בחיפושי הבלתי פוסקים אחרי חומר קריאה נתקלתי בספר בעל עטיפה נאה שהזכיר לי סדרת ספרים אחרים, הכיתוב על-גבי העטיפה הזכיר לי על מה מדובר.
סוזן קולינס
מחברת משחקי הרעב
עליהם כתבתי כבר בפוסט אחר.
גיבור הסיפור, גרגור בן ה-11, או "גה-גו" כמו שמכנה אותו אחותו בת השנתיים "נעלולה" שמכונה כך עקב חיבתה להלך בנעליים של הגדולים ממנה, צולל פתאום יחד עם אחותה לתוך "עולמטה", עולם דמיוני אך מאוד אנושי המתקיים מתחת לעולם שלנו. מקום שבו חיים אנשים בהירים יותר עקב המחסור בשמש, החרקים והחיות גדולים יותר, מדברים ומנהלים מאבקים.
כמו שגרגור צלל לתוך "עולמטה", כך צללתי אני לתוך הסיפור ולמרות שהשעה הייתה מאוחרת, לא יכולתי להניח את הספר וסיימתי אותו בקריאה אחת (כך ששוב חסר לי מה לקרוא), לא ארוכה מדי כי הדפוס גדול ונוח למי שכבר עייף מיום עבודה מול המחשב.
הכתיבה טובה, אפילו טובה מאוד ומתאימה גם לילדים, ככלות הכל גיבור הסיפור בן 11 והסיפור מסופר מנקודת מבטו, גם נוער ימצא עניין בסיפור ההרפתקה, ולמבוגרים נוספים רבדים עמוקים יותר, גם של רגשות וגם של ההזדהות עם התנהגותה של "נעלולה" בת השנתיים.
התרגום משובח ביותר וניכר כי הושקעה בו מחשבה רבה.
הסיפור מסתיים באופן שמשאיר פתח לספרי המשך.
בירור קצר העלה שספר זה שנכתב בשנת 2003, אבל תורגם רק עכשיו אחרי עשור, הוא בראשון מבין חמישה.
קריאה נעימה 🙂