גרגור והנבואה האפורה

בחיפושי הבלתי פוסקים אחרי חומר קריאה נתקלתי בספר בעל עטיפה נאה שהזכיר לי סדרת ספרים אחרים, הכיתוב על-גבי העטיפה הזכיר לי על מה מדובר.
סוזן קולינס
מחברת משחקי הרעב
עליהם כתבתי כבר בפוסט אחר.
Gregor-the-Overlander-02

גיבור הסיפור, גרגור בן ה-11, או "גה-גו" כמו שמכנה אותו אחותו בת השנתיים "נעלולה" שמכונה כך עקב חיבתה להלך בנעליים של הגדולים ממנה, צולל פתאום יחד עם אחותה לתוך "עולמטה", עולם דמיוני אך מאוד אנושי המתקיים מתחת לעולם שלנו. מקום שבו חיים אנשים בהירים יותר עקב המחסור בשמש, החרקים והחיות גדולים יותר, מדברים ומנהלים מאבקים.

כמו שגרגור צלל לתוך "עולמטה", כך צללתי אני לתוך הסיפור ולמרות שהשעה הייתה מאוחרת, לא יכולתי להניח את הספר וסיימתי אותו בקריאה אחת (כך ששוב חסר לי מה לקרוא), לא ארוכה מדי כי הדפוס גדול ונוח למי שכבר עייף מיום עבודה מול המחשב.

הכתיבה טובה, אפילו טובה מאוד ומתאימה גם לילדים, ככלות הכל גיבור הסיפור בן 11 והסיפור מסופר מנקודת מבטו, גם נוער ימצא עניין בסיפור ההרפתקה, ולמבוגרים נוספים רבדים עמוקים יותר, גם של רגשות וגם של ההזדהות עם התנהגותה של "נעלולה" בת השנתיים.

התרגום משובח ביותר וניכר כי הושקעה בו מחשבה רבה.
הסיפור מסתיים באופן שמשאיר פתח לספרי המשך.
בירור קצר העלה שספר זה שנכתב בשנת 2003, אבל תורגם רק עכשיו אחרי עשור, הוא בראשון מבין חמישה.

קריאה נעימה 🙂

פורסם בקטגוריה ספרים, שפה | עם התגים , , | כתיבת תגובה

שפר את האנגלית שלך

לפני מספר חודשים פנו אלי ושלו אם אני מעוניין לבדוק קורס מקוון לשיפור האנגלית.
שאלתי אם זה מתאים גם לנוער ומכיוון שאמרו לי שכן, שאלתי את בתי בת ה-15 אם היא מעוניינת.
היא נענתה לאתגר ובמהלך החודשים האחרונים, קיבלה מדי מספר ימים (בתדירות שהיא קבעה בעצמה) שיעור מקוון.
מדי פעם העפתי מבט לוודא שהכל בסדר, ממה שהתרשמתי המבנה והלוגיסטיקה ברמה גבוהה מאוד, התבוננתי במהלך שיעור אחד והוא גם נראה ונשמע מעניין.
להלן התרשמותה (לא נגעתי :-))

ביקורת על קורס אנגלית של GymGlish

לפני חודשיים בערך אבא הציע לי להשתתף בקורס לימוד אנגלית דרך האינטרנט.
רציתי לשפר את האנגלית שלי ולכן החלטתי לקפוץ על ההזדמנות.
בהתחלה לא הבנתי מה קורה ומה עושים אך תוך זמן קצר השתלטתי על העניינים.

הקורס כולל מספר שיעורים אותם מקבלים דרך המייל.

כל שיעור כולל דיאלוגים עם השלמות של מילים ובנוסף קטעי קריאה ושמיעה על סיפור מסוים שנמשך לאורך כל השיעורים, ולאחריהם שאלות של הבנה ודקדוק על הסיפור, הכל מותאם לפי הרמה שלך. כמו כן, את המילים שאתה לא מבין אתה יכול לסמן. כל שיעור לוקח בין 10 ל15 דקות.

אחרי שאתה מסיים לענות על כל השאלות, נשלח אלייך תיקון של השיעור ובו תשובות לכל השאלות והסברים על כל תשובה למה היא נכונה או למה לא, ומה הייתה התשובה הנכונה ביותר. בנוסף אתה מקבל פירוש של כל המילים שלא הבנת אותן סימנת בשיעור.

התחלתי את הקורס והסיפור. הסיפור מספר על ברונו דלאווין (Delavigne) בעל חברה לייצור בשמים שהייתה שייכת לסבו. הסיפור מספר את סיפור החיים של ברונו, היכן גדל, מתי קיבל את החברה, מי העובדים שלו וכמובן על המוצרים שהוא מייצר.

במהלך הקורס נתקלתי במספר בעיות.

הבעיה הראשונה הייתה עם קטעי השמיעה. הקטעים מוסיפים עניין לשיעור והשימוש במבטאים עוזר ללמוד עוד על ה"סלנגים" השונים ועל התוספות שכל מדינה מוסיפה לשפה האנגלית, אך הרבה פעמים המבטאים מקשים על ההבנה של הנאמר, דבר שפוגע ביכולת לענות תשובות נכונות וכמובן ללמוד דברים חדשים.

הבעיה השנייה הייתה שההסברים לא תמיד היו מובנים. הרבה פעמים הייתי מסמנת מילים שאני לא יודעת או שאלות שלא הבנתי ובתיקון הייתי מקבלת את ההסברים והפירושים, אך גם אותם לא תמיד הייתי מבינה.
בסך הכל אני יודעת אנגלית ברמה דיי גבוהה, אני מדברת בבית ואני נמצאת בכיתת האצה בבית הספר, אבל אם יש מילים שאני לא מבינה שמוסברות על ידי עוד מילים שאני לא מבינה כנראה שיש איזושהי בעיה עקרונית.

הבעיה השלישית היא חוסר בתרגול. כל מספר שיעורים היה שאלון קצר שבודק האם אתה זוכר את המילים שביקשת לפרש לפני שניים או שלושה שיעורים. בדרך כלל לא הייתי זוכרת את המילים מכיוון שאחרי שביקשתי לפרש אותן בדרך כלל לא חזרו עליהן שוב ולא שאלו שאלות שמצריכות לזכור את הפירושים. בדרך כלל הצלחתי לזכור את המילים אחרי שטעיתי בשאלון פעמיים או שלוש.

 ציון לפי קטגוריות

עד כמה ידידותי למשתמש?
5 מתוך 5

עד כמה הנושאים מגוונים ומעניינים?
5 מתוך 5

עד כמה ההסברים היו טובים ועזרו לי להתגבר על דברים שלא ידעתי?
3 מתוך 5

 בסך הכל נהניתי מהקורס, העשרתי את הידע שלי ושיפרתי קצת את האנגלית שלי, וגם הצלחתי למלא חלק מהזמן הפנוי שהיה לי בחופש.

פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, שפה | עם התגים , | כתיבת תגובה

פרגון נטו

אחרי הפעם הראשונה שאכלתי שם (ארוחת בוקר), התגובה שלי הייתה "איך זה שלא סיפרו לי על המקום הזה קודם?".
מכיוון שאני לא ממש אוהב ביצים (אלא אם הן בעוגה או במוס שוקולד) אני מעדיף לא לאכול ארוחת בוקר מחוץ לבית, מפני שאחרי שמוחקים את הביצים מהתפריט, במקרה הטוב נשארת גרנולה ובמקרה הרע…
בגוז' ודניאל המבחר הרבה, אבל הרבה יותר גדול.

מאז, ובסה"כ עברה פחות מחצי שנה, הספקתי לאכול שם עוד 3 פעמים, בצהריים, אחרי הצהריים ובערב, בקבוצות בין 2 ל-9 אנשים וכל פעם הופתעתי מחדש (לטובה!).

האירוח אדיב, השירות טוב מאוד – הרבה מעל למה שאפשר לצפות בביסטרו כפרי, והאוכל… האוכל פשוט נפלא.
המקום שוכן על גבעה במושב בני-ציון ומכיוון שאין הרבה גבעות באזור, יש נוף. אולי קצת יומרני להשוות את הנוף לטוסקנה, אבל המראה מהחלונות הגדולים או מהמרפסת עצמה בהחלט נאה.

