לפני ראש השנה ביקרתי עם אלון במיטמרקט בשוק הכרמל. לפני החגים העומס גדול אז בזמן שהכינו לנו את ההזמנה, שמענו לעצתו של יניב והלכנו לנשנש בורקס וללגום איירן אצל ניסים – היה ממש ממש טעים. ללא ספק הבורקס הטוב ביותר שטעמתי בארץ. מי שטוען שאמא שלו, אשתו, אח שלו וכו' עושים בורקס יותר טוב, יכול להזמין אותנו לבדוק ולהשוות :-).
במיטמארקט הצטיידנו, בין היתר, בשפיץ שייטל ובשפיץ צ'אך טריים.
את שני השפיצים אטמתי בשקיות יישון שהבאתי איתי ולכן כל שנותר לי לעשות בבית היה להניח אותם על רשתות במקרר.
שפיץ צ'אך שפיץ שייטל
את ראש השנה בילינו בטוסקנה וגם שם דאגנו לאכול בשר משובח ולסעוד במקומות מעניינים. בינתיים השפיצים המשיכו להתיישן. חזרנו לארץ, יום כיפור עבר לו והשפיצים המשיכו בשלהם.
שפיץ שייטל
אחרי 22 יום רצינו לנשנש משהו אז השפיץ הוצא אחר כבוד מעטיפתו ונוקה.
אחרי יישון אחרי ניקוי
חתכתי את השפיץ לשני חלקים, וכפי שעשיתי בעבר, החלק הצר הוכנס לסו-ויד לשלוש שעות בטמפרטורה של 63 מעלות. התוצאה יצאה מדהימה, גם טעימה וגם רכה – בלי שום תיבול, גם ללא מלח!
את החלק הרחב ציפיתי בראב שלמדנו עליו בטוסקנה: רוזמרין, שום טרי, מלח גס ופלפל שחור קצוצים דק, ואפיתי אותו בתבנית עם שמן זית בחום בינוני עד לטמפרטורה פנימית של 63 מעלות. יצא טעים, אבל אני חושב שהיה עדיף במעשנה.
מסקנה: נחמד ליישן שפיץ שייטל בבית, אבל אם הקצב שלך עושה יישון יבש, עדיף לעשות את התהליך אצלו ולהשאיר את המקום במקרר לדברים יותר מעניינים. החיסכון בעלות של קניית בשר טרי לעומת מיושן מתקזזת עם הפחת של היישון (מזערי) והפחת של הקיצוב בבית.
שפיץ צ'אך
השפיץ צ'אך המתין עד ליום ה-25 והוצא גם הוא מאריזתו. לנתח הזה יש נטייה לשנות את צורתו במהלך היישון, הוא מתנהג כאילו שמחצו אותו והופך לדק יותר. אני חושב שראיתי סרטון כלשהו שבו קושרים אותו כדי לשמור על צורתו המקורית.
פרסתי ממנו פרוסות דקות ל-minute steaks על הפלאנצ'ה. הטעם היה עשיר ומעט אגוזי והיישון בהחלט עשה לו טוב. החצי השני שלו הוכנס למעשנה ביום ה-27 עם שבבי אלון ויצא מושלם.
מסקנה: נראה שהשפיץ צ'אך מרוויח מאוד (בטעם) מיישון, שווה ליישן בבית ולבדוק את התפתחות הטעמים אחרי חודש ויותר.