לחפש משהו ברגע האחרון זה אף פעם לא פשוט – כשאתה מוגבל בזמן צריך להתפשר על משהו אחר.
כשהשעה 17:30 ביום שישי ואתה מחפש מסעדה לשעה 19:00 במרחק סביר מהבית, אפשויות הבחירה מצטמצמות והולכות והסיכוי למצוא משהו טוב הולך ודועך.
החיפוש העלה רק אפשרות אחת (שאינה בית-קפה בקניון) – יאמטויה ביסטרו בר בהוד השרון. מה כבר יכול להיות? במקרה הגרוע נסתדר עם נודלס וסושי בינוניים.
מעל מרכז קניות קטן בסגנון של פעם יש שלט גדול ומתחתיו דלת מוארת, כל שאר החנויות מסביב סגורות כמובן. נכנסנו.
המקום לא גדול, מואר היטב, תקרה גבוהה, נראה כמו מסעדה שכונתית, שולחנות קטנים, על הקירות תלויים פוסטרים של ציורי אנימציה יפניים. הוכחה שאפשר להשרות אווירה במסעדה לא רק על-ידי קמצנות בתאורה.
התפריט מגוון מאוד, שפע שמות יפניים, לא כולם מוכרים אז נעזרנו במלצר.
האוכל הגיע במהירות, דווקא הצ'יפס לתומר לקח זמן רב יחסית – מזל שתומר לא היה רעב. בנוסף לשלל המנות שהזמנו פינקו אותנו גם במנה על חשבון הבית.
די מהר הבנו, שלגמרי במקרה נקלענו למקום ממש טוב, השירות ידידותי, האוכל טעים מאוד – ללא ספק האוכל היפני הכי טעים שאכלתי בארץ מזה זמן רב.
השירותים גם מרווחים וגם מוארים היטב, הטרנד של כוכים אפלים צבועים בשחור לא הגיע לכאן.
מרוב התלהבות הסושי וחלק מהמנות לא צולמו, ואיכות הצילום של שאר המנות לא משובחת אבל אפשר לקבל רעיון לא רע על מה מדובר 🙂
החשבון ל-4 אנשים שבעים (+מנת צ'יפס קטנה) הגיע ל-441 ש"ח.
לא יקר ובהתחשב באיכות האוכל עסקה טובה מאוד.
יש כוונות לחזור – התפריט כולל דברים רבים שלא טעמנו.