בפעם הראשונה אכלתי סנדוויץ' – חציל עיזים – "חציל קלוי גבינת עיזים זיתי קלמטה ושום קונפי" (32 ש"ח). כמות נדיבה וטעמים שהשתלבו מעולה אחד עם השני.
אני לא זוכר מה אכלתי בכל אחת מהפעמים אבל כל הנוכחים, ילדים ומבוגרים כאחד יצאו מרוצים.
המנות בגודל נאה כך שאחרי מנת פתיחה ומנה עיקרית לאדם הממוצע לא נשאר מקום לקינוח – נסו לקחת זאת בחשבון כי גם הקינוחים שווים 🙂

דוגמאות מהביקור האחרון – ארוחות עסקיות:
המבורגר 220 גרם + תוספות (לפני ואחרי)
IMG_1360S (1024x768) IMG_1374S (1024x768)

הפסטה בייצור עצמי והיא טעימה גם ללא שום תוספת, על אחת כמה וכמה עם הרטבים ופרמז'ן מעל
IMG_1363S (1024x768)

מנות פתיחה – קלמארי על הפלנצ'ה וטרטר סלמון
 IMG_1364S (1024x768) IMG_1365S (1024x768)

כבדי עוף בצלים בטאבון וצימוקים על פירה (פירה 3 כוכבים)IMG_1376S (1024x722)

פרגיות בלימון כוסברה צ'ילי סלסת עגבניות על נאן (טוב למי שאין לו בעיה עם צ'ילי) IMG_1371S (1024x768)

 ריגטוני ראגו בקר ירקות שורש וחזרת (נראה טוב והטעם פשוט גן עדן – אפשר לבקש בלי צ'ילי)IMG_1375S (1024x768)

 פילה דג היום (דניס) וירקות בטאבון
IMG_1373S (1024x768)

פסטה שני צבעים עם פירות ים (שימוש לא פחות מגאוני באניס – אפילו שונאי האניס אהבו)IMG_1372S (1024x768) 

 חיוכים של סועדים שמחים
IMG_1379S (1024x768) IMG_1367S (768x1024)   

מומלץ להזמין מקום!!!
בסוף השבוע אפילו הכרחי

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , , | תגובה אחת

קוקה-קולה

מפעלים בעלי קווי ייצור אוטומטיים או אוטומטים למחצה תמיד עניינו אותי. מעבר למהירות ולתנועה המהפנטת שחוזרת על עצמה שוב ושוב ומרתקת את העין, יש משהו מדהים בעיני ביכולת לבנות ולעצב את חלקי המכונות כך שיבצעו כל סוג של תנועה, ויטפלו בכל סוג של חומר, הנדרשים לעיצוב והרכבת המוצר.
המהפכה התעשייתית שהעבירה את הייצור מפעולה ידנית לפעולה של מכונות ורתמה לשם כך את כוח המים, הקיטור, והבעירה היא לדעתי אחד הצעדים המשמעותיים ביותר בהתפתחות המין האנושי, או אולי בהתדרדרות שלו, מפני שמאז צעדי הגישוש הראשונים האלה פתחנו בריצה מטורפת לקראת לא ברור מה (אבל זה כבר נושא לפוסט אחר).
גם צ'רלי צ'פלין היה מרותק מהתהליך הזה וניתן לראות זאת בסרטו המופלא זמנים מודרניים.
לשמחתי במסגרת עבודתי יצא לי לבקר בלא מעט סוגים של מפעלי ייצור ברחבי העולם ולעמוד מקרוב על התהליכים המתרחשים בהם, לרוב היה זה מכיוון התפ"י ותוך התמקדות בכל מה שקשור בתכנון ובשיבוץ, אבל לשם ביצוע תכנון טוב יש להכיר מקרוב את כל מאפייני התהליך וכך מצאתי את עצמי לא אחת לומד לעומק תהליכים בפלסטיקה, השמת רכיבים אלקטרוניים, זיקוק נפט, ייצור מדבקות, כיפוף פח ועוד ועוד.
אבל ללא קשר ללימוד הפרטים והבנת התהליך, ההתבוננות במכונות בזמן עבודתן תמיד נשארה מרתקת.

