מוציא לכם לשון ;-)

פורסם בתאריך ספטמבר 30, 2018 מאת יונתן אדס

אמנם כבר העליתי פוסט על לשון שלא הייתה כישלון, אבל חשבתי שיש מקום לשיפור.
רצף החגים בלבל את כל הרגלי האכילה והקניות כך שמצאתי את עצמי ביום שישי אחה"צ בקשת טעמים בנתניה. החנות הייתה מלאה כפי שאף פעם לא ראיתי אותה – תורים ארוכים בדלפקים, כל הקופות מאוישות ו-5 עובדים בקצביה. בערך 80% מהקונים דוברי רוסית, עוד 10% דוברי עברית ועוד 10% דוברי סינית שבאו על אופניים חשמליות עם ארגזים מאחורה לעשות קניות לסוף השבוע.
לקחתי מספר בקצביה ובינתיים בדקתי את הסחורה.
כשהגיע תורי הצטיידתי בבשר לנקניקיות, בשר לארוחת הערב (פילה לבן בתנור למי שמעוניין), שומן חזיר לנקניקיות עתידיות וגם בלשון בקר יפה וקטנה שנחה לה לבד בתבנית – באמת קטנה, פחות מקילו (גם כי הורידו לה את החלק המיותר מלמטה) והכי חשוב: לא מוכשרת!!!
מילא נתחים גדולים שסופחים קצת מלח בתהליך ההכשרה, אבל נתחים קטנים, כמו לחי או לשון למשל, עלולים להגיע לדרגת מליחות איומה.

שטפתי היטב את הלשון והכנסתי אותה לשקית ואקום.

הכוונה הייתה להכניס אתץ הלשון לסו-ויד ל-16 שעות ב-83 מעלות, אבל מכשיר הסו-ויד שלי לא ממש רצה לעבור את ה-79 מעלות, עוד לא מצאתי אלטרנטיבה טובה למכסה שנשבר ויש יותר מידי אידוי ואיבוד חום. אחרי 16 שעות הוצאתי את הלשון, שפכתי את הנוזלים מהשקית, שמתי כפפות וקילפתי את הלשון בעודה חמה – זה היה קל כמו לקלף בננה – תענוג. הכנסתי את הלשון לפריזר לצינון ואחרי מספר שעות כשהפעלתי את המעשנה על-מנת להכין ארוחת צהריים, הכנסתי את הלשון על רשת גבוהה לכשעתיים של עישון עם צ'אנקים של עץ שזיף בטמפרטורה של בערך 90-100 מעלות.

התוצאה לשון רכה אך יציבה בעלת טעם עדין מאוד וניחוח מעושן – יותר מוצלחת מהפעם הקודמת.

את התיבול אפשר לשים מעל לפרוסות: מלח, שום קונפי, כל אחד לפי אהבתו או דימיונו – ממש אין הכרח לנסות ולדחוף את הטעמים לתוך הבשר.
עכשיו נותר לבדוק איך הטעם יהיה כשהלשון תתקרר… 🙂

פורסם בקטגוריה סו-ויד, עישון | עם התגים , , , | תגובה אחת

מקבלים נקניקיות

פורסם בתאריך ספטמבר 29, 2018 מאת יונתן אדס

האהבה לנקניקיות תמיד הייתה ואז הגיע הקטליזטור – רוצים נקניקיות, מה שנותר היה רק הערכות.
1 – רכישת אביזר לטחינת בשר שיתחבר למיקסר Bosch – הוזמן מאמאזון גרמניה, המחיר כולל משלוח עדיין זול בעשרות אחוזים מהמחיר בארץ. אביזר מתכת באיכות גבוהה מאוד, הרבה יותר מוצלח מאביזר הפלסטיק שמתחבר לחלק ממותגי המיקסרים האחרים, וגם אופן החיבור שלו עם הרגלית מעולה.
2 – רכישת הספר הלבן של ד"ר אלי לנדאו (לא הכרחי, אבל מספק תובנות חשובות) יש לי עותק נוסף אם מישהו מהאזור רוצה לקנות.
3 – רכישת מכשיר למילוי נקניקים – החלטתי כשלב ראשון לקנות את הייבוא הסיני ב-250 ש"ח. יש מכונות טובות מאוד ולא יקרות מידי לרכישה באינטרנט, אבל מחיר המשלוח מטורף לגמרי. גם מחיר המשלוח של המכונה בארץ מטורף (80 ש"ח), אז נסעתי לאסוף מחולון.
4 – בחירת המתכונים

נקניקייה עבה
3.250 ק"ג בשר לבן טחון – כתף ("שולטר") ורגל ("פולקה")
1/2 צרור פטרוזיליה קצוצה (רק העלים)
58 גרם מלח גס – בדיעבד אפשר להוריד ל-50
8 גרם פלפל שחור גרוס טרי
6 גרם אניס (גרגרי שומר ויאנסון) כתושים – אפשר להעלות ל-8
10 גרם שום גבישי -אולי להוריד ל-8
1.5 כוסות יין אדום יבש

נקניקייה דקה
2.5 ק"ג בקר טחון רזה
900 גרם שומן אווז (טעים אבל סיוט אמיתי לעבוד איתו) – שומן הכבש בסופר נראה רע מאוד
40 גרם מלח – להוריד ל-30 או פחות (בשר מוכשר הוא מלוח!)
8 גרם פלפל שחור גרוס טרי
12 גרם פפריקה מתוקה
6 גרם כמון
5 תרמילי הל כתושים – אפשר להכפיל
1 כוס אבקת קרח
4 קוביות פטרוזיליה קפואות (נגמרה הפטרוזליה הטרייה)

 

הקציצות לטעימה שטוגנו במחבת (ללא תוספת שמן) יצאו טעימות.
כל שנותר הוא להמתין בסבלנות לעישון הנקניקיות למחרת 🙂
מעשנה על 80-90 מעלות, צ'אנקים גדולים של עץ תפוח,
נקניקיות עד לטמפרטורה פנימית של 65-67 מעלות (בערך שעה)

הנקניקיות יצאו עסיסיות עם ניחוח מעושן וטעמים מדהימים
בפעם הבאה קצת פחות מלח ויהיה מושלם

פורסם בקטגוריה מתכונים, עישון, שרקוטרי | עם התגים , , | 4 תגובות

יום 9 – 26/9/2019 יום אחרון והביתה

פורסם בתאריך ספטמבר 27, 2018 מאת יונתן אדס

קמנו, אכלנו ונפרדנו לשלום מהמלון הנחמד, לפנינו שעה וחצי נסיעה לכיוון בורגס וכמובן שהילה נוהגת.
לא שיש לה ברירה, אבל היום יש לה תמריץ – בקצה הדרך מחכה לה קפה אמיתי, גם קוסטה וגם סטארבקס בקניון Burgas Plaza.

בדרך ניתן לראות קיני חסידות על ראש עמודי החשמל, חופים יפים עם נחלים שנשפכים אליהם והרבה חורש טבעי.

הסתובבנו בקניון ואח"כ הסתובבנו שוב ב-Metro, תדלקנו את הרכב ובגדול העברנו זמן עד לטיסה.

הסידורים בשדה התעופה היו פשוטים ומהירים, שדה תעופה קטן ויעיל.
התיקים של זוג עם שני ילדים פורקו וכל פריט נבדק ביסודיות, פורמולה לילדים, קרם שיזוף, גבינה, סלמי וכו' אבל כמויות הנקניקים בתיק שלי לא עניינו את הבודקים.

המראנו בזמן, השמש שקעה לה 
הטיסה התקצרה לשעתיים בלבד – סיום טוב.

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018 - #2, בחו"ל | עם התגים , | כתיבת תגובה

יום 8 – 25/9/2018 – יוצאים מסינמורץ לכיוון לטורקיה

פורסם בתאריך ספטמבר 25, 2018 מאת יונתן אדס

קמנו הבוקר והשמש שזרחה עד אתמול נעלמה, ובמקומה יורד גשם. במקביל הטמפרטורה צנחה בכ-8 מעלות והים אינו שקט עוד כאמש.

אחרי ארוחת הבוקר יצאנו לסיבוב בסופרמרקטים ובחנויות של העיירה, קנינו קצת נקניקים לקחת הביתה (לוקנקה, בודה, פילה אלנה), בניצה ריחנית וחמה לנשנוש מהמאפייה המקומית וכלי חרס מסורתי להכנת טרין. חזרנו למלון בזמן למסאז' של הילה, נשנוש קליל לצהריים ואז יצאנו לדרך דרומה.
תחנה ראשונה: חוף Silistar – הפיתוח התיירותי כאן מוגבל לקמפינג דיי מיושן בתוך היער הטבעי. החוף שוכן במפרץ קטן יותר וסגור יותר מאשר בסינמורץ ואת כמות האנשים שראינו אפשר לספור על אצבעות כף יד אחת.
 
  

 

תחנה שנייה: Rezovo – העיירה הבולגרית הדרומית ביותר על קו החוף של הים השחור, ובעצם הנקודה הדרום-מזרחית ביותר של האיחוד האירופי.

המקום בו הטורקים והבולגרים משחקים בתחרות למי יש (דגל) יותר גדול.

אנחנו הרפובליקה הטורקית!

אבל אנחנו שייכים לאיחוד האירופי…

נכון לשנת 2011 היו בעיירה 46 תושבים (ב-2008 היו 77), מעניין כמה יש היום.
ראינו מספר מלונות ומסעדות (חלקן אפילו פתוחות), בסיס גדול למדי של משמר הגבול, כנסייה אחת עם אוסף הפעמונים שהיו תלויים בה פעם, פתרון נחמד למנגל וקומץ תיירים (בולגרים).
   

חזרנו למלון לשנ"צ.
לאחר מכן ארוחת ערב, אריזת מזוודות קצת משחקי קלפים*
ולילה אחרון בבולגריה.

*למי שתהה, אנחנו לא משחקים פוקר, בעיקר סקאנק וקצת טאקי 🙂

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018 - #2, בחו"ל | עם התגים , , , | 2 תגובות

יום 7 – 24/9/2019 – סינמורץ

פורסם בתאריך ספטמבר 24, 2018 מאת יונתן אדס

אז מה עושים היום?
כלום
כלום?
כן, כלום

קמנו, אכלנו, נחנו, אכלנו, ישנו, התבטלנו, אכלנו, קראנו, שיחקנו משחקי קלפים, ישנו.
בפרץ אנרגיה נדיר חלק מאיתנו ירדו לחוף הים והלכו עד לצד השני של המפרץ וחזרה.

אחר כך נחנו עוד ואז ירדנו לבריכה.
אחרי זה נחנו לפני ארוחת הערב, ואז שוב אחרי ארוחת הערב.
עוד מעט נשכב לישון 🙂

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018 - #2, בחו"ל | כתיבת תגובה

יום 6 – 23/9/2018 עוד סטרנדז'ה

פורסם בתאריך ספטמבר 23, 2018 מאת יונתן אדס

קודם כל למי שתהה וטרח לשאול – אז התשובה היא "כן" אנחנו בהחלט נהנים בטיול 🙂
אוכל מהווה חלק משמעותי מהחוויה שלנו ולכן יש בפוסטים תיאורים מפורטים והתנסויות חדשות כולל ביקורת. נהנינו מאוד בבולגריה בפעם הראשונה, לכן חזרנו אליה שנית וגם הפעם אנחנו נהנים.

גם הפעם ארוחת הבוקר הייתה במנות מוכנות מראש. האם יש מצב שהנוכחות הקבועה של החיילים במלון משווה לארוחות סגנון הגשה של ארוחות צבאיות?
הפעם האוכל היה יותר סטנדרטי ואפילו הצלחנו לבקש מים רותחים וחלב בנפרד כדי שהילה תוכל לקבל קפה סביר. בתמונה דווקא מופיע השוקו.
אחרי האוכל יצאנו לדרך שתוביל אותנו בסופו של דבר למלון השלישי והאחרון.

התחנה הראשונה אחרי 20 דקות נסיעה הייתה אמורה הייתה להיות מפל מים אבל במקום זאת הגענו לעתיקות תראקיות (תחושת דה ז'ה וו קלה). מים לא ראינו אבל נהנינו מצעידה ביער טבעי של אלונים, אורנים ותפוחי בר, ראינו גם פטל, כמה לטאות חמקמקות וחגבים.
          כל 20-30 דקות בערך מגיעים לכפר בעל מבנה דומה: כיכר גדולה עד ענקית, כנסייה, מבנה ציבור עם שלט של שמות הנופלים במלחמות השונות, חנות מכולת ובר/מסעדה עם ספסלי עץ בחוץ וכמה מקומיים עם סיגריות.
בגרמטיקובה עצרנו וקנינו לילדים ארטיקים. בקוסטי התיישבנו לאכול: אומלט מצוין להילה – כיף לגלות בכפר נידח טבח שמוציא אומלט מושלם, פלטת נקניק שטוח בשבילי – בחרתי בודה ולא לוקנקה – היה טעים, ותומר שתה שני בקבוקי מיץ תפוזים…
כשמגיעים חזרה לקו החוף חוזרים לציוויליזציה: תחנות דלק, חנויות, סופרמרקטים וכו'. הצטיידנו קצת ולאחר 30 דקות נסיעה דרומה הגענו למלון שלנו. פקיד הקבלה ערני ומחייך וגם דובר אנגלית – עולם אחר 🙂
שודרגנו משני חדרים בודדים לסוויטה משפחתית (ללא תוספת תשלום), ענדו לנו את הצמידים של "הכל כלול" והובילו אותנו לחדר ולסיור במתקני המלון.

למעלה הנוף הנשקף מהמרפסת

המפעילה בחדר המשחקים גילתה לנו שאתמול היה יום העצמאות הבולגרי והרבה אנשים לקחו עוד יום גשר, ולכן המלון די מלא, אבל מחר בצהריים כולם ייעלמו והמלון יהיה כמעט ריק, אחר-כך היא איפרה את תומר כרובוט.

נחנו קצת וירדנו לים, המים קרים אבל פחות מהבריכה במלון הקודם, כמעט ואין גלים, החול גס יחסית ונוח, שמש חמימה – תענוג.
עלינו לבדוק את הבריכות, לגמנו משקאות, בדקנו גם את הבריכה הפנימית, תומר כבר מתרגל קפיצות ראש ולא רק סלטות.
מקלחות וארוחת ערב – יש שפע של סוגים, חלק טעים וחלק פחות – לא מדובר על אוכל ברמה של המלונות בארץ, אבל בהחלט לא יוצאים רעבים 🙂
הפעלה/מסיבת ריקודים לילדים בשעה 20:00, קצת משחקים בחדר והגיע הזמן לשינה.

