבעות אז הבורחים ניצחו, אבל עדיין היה כיף.
יש עוד משחקים דומים שניתן לעשות בחושך כך שגם מי שהיה במתחם יכול לשוב עם קבוצה אחרת ולשחק משחק אחר. לא מתאים לכל אחד אבל אני נהניתי.

לסיכום: יש ל-Questomania מגוון אפשרויות מעניין לקבוצות קטנות וגדולות ואין ספק שאחרי משחקים כאלה כבר תכירו יותר טוב את מי ששיחק איתכם 🙂

 

פורסם בקטגוריה חדרי בריחה, עם התגים , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *