אוקי, אז אנחנו אחרי שהבנו איך עושים פסטרמה טעימה והילדים לוקחים לבית-הספר כריכים עם פסטרמה תוצרת בית במקום פסטרמה מהסופר, נותרה רק בעיה קטנה של חיתוך הפסטרמה לפרוסות מספיק דקות.
לכן אחד הדברים שהופיע בראש רשימת הקניות לבולגריה היה מכונת פריסה.
זה לא שאי-אפשר לקנות מכונת פריסה בייתית בארץ – אפשר, אבל יקר והמבחר מוגבל. גם אפשר להזמין מכונה מחו"ל דרך Amazon. אבל עלות המשלוח דומה לעלות המוצר.
סניפים של טכנופוליס פרוסים בכל הערים הגדולות בבולגריה והם מלאים בשפע של מוצרי חשמל ואלקטרוניקה – חלקם במחירים שאפשר רק לחלום עליהם בארץ. הסניפים כמעט ריקים (לפחות בימות השבוע) ויש בכולם עובדים חביבים שמאוד שמחים לעזור בכל דבר (בבולגרית שוטפת כמובן). המשימה הקשה ביותר במהלך הקנייה הייתה למצוא עובד דובר אנגלית כי רצינו להבין מה גודל האריזה של כל אחד מהמכשירים על-מנת לוודא שהפורס ייכנס למזוודה.
נפרדנו מ-200 לבה – בערך 430 ש"ח ויצאנו עם מכונת פריסה של Severin, חברה גרמנית שאמנם לא מוכרת בארץ אבל נפוצה למדי באירופה. נפרדנו גם בקושי רב ממבחר המכונות לייבוש מזון – צריך להשאיר משהו לביקור הבא 🙂
לפרוס פסטרמה הודו זה מעניין אבל מה עוד אפשר לפרוס?
החלטתי לנסות דנבר – טוב זו לא באמת הפעם השלישית שאני מכין דנבר, אבל זו כן צורת ההכנה השלישית, וגם תהיה רביעית, כי עישון עוד לא ניסיתי.
הפעם הגיע לידי נתח שנראה טוב.
בדקנו פרוסה במחבת וגם הטעם והמרקם היו טובים.
אז הכנסתי אותו לסו-ויד לחמש שעות ב-65 מעלות (רק 5 שעות כדי שלא יתפורר) ו-65 ולא טמפרטורה נמוכה יותר כדי לוודא שהחומרים בין סיבי הבשר יתרככו מספיק.
צינון במי-קרח ולמקרר למספר ימים עד למועד הפריסה.
הדנבר נפרס בקלות לפרוסות די דקות בלי להתפורר,
הבשר רך ובלי סיבים מעצבנים, השומניות נעימה ומזכירה קצת לשון כבושה והטעם עדין – תענוג.
השילוב עם מלפפון חמוץ וקונפי שום היה טוב, אבל הצטערתי שאין בידי צנצנת פיקלילי שהייתה יכולה להוות ליווי מושלם לפרוסות הדנבר – באמת הגיע הזמן להכין שוב.