אחרי מעשנים בשישי, מה כבר אפשר לעשות בשבת? לעשן גם.
בתקופה שבה נהגתי לבקר בבוסטון מספר פעמים בשנה מטעם העבודה, הציעו לי זוג חברים אמריקאים שנלך לאכול במה שהם כינו "מסעדת הצלעות הטובה ביותר במסצ'וסטס, אם לא בכל ניו-אינגלנד" או בשמה המוכר יותר Redbones. כמי שגדלו בדרום ארה"ב (הם רק נדדו צפונה לצורכי לימודים ועבודה) והורגלו באכילת צלעות מגיל צעיר, סמכתי על שיקול דעתם. המסעדה הייתה ממוקמת בפרבר של בוסטון בשם Somerville והיה קצת מסובך למצוא אותה (בכל זאת אנחנו מדברים על תחילת שנות התשעים של המאה הקודמת, בלי Waze, טלפונים ניידים או אפילו GPS). הם טעו בניווט והסתובבנו לא מעט עד שהגענו. הרחוב היה די מוזנח ומבחוץ המקום לא נראה משהו, היו אנשים בפנים אז נכנסנו וגם בפנים לא נראה משהו, אבל התקבלנו בלבביות דרומית שאינה מאפיינת את בוסטון וסביבותיה.
התיישבנו בצפיפות ליד אחד השולחנות הקטנים. מאחרורי הדלפק אפשר היה לראות רשתות גריל ארוכות ארוכות עם ערימות ענקיות של צלעות. למנה ראשונה הזמנו Hush puppies (סוג של לחם תירס) ולעיקריות צלעות שהגיעו עם תוספות של סלט כרוב (Cole Slaw) וסוג של שעועית מבושלת – כמיטב מאכלי הדרום. באיזשהו שלב פשוט השתתקנו, כשיש לך בפה ובידיים צלעות כאלה (צלעות אוכלים עם הידיים גם בניו-אינגלנד) החשק לדבר פשוט נעלם והתקשורת מתבצעת בחיוכים.
אכלתי איתם הרבה ארוחות טובות: לובסטרים ותירס במיין, אוכל תאילנדי במסעדה המתמחה בכך, פירות ים בבוסטון וגם ארוחות ערב ביתיות, אבל Redbones הייתה משהו מיוחד והשתדלנו לבקר בה כל פעם שהגעתי לאזור.
מספר שנים מאוחר יותר חזרנו לשם גם עם אשתי, המקום לא השתנה וגם האוכל לא – נשאר מעולה כתמיד. אני בטוח שיש לי כרטיס ביקור שלהם איפשהו אבל אני לא מוצא אותו כרגע.
מבחינתי Redbones הציבה את הרף לצלעות, והיא הציבה אותו גבוה מאוד. יצא לי מאז לאכול צלעות טעימות בכל מיני מקומות (אמנם לא בדרום ארה"ב) למשל בווירג'יניה, בהארלם (הולנד) וגם בג'ירף בישראל, אבל לא משהו בליגה הזו.
מבדיקה באינטרנט מסתבר ש-Redbones עדיין קיימת 🙂
הגופן של הלוגו נשאר זהה אם כי הוא הרבה יותר צבעוני.
השולחנות בתמונות נראים בדיוק אותו הדבר!
יש להם אתר אינטרנט (עם הנחיות כיצד להגיע) ותפריט שנראה מאוד מוכר
יש גם ביקורות שמהללות אותם עד לב השמיים
אולי עוד אחזור לשם יום אחד לביקור…
אחרי ההקדמה הארוכה הזו, הגיע תורי לנסות את הצלעות שקניתי מראש יחד עם השייטל. לבקשתי הקצב חתך את הנתח לשניים כדי שיתאים לגודל המעשנה. מבדיקה מדוקדקת של הבשר, הסתבר שהקצב כבר הוריד את רוב הקרום/ממברנה שמומלץ להסיר מהצד של העצמות, כך שאחרי דקות ספורות יכולתי לעבור לטיפול בבשר.
