אז מה כבר אפשר לעשות ביום האחרון? מסתבר שלא מעט…
התעוררנו מאוחר מכפי שתכננו, אבל התארגנות יעילה אפשרה לנו לצאת בעשר לשעה קלה בחנות Jumbo הסמוכה למלון ועליה שמענו המלצות רבות באתר למטייל. נראה שהחנות הזו מגלמת בתוכה את תפישת העולם האמריקאית לצד יוקר המחיה הבולגרי. חנות ענקית שיש בה בערך הכל מלבד אוכל – מטיולון ועד וילון, מעט ומחברת ועד לוורד (מלאכותי). בקיצור אפשר לגור שם, או אם עוברים לגור בבולגריה לא צריך להביא מהארץ כלום. לא תכננו אבל יצאנו משם עם שתי שקיות עמוסות לעייפה ושילמנו 120 לבה (כמאתיים וחמישים ש"ח). מי שעוקב אחרי הטיול שלנו מתחילתו עלול להתרשם שאנחנו קניינים כפייתיים, מה שלא ממש מדוייק. אבל אפשר ללמוד על המדינה גם מהסופרים ומהחנויות שלה, ובנוסף, כשהכל כל-כך זול, באמת מתעוררת התהייה אם לא כדאי לקפוץ לכאן פעם בשנה רק כדי לעשות קניות? אז אחרי רגע פילוסופי שכזה אפשר לחזור למלון, לסגור את האריזה באופן סופי ולעשות צ'ק אאוט.
בזמן שנותר עד הטיסה החלטנו לא לוותר על עוד אתר אחד שלא הספקנו לבקר בו בדרך מדבין לפלובדיב – המבצר של אסן (Asen's Fortress).
אמנם הוא בכיוון ההפוך מסופיה, אבל שווה לעשות את הסיבוב וגם יש לנו זמן. אז נסענו וראינו מבצר מרהיב. קודם כל בגלל המיקום – תלוי בראש הצוק ומשקיף לנוף הררי וערוץ נהר בתחתית, מיקום יאה למבצר שיקשה על הרוצים לכבוש אותו. שנית – המקום קטן יחסית והשתמר להפליא, כולל בתוכו כנסיה (כמובן) ומראהו, טוב תתרשמו בעצמכם:
לאחר שטיפסנו חזרה אל האוטו (היום חם ולח במיוחד) שמנו פעמינו לעבר סופיה – נסיעה של כשעתיים. הנופים ומזג האויר משתנים ככל שתקרבים לבירה (נהיה אביך), וגם הטיול באמת מתקרב לסופו. ארוחת צהרים מאוחרת ב-Crystal שב-Sofia ring mall, שבה אכלנו ביום הראשון של הטיול. סגירת מעגל סמלית וטעימה ואחריה עוד קפה משובח באחת מחנויות הקפה הרבות שיש בבולגריה.
משם הזמן מתחיל לדחוק בנו, ולמרות שהבנו ששדה התעופה הקטן לא מצריך הגעה מוקדמת מידי, בכל זאת הרגשנו שקצת הגזמנו כשהגענו מתנשפים ב 17:00 (הטיסה ב18:00) ועוד לא החזרנו את הרכב לחברת ההשכרה.
אבל סוף טוב הכל טוב – הרכב הוחזר, המזוודות עלו למטוס, וגם אנחנו, ואפילו לא היינו האחרונים.
סיכום: לא ממש ידענו למה לצפות. בולגריה היא לא יעד מאד שכיח ומרובה ספרים ופרסומים למטייל הישראלי העצמאי. אבל היא התגלתה כיעד משגע – הרבה טבע כמו שאנחנו אוהבים, ערים נחמדות ומתורבתות לצד אזורים שהזמן שכח אותם והם לא ממש התקדמו לעברו. ראינו אנשים חורשים עם סוס ומחרשה ידנית, או סוחבים משאות ואנשים על גבי עגלה רתומה לסוס או לחמור. יש עוד הרבה מה לראות ולעשות כאן, ואולי זה אפילו יקרה.