השפיץ שייטל הקודם עבר יישון יבש בשקית DryBag למשך 22 יום. הוא אמנם יצא טעים מאוד, אבל לא היו ניכרים בו טעמי יישון מיוחדים. לכן את השפיץ שבא אחריו, שפיץ טרי מפרה מזן הולשטיין שנקנה במיטמארקט, החלטתי ליישן יותר זמן ולראות מה יתפתח.
הפעם במקום לקחת את שקיות היישון לקצב ולהשתמש במכונת הוואקום המקצועית, לקחתי את הנתח הביתה וסגרתי אותו בוואקום בעצמי. השתמשתי במכונת ואקום מדגם DZ-280/2SE, דגם משופר של מכונה ששווקה בעבר תחת המיתוג SINBO. ככל הנראה מכונת הוואקום הביתית היחידה שעובדת גם עם שקיות חלקות וגם כוללת תמיכה מלאה בנוזלים (מכונת "שנורקל").
באותה הזדמנות ארזתי גם שפיץ צ'אך, ואת שני השפיצים הכנסתי למקרר על-גבי רשתות.
אחרי 37 יום כשהגיע הסופ"ש וכולם היו בבית, הוצאתי את הנתח.
אובדן משקל עקב התייבשות מעל 15%.
הפחת כתוצאה מניקוי בנתח בעל שטח פנים גדול הוא משמעותי מאוד. לכן הכרחי לקבל נתח לא מקוצב, כדי שלפחות חצי ממה שצריך להוריד אחרי היישון יהיה פסולת שממילא היתה צריכה לרדת.
התוצאה נתח עם צבע עמוק ויפה, מרקם מיוחד וריח עדין.
את הנתח חילקתי ל-2, כפי שאני עושה בדרך כלל, והכנסתי אותו לסו-ויד ל-3 שעות ב-62 מעלות.
המראה אמנם מקסים, אבל הטעם עוד יותר. טעמי היישון שמתחילים להתפתח אחרי השבוע השלישי הם משהו שלא פשוט לתאר אותו במילים. משהו שפשוט חייבים לחוות. מומלץ מאוד להזדמנויות מיוחדות.