אחרי סדנת הדגים של דגת הארץ חזרנו הביתה עם מספר דוגמאות, חלק בושלו בכיף וחלק הוכנסו למקפיא.
נכון שדג קפוא לא אמור להיות בדיוק כמו דג טרי, אבל אם הוא הוקפא במצב טוב, הוא אמור להיות לא רע גם לאחר הפשרה. לכן אתמול העברתי את הבורי מהפריזר למקרר והיום החלטתי להפוך אותו לארוחת ערב.
מפאת התחשבות בסופרי הקלוריות, נמנעתי מטיגון ומשמנת ובחרתי במתכון מתוך הספר "חיים כהן מבשל" – בורי אפוי על מצע ירקות בציר עוף (עמ' 77).
המתכון אינו שיא הפשטות אבל גם אינו מסובך מדי:
פתחתי את חבילת הבורי ונראה שהוא שרד יפה את ההקפאה וההפשרה, הוא גם היה נקי כהלכה ולא נמצאו בו עצמות או קשקשים, אבל איכשהו לא היה נראה לי שיש בחבילה 400 גרם, שקילה מהירה הראתה 362 גרם בלבד. מכיוון שתכנון החבילות הוא לפי משקל ולא לפי חתיכות דג, מה שגורם לחבילה להכיל 2 פילטים ועוד קצת, בהחלט אפשר היה לצפות שה"קצת" יהיה יותר גדול ואם יש טעות של 10% במשקל אז עדיף שתהיה לטובת הצרכן.
אני אישית מעדיף את הדגים שלי עם התערבות מינימלית ולכן חריימה או חתיכות דג מבושלות הן לא כוס התה שלי, משום כך יש לי הסתייגות קטנה גם מהמתכון הזה ולמרות שהדג עדיין נראה כמו דג, טעם הירקות בציר האפיל עליו מעט. יכול להיות שמתכון הזה יותר מתאים לכרעי עוף.
