בעקבות התוכנית האחרונה של מאסטר שף הבן שלי (אוטוטו בן 9) החליט שהוא רוצה עוגת קונקורד ליום-ההולדת, אבל מכיוון שמדובר על עוד למעלה מחודש, ובגיל הזה קצת קשה לדחות סיפוקים, אז הוא התפשר על "מחר מכינים קונקורד".
למחרת ניסיתי לנהל שיחה רצינית על הנושא:
אני: אתה מכיר את הביטוי "לקפוץ מעל הפופיק"?
אלון: לא
אני: תחשוב באיזה גובה נמצא הפופיק. אפשר לקפוץ מעליו?
אלון: לא, כי כשאתה קופץ גם הפופיק קופץ איתך
אני: ואת הגובה שבו הוא היה קודם אתה יכול לעבור בקפיצה?
אלון (תוך כדי קפיצה): כנראה שלא
אני: אז הבנת את הרעיון, בוא נתחיל ממשהו קצת פחות מסובך
אלון: טוב, אבל לא פשוט מדי
פתחנו את סודות מתוקים של קארין גורן, עברנו על כל המתכונים והתפשרנו על כיפות מוס שוקולד אישיות, הכנו רשימת קניות ונסענו לסופר.
זה היה אתמול, והבוקר התחלנו בביצוע.
שלב א' הסתיים בהצלחה ומכיוון שאין לנו "תבנית סיליקון עם שקעי כיפה בנפח 1/2 כוס" המוסים במקפיא בתוך תבנית סיליקון עם צורות אחרות.
ההנחיה "מעבירים למקפיא ל-4 שעות לפחות (עדיף למשך הלילה)" מתורגמת ל-"אבל 4 שעות במקפיא זה מספיק, נכון?"
הצלחנו להמתין אפילו 7 שעות ואז חילצנו את המוסים מהתבנית, הם יצאו בקלות אבל לא באופן חלק. משום מה המוס נדבק לסיליקון.
גם הצורה התבררה כבעייתית מבחינת מזיגת השוקולד (היה צפוי). מאידך העיטור בשוקולד לבן עבד מצוין.
דרגת קושי: בינונית-קשה
זמן נטו: עד שעתיים
זמן ברוטו: יום עבודה
טעם: גן עדן
יש לך מושג מה עוללת לי עכשיו ? גרררררר בטח רוצה