טעימה (בשרית) קטנה מפראג

פעם ראשונה שלנו בפראג, אז עשיתי עבודת הכנה וחיפשתי מה יכול להיות מעניין בגזרת הבשר.
החלטתי לוותר על מסעדות בשר ארגנטינאיות או אחרות שמציעות סטייקים משובחים מפרות מגזעים שונים. אני בטוח שהן מצוינות אבל הן יכולות באותה מידה להיות ממוקמות גם בכל עיר גדולה אחרת באירופה. מה שעניין אותי הוא הטוויסט המקומי.
אחרי הצ'ק-אין במלון, מעבר מהיר ב-change והצטיידות ב-SIM מקומי, צעדנו אל Naše maso. "אטליז קטן עם לב גדול" שפתוח מהבוקר עד הלילה. במקום אפשר לקנות נתחי בשר משובחים ומוצרי מעדניה מובחרים. אפשר גם לנשנש משהו לצהריים – נקניקיות, המבורגרים, כריכים וכד'. באמצע השבוע יש גם ארוחות ערב שבהן השף מוציא מנות של בשר אחת אחרי השניה (לארוחות האלה רצוי להזמין מקום מראש).

המקום לא בדיוק סודי, מקום ראשון מתוך 90 מקומות לנשנושים בפראג ומקום 66 מתוך 5,718 כלל בתי האוכל (Tripadvisor). בהיותנו שם "נתקלנו" בשני סיורי אוכל מודרכים, שכן המקום מהווה תחנה בסיורי הקולינריה התיירותיים (ובצדק). כיאה למקום שהוא גם תיירותי, השילוט והתפריט הם גם באנגלית.
התור להזמנת אוכל לא היה ארוך, מאידך התור לרכישת בשר היה ארוך מאוד – קצת מוזר לצהריים ביום עבודה.

המטבח פחוח, וכך גם אזורי העבודה – הכל גלוי ואין סודות. טעמנו מבחר נקניקיות בליווי בחרדל מצוין ואת "כריך היום" שכלל בטן חזיר ובייקון. פתיחה משובחת.

לארוחת הערב הזמנו מקום ב-Next Door של Imperial, "ביסטרו צ'כי מודרני". במושגים של צ'כיה המחירים לא זולים בכלל, אבל יחסית לארץ בכלל לא יקר.

מנות ראשונות: טרין שליו עם פסטו פטריות רוטב ערער – הטרין היה עשוי טוב אבל כנראה שטרין זה לא ממש הקטע שלנו, פסטו הפטריות היה מושלם
כבד אווז בגריל עם אפונה ירוקה, פטריות ו"פודינג שחור" של ברווז – מנה מופלאה כולל נקניק הדם שהיה רך ועסיסי באופן מפתיע

מנות עיקריות: פילה חזיר בר עם פטריות ביין אדום ובצל צלוי – הפילה עשוי נכון, עסיסי ובעל טעמים עשירים, פטריות ביין מהטובות שאי-פעם אכלתי
Svíčková – צלי בקר ברוטב חום עם דמפלינגס ורוטב חמוציות – יותר מדי אנשים אמרו לנו שזה מאכל צ'כי שחובה לטעום – ואנחנו אומרים לכם, לא! ממש לא חובה לטעום – גם כשמכינים את זה במסעדה טובה – זה ממש לא משהו מיוחד.

לקינוח לקחנו משהו שוקולדי ממולא בפטל – חביב אבל לא מדהים והבוטנים לידו מיותרים לגמרי.


ביום השני אחרי ארוחת בוקר טובה, כבר היינו קצת פחות רעבים…

אכלנו בסדר גמור במהלך היום, אבל לא משהו ששווה לכתוב עליו.
מה שכן, עשיתי סיור בסופר המקומי וכמיטב המסורת (שלי) הצטיידתי בבשרים שאפשר לקחת הביתה ללא קירור 🙂

בערב השני הלכנו ב-Kantýna, זו כבר מסעדת בשר מקומית שלא ממש מתחשבת בתיירים – הכל כתוב בצ'כית, אבל כמו בכל מקום שבו היינו בפראג, האנשים נחמדים ומדברים אנגלית.
בכניסה יש מעדניה שמוכרת בשר טרי ונקניקים למיניהם.

אחרי המעדניה יש כניסה למסעדה. מקבלים כרטיס ואז צריך לבחור: מימין בירות ומשמאל בשר. מקבלים פלטה גדולה, מצביעים על הנתח שרוצים ומסבירים כמה רוצים. שוקלים לך, רושמים בכרטיס ומניחים על הפלטה. אם יש מזל תופסים שולחן, ואם לא, יש דלפק גדול שאפשר לעמוד לידו בצוותא. המקום נעים, יש גם ילדים וגם זוגות עם עגלות. זה היה אולי המקום היחיד בפראג שלא שמענו בו תיירים מדברים אנגלית/צרפתית/ספרדית/קוריאנית/גרמנית או עברית.
טעמנו טרטר בקר מעולה, פאלדה בקר (beef belly), סוג של רולדת בשר משובחת ומעין "שניצל" עגול מבשר טחון/מעוך. חלק היה טעים וחלק היה טעים מאוד. דירוג Tripadvisor הוא 106 מתוך 5,113 במסעדות בפראג.

המטבח פתוח ואפשר לראות שהגרילמנים נהנים. דרך חלון הראווה אפשר לראות את מקרר הבשר, את עמדת הכנת ההמבורגרים ואת משטחי העבודה. הכל נקי, פתוח, מואר ומאורגן. תענוג לעיניים ולחיך.
אפשר לחזור לעמדות הבשר והשתייה כמה שרוצים והמגישים יוסיפו את הפריטים החדשים לכרטיס. ביציאה מציגים את הכרטיס ומשלמים.

ביום השלישי בצהריים, אחרי שהבטן כבר שכחה את ארוחת הבוקר הנהדרת במלון, התיישבנו לנשנש משהו קל בקפה אימפריאל המפורסם. זה מקום שמגיעים אליו בעיקר בשביל האווירה (ככה אומרים). טעמנו פטה כבד אווז שהגיע בסיר מתכת קטן מכוסה בשכבת שומן ומעליו קוביות קטנות של גזר ועוד איזשהו ירק מבושל, טוסט כפרי וקערית של מלפפונים חמוצים ננסיים במיוחד. מנה שעשויה בצורה מושלמת ומוגשת בצורה מושלמת. אז באופן סופי אנחנו ללא ספק מעדיפים פטה על טרין. גם פאי הפטל (עם שכבה תחתונה משוקולד) היה מצוין. שירות מוקפד של מלצרים עם כל גינוני הטקס, כולל כפפה לבנה ייעודית להנחת הסכום על השולחן.

*למי ש"לגמרי במקרה" קיבל את הרושם שהגענו לפראג רק כדי לאכול, נציין שביקרנו גם בשתי הופעות ג'ז, בקונצרט קלאסי אחד, באתרי החובה של הרובע היהודי, בשתי תערוכות אמנות, מוזיאון אחד, בגשר קארל, במצודה ובשלל נקודות ציון אחרות שיש לפראג להציע, כולל גם סיור מודרך (לא פלא שעדיין כואבות לי הברכיים).

פורסם בקטגוריה בחו"ל, מסעדות, עם התגים , , , , , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *