עברו יותר משלוש שנים מאז הטיול המשפחתי האחרון לחו"ל (איסלנד).
תוכניות להגיע לאיטליה לפני שנתיים נדחו, עברנו לעיר אחרת, המלחמה פרצה ועדיין נמשכת והמצב לא פשוט.
הטיסות של טיול בר-המצווה של תומר ליוון בוטלו, אז בחרנו באיטליה עם טיסות של אל-על.
לוקחים לעצמנו הפסקה נחוצה וחוגגים בר-מצווה וסיום שנת הלימודים של הסטודנטים.

כל מסע מתחיל במקדונלדס
נוחתים במילאנו, פותחים את ה-Waze ומגלים ששוב אנחנו לא בארץ – אבל הפעם, זה באמת נכון!
עוברים ל-Google Maps מכוונים למודנה ויוצאים לדרך.
יוצאים לסיבוב בעיר. יום ראשון אחר הצהריים, מזג האוויר די נעים ונראה שכולם משוטטים בחוץ. נכנסנו לטעום חומץ בלסמי אמיתי ב-La Consorteria 1966. קיבלו את פנינו שתי נשים מנומנמות למדי, אך עם ידע רב בתחום. הן הסבירו על תהליך הייצור והיישון של החומץ, ועל ההבדלים בין חומץ בלסמי מסורתי (או כפי שנאמר על ידן, האמיתי) לבין האחד שניתן לקנות בסופרים באיטליה (שגם הוא לא בר השוואה לחומץ שיש בארץ). לאחר מכן עברנו לסבב טעימות של מגוון סוגים שונים של חומץ, ולאחר בחירות דמוקרטיות נבחר חומץ בלסמי אמיתי אחד שיחזור איתנו ארצה במזוודה. החומץ הנבחר נארז כמו תכשיט יקר ערך.
פנינו לגלידריה הצמודה והמומלצת GIOELIA Cremeria.
בהמשך הסיבוב הגענו לשוק אוכל שבו מיטב יצרני האזור הציגו את מרכולתם: גבינות, שרקוטרי, שוקולד, פסטות, חומץ, יין ועוד ועוד. בדיעבד הסתבר שזה היה אירוע עונתי מיוחד.










קצת שופינג לבנות, מעט מנוחה לבנים. ביקור במסעדה במרחק של 50 מטר מהמלון (הוזמנה מראש) עם השם הפומפוזי Trattoria Pomposa al Re gras – מומלצת מישלן וגם מומלצת על-ידינו.