התוכנית למחר – ים, בריכה, חדר כושר ואולי מסאג'. כמובן שגם אוכל לאורך כל היום – אין שום סיבה לצאת מהמלון 🙂

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018 - #2, בחו"ל | כתיבת תגובה

יום 5 – 22/9/2018 מטיילים בסטרנדז'ה

פורסם בתאריך ספטמבר 22, 2018 מאת יונתן אדס

מהחלון במלון אפשר לראות בעיקר עצים

בארוחת הבוקר אפשר לראות…

זוג מאפים שהם הכלאה של לחם מטוגן, ספינג', פיתה וסופגניה
גוש גבינה קשה ומלוחה עד מאוד
מארז קטן של ריבה
קפה או תה (עם ניחוח עז של אורגנו)
את הילדים פינקו גם בכוס של מיץ תפוזים
משעשע…

התחלנו את הבוקר בנסיעה אל מישקובה ניבה, עתיקות תראקיות מהמאה הרביעית לפני הספירה. המפות טוענות שבקצה הדרך, מהמקום שבו חונים יש הליכה של קילומטר וחצי, בפועל מגיע כביש סלול אל האתר עצמו שבו יש פלטפורמת עץ מוגבהת ממנה ניתן לראות את הצורה העגולה של האתר.
  

משם המשכנו אל Propada, נקרופוליס שגם הוא מהתקופה התראקית אך כולל גם קברים חדשים יותר מהתקופה הרומית. כאן באמת יש הליכה מהחניה במעלה ההר בתוך היער. בדרך ראינו מספר סנאים ובקברים עצמם מצאנו עצם.
  

נסענו לכיוון Stoilovo ועצרנו בצד הדרך במפל Dokuzak, כאן אפילו נתקלנו בתיירים נוספים (בולגרים כמובן). המפל ממש בסמוך לכביש, המים קרירים ונעימים ומצאנו שני סוגי צפרדעים וגם אגוזי מלך.
   

 
המשכנו ל-Stoilovo עצמה אבל לא מצאנו בה שום דבר מעניין.

החלטנו לחפש את הריברניקה החמקמקה שלא מצאנו אתמול כשתוכנית הגיבוי היא לחזור לקובץ'.
עיון קפדני בשלוט בצידי הדרכים הוביל אותנו בדרך עפר לתוך היער, אל קומפלקס של מלון ומסעדה בצמוד לחוות גידול דגים. במסעדה היו לא מעט אנשים. כל הצוות שם לא היה מי יודע מה והיו מסביבנו לא מעט לקוחות לא מרוצים, אנחנו גם זכינו במלצרית אנטיפטית במיוחד.
האוכל נע בין בסדר לטוב וכלל בין היתר סלמון כבוש מעולה, מרק עוף סביר, פורל בגריל עם ירקות, נתחי דג חידקן, כדור בשר (ככה קוראים לקציצות בבולגריה) עם ביצי שליו.
למסעדה בקובץ' אמנם היה רק דירוג של כוכב אחד ולא שניים, אבל השירות היה הרבה יותר טוב וגם האוכל.

אחרי קצת התלבטויות החלטנו לחזור למלון, העזנו ונכנסנו לבריכה הקרה, יחד עם החיילים מהכוחות המיוחדים של חטיבה 68. תומר הפתיע אותנו בסלטה לתוך הבריכה ("למדתי ב-ijump") אז תרגלנו סלטות וקפיצות ראש למים.

"בחרנו" באפשרות האחת והיחידה לארוחת ערב – המסעדה של המלון, קיוויתי לטעום את סבא סטרנדז'ה, אבל לא היה וגם שום מרק לא היה, אז אכלנו דברים אחרים 🙂

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018 - #2, בחו"ל | עם התגים , , | כתיבת תגובה

יום 4 – 21/9/2018 – נכנסים לסטרנדז'ה

פורסם בתאריך ספטמבר 21, 2018 מאת יונתן אדס

סיבוב אחרון על שפת הים

ניקוי נעלים במברשות כשיוצאים מהחול (חכמים הבולגרים האלה) 

