בדרך לפיקניה האולטימטיבית

ביום רביעי הזדמן לי לקנות פיקניה.
פיקניה "רגילה" של דבאח.
בסופר, סתם כך,
אבל…
מלכתחילה היה ברור,
שלא מדובר ב"סתם" פיקניה.
ראו דרך האריזה שמכסה השומן לא נחתך,
ומשקלה היה רק 1.5 ק"ג, כלומר בלי תוספת צ'ך.

ביום חמישי כשפתחתי את השקית, ראיתי שכמות הפחת מזערית – כמעט הכל נטו למאכל!

בעקבות סרטון שראיתי השבוע, אימצתי את הטיפ של זיו רודר (המעשנה) ומרחתי את הפיקניה בשומן ברווז שנשאר לי מהכנת הרייאט (שומן הברווז אינו חובה וניתן להחליפו בחרדל דיז'ון או שמן זית). גרסתי מעל מלח ופלפל שחור והכנסתי לשקית ואקום.

מתישהו במהלך יום שישי הכנסתי את הפיקניה לסו-ויד ובישלתי למשך 8 שעות בטמפרטורה של 58 מעלות. ציננתי במי קרח והעברתי למקרר.
בשבת, הכנסתי את הפיקניה לחימום בסו-ויד ב-58 מעלות לכ-30 דקות.
הוצאתי מהשקית וייבשתי היטב.
חרצתי את השומן שתי וערב וצרבתי את הצד של השומן על הפלאנצ'ה.
פרסתי פרוסות עבות וצרבתי כ-15 שניות בכל צד להשחמה טעימה, ליתר דיוק תגובת מייאר (Maillard reaction) שמתחילה בטמפרטורה של 140 מעלות והיא ריאקציה בין חומצות אמינו וסוכרים שנמצאים בבשר.

המרקם מושלם והבשר כל-כך טעים – לא יאומן כמה כיף יש בדרך לפיקניה האולטימטיבית.

פורסם בקטגוריה מתכונים, עם התגים , , . אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *