הנסיבות הובילו את החיילת ואותי לנתניה בשעות הצהריים, ומצאנו את עצמנו בסמוך לאזור שמספרים שיש בו סושייה חדשה, אז החלטנו לבדוק.
מסתבר שזו לא בדיוק סושייה, אלא מסעדה אסייתית של ממש, ני-שי שמה והיא ממוקמת במבנה של מלון "ווסט לגון ריזורט" אבל נמצאת מחוץ למלון עצמו.
המקום נאה ומרווח עם נוף לים ומהרגע שנכנסים פנימה אפשר לשכוח שבחוץ חום איימים של חודש יולי במזרח התיכון.
המלצר הסביר לנו שזו אחת מארבע מסעדות שלהם ומנה בפנינו את השמות. את נוץ' מרמת השרון דווקא זכרנו כחוויה לא מוצלחת במיוחד עם מנות סתמיות עד בינוניות ומחיר גבוה מידי ביחס לאיכות.
אבל המראה של ני-שי, היחס של הצוות והתפריט המגוון רמזו שכאן הולך להיות אחרת.
הזמנו פאני פורי אחרי שווידאנו עם המלצר שאין בו צ'ילי. הגיעה מנה יפה עם ריח טוב.
פאני פורי אחד לפה, טעים מאוד ואז שיתוק צ'ילי אחז בגרוני. היו ניסיונות הכחשה מהמטבח אבל בחינה מדוקדקת של המנה הראתה סימנים אדומים מובהקים. המארחת הבטיחה שלא נחויב והלכה לוודא במטבח באיזה מנות באמת אין צ'ילי.
בינתיים הגיעה מנת הסושי "מיזומי רול" שהייתה לא פחות ממעולה והוכיחה שיש באזור סושי כמה דרגות מעל מה שנחשב כבסדר.
רביעייה של גיוזה שפונדרה הוגשה הפוכה מהמחבת עם קרום תחרה של הטיגון שהצביע על הכנה מושלמת. הבצק דק כמו שצריך ומילוי שערות הבשר בבישול ארוך היה מתובל היטב, קצת חריף אבל ללא צ'ילי משתק.
במקום הפאני פורי המלצרית המליצה על "ג'ין בינג" – "חזה אווז בבישול סו-ויד, צרוב בחמאה. מוגש לצד פנקייק מנדרין, עשבי תיבול, מלפפון, נבטים, בצל ירוק ורוטב תפוזים סיני"
חוויה שמזכירה אכילה של המנה הקלאסית ברווז פקין – יפה וטעימה מאוד.
כדי שהמתבגר לא יפספס את החוויה לקחתי איתי הביתה משלוח של:
מיט באן עם בשר בבישול ארוך – זוג באנים משובחים עם מילוי מוצלח מאוד.
יקיטורי ציקן טיקה, שילוב של טעמים הודיים עם טכניקה יפנית בליווי פירה מעושן – יכול להיות שלאכילה במסעדה זה היה יוצא יותר מוצלח אבל המנה הזו לא עוברת משלוח בצורה טובה.
5 מנות קלילות שהשביעו 3 אנשים בים קיץ חם.
238 ש"ח לא כולל שירות – מחיר הוגן ביותר לאוכל באיכות גבוהה.
התפריט ענק ומגוון ולכן בטוח נחזור.