כשחיפשתי את הספר הרביעי שיהפוך את השלושה ב-89 לארבעה ב-99 הרמתי את האישה ששמעה צבעים / קלי ג'ונס.
בגב הספר כתוב:
"אמי יכלה למעשה לשמוע צבעים ולהפך, הצבעים שראתה
יצרו צלילים מסוימים. אני חושבת שזה שיפר את היכולת
שלה להעריך את שניהם, את הציור ואת המוזיקה."
היה כתוב עוד אבל זה היה מספיק בשביל לשכנע אותי, וחוץ מזה בשביל 10 ש"ח, מקסימום פספוס.
אבל שום פספוס לא היה כאן, ספר חדש משנת 2012, כתוב טוב ומתורגם לא רע.
הסיפור העיקרי הוא על האנה, נערה כפרית מגרמניה והוא מתחיל בתחילת המאה ה-20, נמשך בתקופת המלחמה הגדולה וגם מלחמת העולם השנייה. האנה מוצאת את עצמה מעורבת בעולם האמנות והסינסתאזיה שבה היא נגועה (ערבוב חושים) יוצרת אצלה קשר מיוחד בין צבע וצליל.
היא פוגשת במהלך חייה גם את קנדינסקי ואמנים אחרים וגם את היטלר.
הסיפור העיקרי שזור בסיפור מסגרת על לורן או'פארל, "בלשית אמנות" ניו-יורקית שהתמחותה השבת יצירות אמנות שנגנבו על ידי הנאצים. לורן נפגשת עם איזבלה פלטשר, אישה גאה בשנות השמונים לחייה שמגוללת בפני לורן את הסיפור על אימה.
סיפור המסגרת קצת פחות מוצלח לטעמי אבל אט אט נשזרים שני הסיפורים זה בזה עד לסיום המשותף.
בהחלט שווה קריאה!