ארוחות בוקר באיטליה זה לרוב קפה ומשהו מתוק, שזה נחמד אבל לא בהכרח מתאים ו/או מספק את הצרכים של כולנו, אבל בשביל הבוקר הראשון החלטנו בכל זאת לבדוק את העניין. מסתבר שהעניין הוא שובר זיכוי כספי בביסטרו השכונתי. אחרי ארוחת הבוקר (קפה משובח וכריכים למיניהם) שמנו פעמינו לוונציה.
במהלך הדרך הפציעה השמש שהמשיכה ללוות אותנו לאורך היום כולו. המסע לוונציה היה כרוך בלא מעט כלי תחבורה, ובגרירת המזוודות בדרכים לא דרכים ובמעלה ובמורד גשרים. שכרנו היה בדירת הבית שלנו בשלושת הימים הקרובים, שהיא חמודה להפליא.
יצאנו לסיבוב כדי לנשום את העיר – גשר ריאלטו שנבנה ב-1173, אינספור סמטאות צרות, גשרים, חנויות ותיירים.
מסלול ראשון
שמתחבר למסלול שני לכיוון הגטו היהודי. מסתבר שהיו ועדיין קיימים בוונציה 5 בתי כנסת שונים (אם אפשר לריב ולהתפלג אז למה לא?). כאן נתקלנו שוב באבטחה כבדה כמו במודנה ליד המוסדות היהודיים.
לפעמים המציאות עולה על כל דמיון. מתחת לשלט המסביר על גירוש יהודי ונציה למחנות ההשמדה, יש על הרצפה נקודת ביקורת של גז…
חוזרים למלון למנוחה ואז למסעדה שהוזמנה מהארץ והיתה מצוינת.