לכן כשבמסגרת החיפוש אחר תעסוקה לילדים לחופש הוזמנו כרטיסים לביקור במפעל קוקה-קולה, לא הייתה לי שום בעיה להיות המבוגר שישנע את הילדים אל המפעל, לתוכו וחזרה ממנו.
העניין בביקור בקו הייצור גבר על סלידתי מהמשקה, מהתאגיד ומשיטות השיווק שלו.

מפאת הפקקים האיומים והניווט אחורה בזמן ברחובות בני ברק (התשלום על החנייה ברחוב הוא במדחנים) איחרנו קצת והצטרפנו לסיור שכבר התחיל. אולי פספסנו איזה חדר ואולי לא, אבל בכל מקרה אנחנו התחלנו בחדר אדום (איך לא) שכולל אוסף גדול של פחיות קוקה-קולה מכל העולם, תצוגה של אחת מפחיות הקולה שהגיעה לחלל, שלל מידע היסטורי ואפשרות להצטלם עם רקע של קוקה-קולה ולשלוח לדוא"ל.
אחר-כך עברנו עוד ועוד חדרים שמלבד סקירה של ההיסטוריה של קוקה-קולה בארץ ובעולם, לא חדלו לטפטף את המסר על כמה שקוקה-קולה זה דבר נפלא שגורם לך לאושר.
הסיור נקרא "ביקור במרכז החושים של קוקה-קולה" ויש באמת דגש רב על השימוש בחושים ועל איך קוקה-קולה משפיעה באופן נפלא על כל אחד מהם ותורמת לאושר.
בשלב מסוים התחלתי לחשוש שזו תהיה מהות כל הסיור ושבעצם השם מעיד על כך שכלל לא נראה את המפעל עצמו 🙁
אבל לסיום לקחו אותנו לקו 8, אחד משמונה קווי הייצור שפועלים 24 שעות ביממה (למעט שבתות וחגים) המאפיין של כל קו הוא גודל האריזה (התוכן ניתן לשינוי). קו 8 מטפל בבקבוקי ליטר וחצי באריזות שישייה וכשאנחנו היינו בו הם בדיוק מילאו קולה.
ההליכה היא בתוך מסדרון שקוף שנמצא מעל קו הייצור כך שאפשר לקבל מבט טוב על כל התהליך מכניסת הבקבוקים הריקים, דרך השטיפה, המילוי, הדבקת התוויות ועד לאיגוד ארגזי הקרטון על משטחים ועטיפתם בפלסטיק (בקו הייצור אסור לצלם).
לסיום מקבלים כמובן מזכרת (בקבוק שתייה לבחירתך מתוך המקרר – בחרתי פיוז-טי).
ארבעת הילדים (גילאי 10-15) סיכמו את החוויה כחיובית, והאמת שכך גם אני.

IMG_1217 (1024x768) IMG_1221 (1024x768)IMG_1218 (1024x768) IMG_1228 (1024x768)IMG_1231 (1024x768) IMG_1234 (1024x768)

פורסם בקטגוריה בארץ, טכנולוגיה, שונות | עם התגים | תגובה אחת

בחזרה למעבדה

לפני כשנה וחצי הוזמנתי בהפתעה לבוא ולבדוק מסעדה עם קונצפט חדש: לקחת מהר, לאכול לאט.
למרות שאהבתי, לא יצא לי מאז לחזור לשם, לו הייתי עובד או גר בסמוך, מן הסתם הייתי מגיע לשם יותר.
ביום שישי האחרון, הזדמנתי עם משפחה מחו"ל לנמל תל-אביב ובדרכנו לשוק האיכרים ראיתי את השילוט המוכר. מכיוון שהרעב כבר החל להציק, החלטנו להיכנס.
מסתבר שמאז שאכלתי שם נפתחו עוד 2 סניפים, אחד בנמל ת"א והשני בירושלים.

