הבלוג של יונתן

"כמה חם" – שר אריק איינשטיין,
"בהרים שוב השמש מלהטת", כתב אלתרמן
וחניכי תנועות הנוער שרים "הו, הו, הו החמה יוקדת"
גם אני שר – היום הגיע חשבון החשמל, כמו שעון, כל חודשיים הוא מגיע – ואני שר
ותשאלו בצדק, "למה אתה שר?"
מה הכיף לקבל חשבון חשמל בעונה הכי חמה כשכולם בבית והמזגן פועל מזריחת החמה ועד צאת הנשמה (של המזגן כמובן)?
אז זהו, שאצלי זה כבר לא ככה, אני אמנם מקבל חשבון, אבל הוא שלילי ומתלווה אליו שיק.
מאז שהתקנתי מערכת פוטו-וולטאית על הגג, אני מייצר חשמל ומוכר אותו לחברת-החשמל
הם חייבים לקנות – זה החוק
וזה ממש, אבל ממש ירוק (בלי נפט, בלי גז, בלי פחם ובלי סוללות)
ולהבדיל מדברים ירוקים אחרים, שהם טובים ומועילים אבל בדרך-כלל לא זולים – זה עסק רווחי עם הצדקה כלכלית.

"ותחשבו על זה…"  / ז'וז'ו חלסטרה, לימים שמש וכיום מנחה כוכב נולד (צביקה הדר)

התאנה היא פרי מוזר, אחת משבעת המינים, דיירת ותיקה בארצנו. בעצם היא אינה פרי כלל, כי אם סוג של פרח המכונה פגה – משטח כדורי כמעט סגור המכוסה פרחים קטנטנים, האבקת הפרחים מבוצעת על-ידי צרעה קטנטנה החודרת פנימה על-מנת להטיל את ביציה ותוך כדי כך מבצעת האבקה וגורמת ליצירת הזרעים. מחזור חיים שלם עובר על הצרעות עד להתפתחות התאנה, הבשלתה והפיכתה למעדן הטעים ממנו אנו נהנים. אולי עדיף לא לחשוב יותר מדי על כל מה שהצרעות עשו שם בפנים.
הַנִּצָּנִים נִרְאוּ בָאָרֶץ, עֵת הַזָּמִיר הִגִּיעַ; וְקוֹל הַתּוֹר, נִשְׁמַע בְּאַרְצֵנוּ.  יג הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ, וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ – זה מה שמתרחש באביב, הפגה נהיית קשה, כנראה שיש ריח טוב מפריחת הסמדר, כי לפרחי הגפן אין ריח. ואז מחכים ומחכים וכשכבר נמאס מלחכות ונהיה חם מגיע השלב שבו התאנה חנתה בגהה וניתן למצוא אותה בצמתים לכל אורך כביש 4, זה הזמן לקנות ולהיכנס למטבח.
אפשר לאכול כמו שזה, אבל לא להפריז, התאנה מכילה חומרים ה"מסייעים למערכת העיכול", עדיף מצונן במקרר להדגשת המתיקות. ואפשר גם לשמר בדרכים השונות מהייבוש הרגיל המכיל בד"כ הרבה יותר מדי גופרית לשימור.

תאנים בסירופ

• לשטוף ק"ג תאנים, לדקור אותן ולהשרות בקרת מים רותחים למשך 5 דקות
• לייבש ולשים בסיר, לכסות בסוכר (עד ק"ג)
• לכסות במגבת ולהשאיר במשך הלילה
• לחמם על אש קטנה עד שהסוכר נמס
• לבשל על אש בינונית כחצי שעה
• לשפוף פנימה בזהירות רבה רבע כוס רום משובח (אלכוהול אמיתי – לא תמצית לאפייה)
• להרתיח שוב ואז למזוג לצנצנות מעוקרות ולאטום

נפלא כתוספת לגלידת וניל עם כוסית ליקר תאנים ביתי בצד

עלי הדפנה שנקטפו מהגן הסמוך כבר מיובשים, זרעי השומר שאספתי בגולן מחכים, פלפל חריף מהגינה יש, עלים מסוכת הגפנים יש, שיני שום גדולות שנקנו בשוק כשעוד היו טריות, יש. צנצנת גדולה ומלח גם יש, מחכים רק לעוד פרט קטן, למלפפונים – הבוקר מצאתי: קטנים, מוצקים ועדיין עם שארית הפרח.
אז לעבודה:

• חולטים את המלפפונים לדקה אחת במי מלח רותחים (כף מלח לכל ליטר מים) ומעבירים לקערת מים קרים
• מסדרים בצנצנת עם שיני שום מעוכות בקליפתן, פלפלים חריפים קטנים, עלי דפנה וזרעי שומר/שמיר
• ממלאים את הצנצנת במים עד מעל גובה המלפפונים ואז שופכים את המים לכלי מדידה
• על כל ליטר מים מוסיפים 3 כפות מלח, מערבבים ומחזירים לצנצנת (ליתר דיוק 4% ממשקל המים)
• מכסים  עם 2-3 עלי גפן (לא חובה)
• מכסים את הצנצנת בבד נושם ומשאירים במקום חמים ומאוורר (לא בשמש)

אבא, מה אתה עושה?
מכין מלפפונים חמוצים
יאמי! אני רוצה לטעום
עוד שבוע שבועיים, כשזה יהיה מוכן, תוכל לטעום
לא פייר

• תוך ימים בודדים תתחיל התסיסה והמים יהפכו עכורים
• כשהנוזל יתחיל להתבהר, סימן שהתסיסה הסתיימה והמלפפונים מוכנים לאכילה
• לסגור במכסה ולאחסן במקרר