הסנפה אחרונה של ניחוח הוורדים הנהדר

אחרי ארוחת בוקר אחרונה במלון הזה יצאנו לכיוון מועדון הסוסים המלכותי. בשלב מסוים ירדנו מהכביש ולאחר מכן ירדנו גם מהאספלט ואז Google Maps כבר לא בדיוק זיהה איפה אנחנו, אבל בכל זאת הגענו אל החווה. כלבים יפים יש, גם תרנגולות, ברווזים, סוסים, חמורים, סוסי פוני ובסופו של דבר גם נגלו לעינינו אנשים – דוברי בולגרית שוטפת כמובן. אחד מהם הרים טלפון למישהו דובר אנגלית שבירר איזו רכיבה בדיוק אנחנו רוצים ולכמה אנשים והתבקשנו להמתין. הגיעו עוד כמה עובדים שהלכו לבחור סוסים מתאימים ולשים עליהם אוכפים…
בינתיים חיכינו בצל, האזור מטופח ומסודר ושומם למדי, כיף להגיע באמצע השבוע ולא בחופש. תומר קיבל סוסה יפהפיה שחורה לבנה בשם סטארדאסט, והילה סוסה לבנה בשם סטלה, ושניהם יצאו לרכב אל השקיעה.
  

טוב לא בדיוק שקיעה אבל אזור כפרי פסטורלי של שדות פרושים לכל האורך. מרחוק רואים את קצה הים של בורגס ומסביב שקט. היה כיף.

יצאנו מחוות הסוסים בדרך לתחנה הבאה – חוות פורלים (בכל זאת לא כולם רכבו על סוסים). הנופים השטוחים של בורגס התחלפו ליערות ירוקים וצפופים. בהדרגה האספלט הכבוש הפך לאספלט גרוס ואז לכורכר ואז לסתם שביל שלא בטוח שתוכנן למכוניות. החוכמה של Google Maps באזור הזה מוטלת בספק, אבל בסופו של דבר אחרי נסיעה בדרך לא דרך שאולי ג'יפ היה צולח אותה טוב יותר, הוחזרנו לכביש. לא רק החוכמה של אמצעי הניווט אלא גם הדיוק שלו לוקים בחסר בחבל ארץ זה ומצאנו את עצמנו ב-Kovach ולא ב-Ribarnika. מסתבר שהמרחק ביניהן במציאות הוא אמנם לא גדול (בערך 500 מטר) אבל מבחינת הניווט הם במרחק 0 מטר 🙂 מכיוון שהמקום נראה טוב, יער של עצי אלון גדולים, התיישבנו. מה אכפת לנו מאיפה יגיע הפורל? העיקר שיגיע.
בעלת המקום דיברה מעט אנגלית, וגם מעט עברית (עבדה כמה שנים בקזינו בבורגס) אז הזמנו את מרק הבית (פעמיים) ולחם שהיא המליצה עליהם, גם גבינת בופלו על הגריל, פורל על הגריל, נקניקייה מקומית ופלטת ירקות. בתוספת בקבוק מים גדול, אספרסו וקפה הפוך החשבון הגיע ל-40.70 לבה קרי 87.5 ש"ח.
חוץ מהקפה ההפוך, הכל היה ממש טעים. מה שברור זה שהטעם ממש אינו פונקציה של מחיר.

   

המשכנו בדרך למלון ובדרך עצרנו בעיירה Brashlyan, דוגמה טיפוסית לבתי עץ מהמאות הקודמות.

המקום מהוונה נקודת מוצא למספר מסלולים רגליים מעניינים באזור, אבל אנחנו כבר רצינו להגיע למלון שלנו ולנוח קצת. המלון ממוקם בפסגת ההר המקומי עם נוף מיוער מסביבו ומחנה של המג"ב המקומי צמוד אליו. הגבול עם טורקיה הוא 20 דקות מכאן (ברגל) ואנו מרגישים מאד מוגנים 🙂

יצאנו לסיבוב קצר במלקו טרנובו בירת הנפה אך מסתבר שבעיירה אין הרבה מה לראות והביסטרו נראה יותר כמו הפיצריה שבה מתכנסים הילדים להעביר כמה שעות עד שיקראו להם הביתה.