כצפוי, האוכל הגיע מהר, נראה טוב והיה טעים. אני אישית מעדיף את הפסטה שלי קצת יותר מבושלת, אבל במעבדת הפסטה אין חוכמות, המכונה האוטומטית מוציאה את הפסטה מהמים בדיוק בזמן המתוכנן.
img_0964-1280x960.jpg img_0966-1280x960.jpg img_0960b-1280x960.jpg     img_0974-1280x960.jpg

בתוך החנות היה מקרר מלא קרטיבים של פריז, כן, כן – אלה שכיכבו בכתבה בטלוויזיה לא מזמן.
ארטיקים מפירות אמיתיים בלי צבעים זרחניים.
בדקנו גם קוקוס וגם פסיפלורה ושניהם היו מצוינים. בדיון שהתעורר סביבם עלה הרעיון לנסות לעשות כאלה בבית.
img_0971b-960x1280בערב, אחרי שהגענו הביתה, חזרתי למעבדה שלי, שלפתי קוקוס שנשאר מפסח (רבע כוס), פחית חלב קוקוס, מים לדילול, סוכר (רבע כוס) וקצת שמנת (לא חובה) וניסיתי לשחזר את הטעם, חיממתי מעט כדי להמיס את הסוכר ולמצות את הטעם מהקוקוס.
מהמקפיא הוצאתי פסיפלורה שהוקפאה מעודף הפירות של העונה הקודמת, הוספתי מים וסוכר ואז נותר החלק הכי קשה – צריך לחכות עד שהעסק יקפא.

img_0979s-1280x960.jpg img_0985s-1280x961.jpg img_0991s-1280x960.jpg  img_1012s-1280x960.jpg img_1014s-1280x1038.jpg

קשה אבל שווה!

פורסם בקטגוריה מסעדות, מתכונים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

שוב מול ים

הקיץ בפתח וכבר יש סימנים של חום מעיק, אם כי הלחות האיומה של אוגוסט טרם הגיעה. עברו כמעט 3 שנים מאז ביקרנו לראשונה במול ים, הזיכרון הטוב נשאר אבל הטעם כבר פג. מכיוון שיום הולדתה של הילה הגיע והיא ממש רצתה, שינית את התוכנית והזמנתי מקום.
יש מסעדות שלמרות שהשם נשאר לאורך זמן, השף ו/או הבעלים מתחלף ולך תנחש מה הקשר בין המסעדה של לפני 3 שנים והמסעדה של היום. במול ים זה לא המצב.IMG_0894s (1280x960)
כשנכנסנו ברכו אותנו לשלום כאילו היינו מכרים ותיקים, הושיבו אותנו לשולחן וכיבדו אותנו במגבון – מה שחוסך ביקור בשירותים רק כדי לשטוף ידיים.
בדיוק כמו בפעם הקודמת לשולחן הגיעה סלסילת לחמים עם חמאה, איולי וקרם חצילים. הסלסילה והממרחים ילוו אותנו לכל אורך הארוחה וימולאו אוטומטית ברגע שיראו סימני ריקון, לרות שבשלב מסוים המלצרית רמזה שכדאי להשאיר מקום לקינוחים כי הם טובים.
IMG_0899s (1280x960)
העסקית כוללת מנה ראשונה ומנה עיקרית, המבחר לא קטן ומעורר בעיות החלטה. img_0896s-1280x960.jpg
בחרתי בלזניה "משוגעת" – עלה פסטה עוטף בייבי שרימפ ובשר סרטנים כחולים בציר לובסטר מצומצם וחמאת מרווה. נשמע טוב ונראה לא רע אבל זה לא היה זה, עלה הפסטה דקיק וקשה ולכן החיתוך שלו והבאתו לפה היו משימה מפרכת, הטעם של ציר הלובסטר האפיל על הכל  – חבל.
img_0900s-1280x960.jpg

הילה בחרה באס-מפוספס ביוגורט חם – פילה דג באס צרוב על פלאנצ'ה, עם קרם שומר עדין, פטריית מלך ופיסטוקים. הוזהרנו שהפלפל המונח בצד אכן חריף אבל למרות הכחשות הצוות גם הרוטב הצהוב סבל מחריפות גבוהה ולכן למרות שהבאס היה טעים, הוא אכן היה מפוספס, להילה לא הייתה שום בעיה לחזור לאויסטרים הישנים והטובים.img_0901s-1280x960.jpg img_0902s-1280x960.jpg

ברקע התנגן לו שיר מוכר, שיר החתונה שלנו – It must be love ובשלב מסוים שמנו לב שהמלצרית שלנו היא אותה אחת מהביקור הקודם.
לעיקרית בחרתי בשרימפ פופאי – חסילונים צרובים על תרד תורכי, גבינת פטה וביצה עלומה ברוטב יין אדום וקציפת ליים-טימין. המלצרית הזהירה שזו מנה עם המון טעמים, אבל כל עוד הם לא כוללים חריף אין לי בעיה.
המנה יפהפייה, וכמובטח גם עשירת טעמים, מוצלחת ביותר.

img_0910-2-1280x887.jpg

הילה בחרה בלובסטר מנדרין – חצי לובסטר מבושל סו-ויד על ירקות ירוקים בויניגריט מנדרינות ותפוחי אדמה ברוזמרין. מנה מוצלחת, יפה וטעימה.IMG_0908s (1280x960)למרות שדי שבענו, לא יכולנו שלא להעיף מבט על תפריט הקינוחים וגם לבחור ממנו משהו.
פרלינים – מבחר שוקולדים ממולאים מתוצרת "השוקולדייה" של מול ים.
חלקנו כל פרלין ושיחקנו בזהה את המילוי, לא טרחנו לבדוק עם המלצרית אבל זיהינו בוודאות מנדרינות (הכתום), דובדבנים בליקר (דווקא לא הבורדו :-)), בזיליקום, אחד מלוח ודי מבחיל (מול ים?), אחד עם ברגמוט? …

img_0912s-1280x480.jpgנפרדנו לשלום עד הפעם הבאה

פורסם בקטגוריה מסעדות | עם התגים , | כתיבת תגובה

פאדג' ביוני?

פאדג' בעל כוחות על? לאו דווקא.
היה לנו פאדג' באפריל והיה לנו פאדג' במאי ועכשיו הגיע חודש יוני…הפעם בחרתי בפאדג' מאתגר קמעה – פאד'ג קרמל.

האתגר הוא בעצם בקרמל, כי לא נשתמש בתמציות ולא נתחיל עם סוכר חום, אלא נקרמל את הסוכר בעצמנו.

מרכיבים
3 כוסות סוכר
250 מ"ל שמנת 38%
60 גרם חמאה
2 כפות סירופ תירס לבן
רבע כפית מלח

ההכנה
בסיר בעל תחתית עבה, להשחים כוס סוכר אחת.
להוסיף לאט את השמנת, יתרת הסוכר, החמאה הסירופ והמלח
לבשל עד לטמפרטורה של 113ºC ולהסיר מהאש
לערבב עד שמתחיל להתמצק ולמזוג לתבנית משומנת
לצנן 3-5 שעות ולחתוך לקוביות

אולי צריך כוחות על בשביל לא לחסל אותו ביום ההכנה 🙂
img_0914s-1280x960.jpg img_0916s-1280x960.jpg img_0919s-1280x960.jpg img_0929s-1280x960.jpg img_0924s-1280x960.jpg img_0930s-1280x960.jpg 

פורסם בקטגוריה מתכונים | עם התגים , | כתיבת תגובה

מה נעשה עם כל הלבן הזה?

הפכנו חלב לגבינה
ולאחר מכן הפכנו חלב ליוגורט
ונוצרה לנו בעיה: מה עושים עם כל כך הרבה יוגורט?
הפתרון: הופכים אותו ללבנה 🙂

הפעם נחזור ונשתמש באביזר המיוחד (חיתול בד) אבל נוכל לוותר על המדחום.

המצרכים
בערך חצי ליטר יוגורט
בערך כפית מלח
בערך כפית מיץ לימון

ההכנה
מערבבים את המצרכים ושמים בחיתול בד בתוך מסננת מעל קערה.
מכסים בצלחת ומכניסים למקרר ללילה.
שוכבים לישון.
IMG_0805 - Copy (1280x960) IMG_0810 - Copy (1280x960)

בבוקר אפשר למרוח לבנה בכריכים של הילדים.
IMG_0813 - Copy (1280x960)

לקראת הצהריים כבר יש לבנה במרקם המוכר יותר.
IMG_0815 - Copy (1280x960)

פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, מתכונים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

יוגורט מינימליסטי

בשביל לעשות ריקוטה נזקקתי לחיתול – כלי נדיר ואקזוטי שאין לכל אחד.
מה צריך בשביל עשות יוגורט?

קודם כל לקרוא, אז פניתי לאינטרנט. קראתי, קראתי וקראתי.
זה נשמע נורא ממסובך, סיר כפול, חימום מחדש כל שעתיים, תרביות, כלים סטריליים, חיידקים רגישים…
חשבתי על זה קצת והתחלתי לפקפק.
ביוון וגם בהודו הכפריים עושים יוגורט כבר הרבה שנים ואני די בטוח שאין להם סירים כפולים ושהכלים שהם משתמשים בהם לא בדיוק סטריליים.

לכן החלטתי לזקק מתוך שלל המתכונים והטיפים את העיקר ולהשליך את השאר.
התוצאה היא: יוגורט בקלי קלות

מרכיבים (לליטר יוגורט)
1 ליטר חלב (השתמשתי ב-3% של תנובה)
2-3 כפות יוגורט (השתמשתי ב-3% של תנובה)

הכנה

  • מחממים את החלב בסיר לטמפרטורה של 45 מעלות*
    מערבבים פנימה את היוגורט עם כף מתכת נקייה
    מכסים במגבת ומשאירים במקום לא קר למשך 8-10 שעות

*אם חיממתם יותר זה ממש לא נורא כי זה בדיוק מה שעשו לחלב כשהוא עבר פיסטור, רק תקפידו שיצטנן חזרה ל-45 מעלות לפני שאתם מוסיפים את היוגורט

תוצאות
יוגורט בטעם עדין מאוד

מסקנות
זה ממש פשוט להכין יוגורט ואפשר לגוון עם סוג החלב ויוגורט הבסיס לקבלת טעמים שונים
זה גם עולה פחות מחצי ממה שעולה לקנות יוגורט

IMG_0797 - Copy (1280x960)  IMG_0799 - Copy (1280x960)

פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, מתכונים | עם התגים , , , | כתיבת תגובה

הראשון במאי, שהוא השני במניין…

את הראשון באפריל עדיין "חוגגים" במחוזותינו, אבל הראשון במאי הפך להיות כל כך פאסה אחרי התפרקות הגוש הקומוניסטי, שרוב הנוער של ימינו כלל לא יודע מה זה, או לכל היותר שמע שזה "חג הפועלים".
אחרי הראשון באפריל שהיה הניסיון הראשון, הגיע תורו של הראשון במאי שהוא השני במניין הפאדג'.
הפעם בחרתי בפאדג' שוקולד עם קצת יותר מרכיבים ותהליך הכנה טיפה אחר.
לא עוגת פאדג', ולא פאדג' בראוניס ולא… בקיצור פאדג' אמיתי.

המרכיבים
1 כוס חלב
75 גרם שוקולד מריר
600 גרם סוכר לבן
2 כפות סירופ תירס
קמצוץ מלח (1/6 כפית למי שמתעקש למדוד)
25-30 גרם חמאה
1 כפית וניל

ההכנה
מבשלים את השוקולד בחלב על אש נמוכה עד שהוא נמס.
IMG_0652 (1280x960)
מוסיפים את הסוכר, סירופ התירס והמלח ומבשלים תוך כדי ערבוב עד לטמפרטורה של 118ºC.
(אפשר לטפטף טיפה לכוס מי קרח – אם זה מתגבש לכדור רך – זה מוכן)
IMG_0656 (1280x960) IMG_0658 (1280x960)מסירים מהכיריים ומוסיפים את החמאה והווניל.
כשהטמפרטורה יורדת ל-43ºC מערבבים בכף עץ עד שהתערובת מתחילה להתמצק (10-15 דקות) – עבודה לפועלים ;-).
IMG_0665 (1280x960)
שופכים לתבנית בקוטר 20 ס"מ (או תבנית מלבנית שוות ערך) ומצננים במקרר.

IMG_0669 (1280x960)

  • כשמתקרר חותכים לקוביות (קטנות ושומרים בקופסה אטומה – אין צורך בקירור)

IMG_0672C (1280x960)
בחודש הבא – הפאדג' הבא – זוכה לטעום רק מי שבא 🙂

פורסם בקטגוריה טכנולוגיה, מתכונים | עם התגים , | כתיבת תגובה