1. עיסוי בחרדל (ללא גרגרים) או בשמן זית – כדי שהתבלינים יידבקו טוב יותר לבשר
2. מריחת הבשר בתערובת יבשה של:
– 10 כפיות סוכר חום
– 1 כפית מלח
– 1 כפית אבקת שום (לא היה לי)
– 1 כפית כמון
– 4 כפיות קייג'ון
– 1 כפית אבקת חרדל – לא נחוץ אם העיסוי בחרדל
– 1 כפית פלפל שחור גרוס
3. החזרה למקרר למשך הלילה
מכיוון שהכוונה הייתה לאכול את הצלעות בצהריים, הפעלתי את המעשנה בבוקר, הרטבתי את הצלעות כל 45-60 דקות עם תערובת של הרבה מיץ תפוחים, מעט חומץ ומעט שמן.
אחרי 3 שעות* עטפתי אותן בנייר אלומניום והחזרתי למעשנה לשעה נוספת יחד עם תפוחי אדמה עטופים בנייר אלומיניום שהונחו על הרשת התחתונה.
אחרי שעה נוספת פתחתי את נייר האלומיניום, וידאתי שהבשר כבר מתחיל לסגת מקצוות העצמות, מרחתי רוטב ברביקיו והחזרתי לחצי שעה נוספת במעשנה.
הוצאתי את הצלעות (4.5 שעות בישול) ואת תפוחי האדמה (1.5 שעות) והתיישבנו לאכול.
יצא מצוין, רך וטעים, אבל לא כמו ב-Redbones.
*אחרי כשעתיים של שימוש במעשנה הזו יש צורך בתדלוק מחדש בפחמים (שהודלקו מראש במקום אחר) וגם בשבבי עץ ליצירת עשן.
איפה קונים בייבי ריבס אזור המרכז עדיף
בקיצוב האמריקאי יש בסניפים של קשת טעמים
בקיצוב סיני (כמו בתמונות בפוסט הזה) יש בסניפים של טיב טעם
היי יונתן 🙂 חזרנו החודש מכמה שנים בקליפורניה, הייתי ״ריבסאית״ הבית, הכנתי כ״כ הרבה צלעות…היה תענוג. עם החזרה (והשוק שייקח לנו..שנתיים לצאת ממנו לפי השמועות?) ישר התחלתי לחפש איפה קונים את הנתח הזה (ששם מוכרים בכל סופר) אנחנו ממוקמים באזור השרון/חיפה, ואמרו לי לחפש אולי בכפרים ערביים. ראיתי נתח כמו אצלך בתמונות בטיב טעם, אבל הם נראו כ״כ ישנים ומוזנחים שלא לקחתי צ׳אנס. תוכל קצת להרחיב על קיצוב אמריקאי מול סיני? לא ידעתי בכלל שיש דבר כזה. (שם היינו קונים בעיקר בייבי בק ריבס ונתח סנט לואיס)
תודה! איזה כיף למצוא מישהו לדבר על זה D:
היו לנו גם מלא תבניות אלומניום מלבניות ענקיות מקוסקו שהבאנו, אבל זה יותר גדול מגודל התנורים כאן. נשבר הלב…
היי,
אני מניח שבאמת ייקח לכם זמן להתאושש מההבדלים.
בסניפים של קשת-טעמים ניתן בדרך כלל למצוא חזיר ובמחיר משמעותית יותר זול מאשר בטיב-טעם. מבקשים מהקצב ריבס Baby ומקבלים קיצוב כמו בארה"ב.
בטיב-טעם (לפחות בסניף נתניה) הקיצוב הוא סיני – צורת קשת עם הרבה יותר צלעות שבמרכז הן ארוכות ובקצוות קצרות.
אפשר לחפש בכפרים או ישובים ערביים אבל נוצריים לא מוסלמים כמובן.
אנשים אוכלים ברד-בונז רק כי הם לא מכירים את בלוּ-ריבון שנמצא עשרים דקות מערבה משם
לא הייתי באזור כבר המון שנים, כשאגיע אבדוק כמובן 🙂