בלית ברירה חזרנו למלון לארוחת ערב במסעדה שבקומה השניה. השירות חביב ונטול אנגלית, האורחים – בעיקר החיילים מהמחנה הסמוך, והאוכל נע בין מצוין למעדנים המקומיים*, ועד לבלתי אכיל למה שקוראים לו פה בהגזמה יתרה – קפוצ'ינו. 

Strandzha Grandfather
(מסתבר שהייתה אי-הבנה עם המלצרית ומה שקיבלתי היה Fillet Elena)
פילה חזיר מיובש בתבלינים עם דגש על צתרה, טעים מאוד ולא דומה לשום דבר אחר שאני מכיר. צריך לבדוק את הנושא הזה לעומק.

יאללה לישון – מחר מטיילים בטבע סוף סוף.

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018 - #2, בחו"ל, מסעדות | כתיבת תגובה

יום 3 – 20/9/2018 – טירת רבדינובו ואי המטמון

פורסם בתאריך ספטמבר 20, 2018 מאת יונתן אדס

סופרמן מחזיק את דארת' ויידר

התוכנית להיום הייתה לטייל בבוקר ולחזור למלון באמצע היום ולנצל את שעות שיא החום לרחצה בבריכה ואולי בים. לכן אחרי ארוחת הבוקר נסענו לטירת רבדינובו, טירה "עתיקה" שנבנתה לא מזמן עם מרתף יינות, אגם, גן חיות ושלל מאפיינים אחרים של טירה עתיקה כמו שריונות אבירים וטווסים. הכל יפה, מושקע ומטופח, טירת אגדות, גם אם לא באמת עתיקה.
    
    

התלבטנו אם אנחנו רוצים להמשיך לשמורת רופוטמו עם אפשרות לשיט בנחל אבל החלטו שלא ולכן הסתובבנו מעט בנמל של סוזופול, הפעם לאור היום, וחזרנו למלון.
אמנם חם יותר בחוץ, אבל במים קר מידי, אם כי אלון נכנס יחד עם תומר.

התקשרנו למרכז חדרי הבריחה של בורגס (7 חדרי בריחה במתחם אחד) והזמנו מקום לאי המטמון.
קיבלו אותנו יפה, הסבירו הסברים ואז תומר ואני נכנסנו לצד אחד והילה ואלון לצד שני, בהמשך הצלחנו לחבור יחדיו והמשכנו בפתרון החדר יחדיו. הכל היה לנו קצת מוזר, גם החידות, גם צורת ההתקשרות עם המפעילים, אבל בסה"כ נהנינו וגם הצלחנו לצאת תוך 58 דקות, הם די התרשמו כי לטענתם רק 35% יוצאים בזמן וגם החדר מאפשר משחק של עד 8 שחקנים.
המחיר אגב 60 לבה לארבעתנו קרי 135 ש"ח לכולם!!!

משם המשכנו לשוק של בורגס (בעצם שוק אוכל) וקנינו קצת פירות יער.

בקצה השוק הייתה מסעדת פועלים קטנה ובה מבספר מקומיים, נכנסנו גם אנחנו.
התפריטים בבולגרית בלבד וכל מה שהמלצרית ידעה באנגלית היה chicken soup.
חברה שהגיעה לסייע לה ידעה גם chicken dish, porky dish ו-water אז הסתדרנו 🙂
קיבלנו פעמיים מרק עוף עם ירקות ואטריות

מרק עם כדורי חזיר קטנים

תבשיל עוף ופלפלים

סוף סוף אוכל טעים, פשוט וביתי אבל טעים!
המחיר כולל בקבוק מים גדול ולחם – פחות מ-30 ש"ח.

עוד סיבוב קטן ברחובות בורגס וחזרה למלון.

