אסאדו – ממשיכים ללמוד

ה"אסאדו" בפעם הקודמת היה כל כך טעים שהיה ביקוש לעוד.
במסגרת סיורי הקצבים שלי באזור השרון עברתי השבוע בנתניה אצל גבריאל חג'ג' בנתניה, אחרי שווידאתי שהפעם גבריאל יהיה – והוא באמת היה.
כבד העוף נראה טרי ביותר אז לקחתי קצת ודגמתי באותו ערב (מטוגן עם בצל) – אנ מקפיד לטגן את הכבד היטב כי אני לא אוהב כבד חי ובכל זאת הכבד היה הרבה יותר רך ממה שאני רגיל – מפתיע לטובה.
יש בקצבייה מגוון סוגי אנטריקוט (לפחות 3) וביקשתי מגבריאל שימליץ על זה עם הטעם העז ביותר, ולאו דווקא הרך ביותר. קיבלתי אנטריקוט עגל, פחות משויש למראה מהסוגים האחרים, אבל לנו חשוב הטעם יותר מאשר הרכות. המחיר בסדר גמור – 135 ש"ח לקילו ונהנינו מאוד מהאנטריקוט בשישי בערב.
אבל כל זה רק הקדמה ל"אסאדו" המעושן.
שדרה של 5 צלעות יפות הוצגה בפני, הבשר נראה מצוין וכך גם השומן, אבל עקב הגודל ומיעוט הסועדים בחרתי לקחת עצם אחת בלבד 1.5 קילו (65 ש"ח לקילו – לא זול).
מרחתי היטב את הנתח בתערובת קייג'ון ושום גרוס והנחתי במקרר ל-36 שעות
הפעלתי את המעשנה החדשה

והחום התייצב על 120, לא טרחתי להוריד אותו כי לנתח עם בישול כל כך ארוך זה גם בסדר.
הכנסתי את הצלע והוספתי לגחלים חתיכת עץ מסקיט מהמשלוח שקיבלתי מברלין.

הריח של העשן שונה מאוד מזה של עצים אחרים, לא "סתם עשן", אלא ממש עשן עם אופי.
אחרי שעה הפכתי את הנתח ושוב הוספתי חתיכת עץ שנייה.
אחרי שעה נוספת, הוצאת את הצלע, עטפתי בנייר קצבים וברדיד אלומניום והכנסתי לתנור שחומם מראש ל-110 מעלות, אחרי 5 שעות בתנור החום הפנימי של הנתח הגיע לסביבות 85 מעלות.
בשלב הזה בני הבית כבר השתגעו מהריח, אבל נותר עוד שלב אחד חשוב.
פתחתי את הרדיד והנייר והשארתי בתנור חשוף לעוד שעה עד שהטמפרטורה הגיעה ל-95.
המראה מדהים

 הבשר קריספי בחוץ ורך בפנים, וטעם העשן של המסקיט משתלב מעולה עם טעם הבשר.
כל כך טעים שפשוט אי אפשר להפסיק לנשנש.

פורסם בקטגוריה עישון, עם התגים , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

2 תגובות בנושא אסאדו – ממשיכים ללמוד

  1. מאת חגי‏:

    שמח לראות את הבלוג שלך.
    עושה חשק לאכול\מה עשית עם המעשנה הישנה? (גם לי יש כזו )
    תודה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *