חיפשנו מסעדה לחגוג בה יום נישואין (קצת באיחור) ומכיוון שנמאס לי לנסוע לת"א, שאלתי בעצת הבלוגר אדוארד מה יש בכיוון צפון, אבל לא רחוק מדי ורצוי פירות ים ודגים – התשובה הגיעה חיש מהר, הלנה בנמל קיסריה, מסעדה אחות לאורי בורי.
חונים בפארק הלאומי קיסריה, משלמים דמי כניסה מופחתים, יש זיכוי בחשבון המסעדה אם משלמים מספיק (וזו לא ממש בעיה) נכנסים לאזור קסום, לאחרונה צצו בנמל קיסריה עוד ועוד אטרקציות תיירותיות, בקלות אפשר להרגיש שעברנו לארץ אחרת (ממש אי אפשר לטעות ולחשוב שזו ת"א).
לא הצלחתי לברר לאיזו הלנה התכוונו במסעדה, אם להלנה מטרויה או להלנה אמו של הקיסר קונסטנטין, או אולי לאיזו הלנה מתקופה מודרנית יותר – כך שכל אחד יכול לראות את ההלנה שמתאימה לו.
הזמנו לשעה 13:00 והגענו בדיוק בזמן (הזמן עוד ישחק כאו תפקיד), המסעדה הייתה די ריקה, לא יותר מארבעה שולחנות חוץ מאיתנו – רגוע.
מקום נעים, בריזה קרירה למרות היום הלוהט, נוף מדהים לים. מארחת נחמדה, מלצרים חייכנים – התחלה טובה.
ערב קודם העפנו מבט בתפריט באינטרנט ולכן היינו די סגורים על מה אנחנו רוצים להזמין, כך שההזמנה לא לקחה זמן רב.
למנות ראשונות הזמנו:
קלמרי סגולים על הפלנצ'ה עם לימון ועלי זעתר, על יוגורט כבשים וסחוג רשד – 54 ש"ח
סינטה בכבישה ביתית עם שמן חרדל, בלסמי מיושן,צלפים וגבינת גורגונזולה – 48 ש"ח
הספקנו לספר את כל הבדיחות על זה שהלכו לצוד את הפרה ולדוג את הקלמרי, שתינו הרבה מים, היינו בשירותים (לא הכי נקי ועם ריח לא ממש נעים).
היה לנו זמן לבדוק את ניקיון המקום ורמת הגימור (יש מקום לשיפור במסעדה שנחשבת מסעדה עילית)
ראינו איש יוצא עם חסקה וחוזר, דייג מגיע והולך …
בסוף הגיעו גם המנות – הסינטה מצוינת. הקלמרי לא, יש הבדל בין צרוב ושרוף, הכמות מזערית וטעם הקלמרי לא ממש התחבר ליוגורט.
לעיקריות הזמנו:
שרימפס ואספרגוס ברוטב לימון כבוש, ציר דגים וחמאה – 88 ש"ח
שרימפס וסקאלופ באוזו עם זיתי קלמטה, סלרי וגבינת חלומי – 92 ש"ח – ביקשתי בלי הסקאלופ
ושוב מצאנו את עצמנו ממתינים, מחכים, מתאווים ומקטרים, בשעה 13:50 הגיעו המנות העיקריות
לא רוצה לחשוב מה היה קורה אם המסעדה הייתה בתפוסה יותר גבוהה מחמש שולחנות, שלא לומר מלאה.
טעמנו שרימפ אחד או שניים, הסתכלנו אחד על השני, טעמנו כל אחד מהמנה של השני, בדקנו את קערות האורז המצורפות שהכילו מין אורז מבושל ויבש, ניסינו אותו עם הרטבים וזה לא ממש עזר (לא לאורז ולא לרטבים) ובדיוק אז הגיע המלצר לשאול אם טעים לנו. "האמת שלא משהו" אמרנו לו, "אני מייד קורא לאחראית" הוא אמר.
האחראית הגיעה, הציעה להחליף את המנות ושאלה מה נרצה, שאלנו על מה היא ממליצה אבל שיגיע מהר. היא המליצה על מנת היום:
פילה דג בס על ניוקי עם קרם תרד בר ברוטב ערער ויין מוסקט
והשני מהתפריט – פילה דג בס על איטריות פפרדלה ברוטב בויאבז, עגבניות מיובשות, תרד וגבינת בושה
הפעם המנות הגיעו מהר, ממש מהר, כמעט מיד – אני מקווה שלא דחו למישהו אחר את ההזמנה בגללנו.
טעמנו בזהירות, מהדגים, מהפסטה, מהניוקי, מהרוטב – הכל טעים, לא סתם טעים – ממש ליגה אחרת.
פנים רבות יש להלנה.
קינוחים – אחרי דיון עם המלצר בחרנו ב:
תענוג שוקולד- ממתק שוקולד עשיר 39 ש"ח
סורבה אפרסקים תוצרת בית – 28 ש"ח
הסורבה טוב מאוד – קצת גלידתי וקטיפתי ולא חמצמץ מדי, מורגש שהוא תוצרת בית.
תענוג השוקולד היה באמת תענוג רק שלא ברור למה זרו עליו מלמעלה גם גרגירי מלח גס.
הזמנו חשבון
להפתעתנו הופיעו בחשבון מנות הדג, לכאורה עניין טריוויאלי עד שמבינים שכל אחת מהם עולה 30 ש"ח יותר ממנות השרימפס.
זה לא שהסתכלנו שוב בתפריט והזמנו את הדבר הכי יקר שיש בו – פשוט סמכנו על המלצתה של המארחת
לא ציפינו לפיצוי כלשהו אבל מאידך בטח לא ציפינו לשלם 60 ש"ח נוספים
בסיטואציות דומות כבר יצא ששמענו "הקינוח על חשבוננו", "אנחנו רוצים להזמין אתכם לקפה" או שבחשבון ראינו איזשהו זיכוי.
לא יודע אם יש פה משהו שהוא ממש לא בסדר, אבל אפשר לסכם בקיצור:
אדיבים – כן
נדיבים – ממש ממש לא
לסיכום: 399 ש"ח לזוג (ללא שתייה) ולפני טיפ
המחירים הם מחירי ת"א ובסקלה העליונה שלהם, אבל בת"א בתמורה למחיר הזה מקבלים בצהריים מקום מעוצב, מתוחזק ונקי, שירות מהיר ואדיב, אוכל ברמה אחידה ובד"כ גם קצת יותר נדיבות
יצאנו בשעה 15:00 אחרי שעתיים
כמו שפתחתי – הלנה, פנים רבות לה – יבחר כל אחד את הפן שמתאים לו