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018 - #2, בחו"ל, חדרי בריחה, מסעדות | עם התגים , | כתיבת תגובה

יום 2 – 19/9/2018 – בעיקר נסבר

פורסם בתאריך ספטמבר 20, 2018 מאת יונתן אדס

התוכנית להיום הייתה…
האמת שהפעם לא הכנו מראש תכנית ברמה יומית, אמנם יש אוסף דברים שאנחנו רוצים לעשות, אבל היינו כל-כך עסוקים לפני החופשה שלא התעמקנו בפרטים. גם אתמול בסוף היום כבר היינו תשושים ולכן החלטנו שנקום בבוקר, נאכל, ננוח קצת במלון ואז נחליט – וכך עשינו.
ארוחת הבוקר "מוגשת" בשירות עצמי במסעדה של המלון שנמצאת ליד הבריכה עם חלק חיצוני הנושק לחולות בדרך לים. הנוף יפהפה ויש רוח נעימה.
האוכל בסדר אבל בפירוש אינו גולת הכותרת של המקום.
אחרי האוכל, כל אחד פנה לענייניו: אלון הכין שיעורים, אני נרדמתי ותומר השתעשע בבריכה בהשגחתה של הילה ועשה איתה סודוקו. כשהחלטנו שהגיע הזמן, גיבשנו תוכנית ויצאנו לדרך.

הילה, להלן הנהגת, הורידה אותנו הבנים ב-Metro וחזרה לקניון של אתמול לסיבוב בגדים ותכשיטים – חסרונה של החיילת מורגש יותר מאי-פעם – ואילו אנחנו הסתובבנו בחנות המכר הענקית וקנינו אי-אילו דברים שימושיים יותר ופחות. המבחר, הכמויות והמחירים במקום פשוט מעוררי קנאה.
אם חשקה נפשך במייבש מזון – יש 4 דגמים, ביצת קינדר – יש גם בחבילות של 50, פילה קרוקודיל – יש, סכום חד-פעמי מתכלה עשוי תירס, 100% ירוק – יש, גם גרביים, חזירון שלם במגוון גדלים. בוסטר לרכב, גרביים, מוח, ציוד כתיבה…

כשהנהגת חזרה עם השלל שלה וגם קפה, סיימנו את רכישת פורס הבשר ב-טכנופוליס הצמוד, המשכנו לסיבוב קצר ב-Jumbo ונסענו צפונה לכיוון נסבר. חלפנו על-פני שדה התעופה, בסיס של חיל-הים וכמה פארקי מים שרובם כבר סגורים כי עונת התיירות הסתיימה.
העיר העתיקה של נסבר שוכנת על אי קטן המחובר בגשר ליבשה והיא תערובות של שרידי עתיקות, כפר דייגים, חנויות מזכרות, מסעדות ואין ספור דברים אחרים לתפיסת תשומת ליבם של התיירים.

על כל צעד ושעל יש כנסייה מהמאה ה-5, 9, 11… (בחר מספר) במצבי הרס שונים. בערבוביה עם חנויות מזכרות שחלקן מקומיות וחלקן עם קשקושים מהמזרח הרחוק כמו בכל עיר תיירותית אחרת.
מזל שכבר לא אוגוסט, אחרת היה כאן צפוף, אבל גם ככה לא חסרים תיירים ומדריכי תיירים.

כשסיימנו את הסיבוב חזרנו למרכז בורגס למסעדה מומלצת שהתגלתה כאכזבה ענקית
Ethno Restaurant Burgas
בגדול האוכל רע – ל ה ת ר ח ק!!! (בקטן – רק מרק העוף הביתי היה טעים).
איך המקום קיבל 4.2 כוכבים ב-TripAdvisor עם מאות המלצות – לגמרי לא ברור.
קינחנו בגלידה מדוכן במדרחוב וחזרנו למלון.

פורסם בקטגוריה בולגריה 2018 - #2, בחו"ל, מסעדות | עם התגים , | כתיבת תגובה