יום אחרון באיסלנד, והוא מיועד להיכרות קלילה עם ריקיאוויק העיר. ריקיאוויק הזכירה לנו מה היה יכול להיות מזג האוויר לאורך הטיול כולו, ו"פינקה" אותנו ביום מעונן, גשום וקריר. עכשיו הרגשנו ברי מזל שרוב הימים היו חמימים, שמשיים ותכולי שמיים.
ראשית יצאנו לשיט שמטרתו צפייה בפאפינים. בניסיון של הרגע האחרון לחזות בציפור הלאומית של איסלנד, עלינו על הסיור האחרון לעונה ולכן לא ראינו הרבה. בשיא העונה יש אלפים, אבל אנחנו נאלצנו לחזות בבודדים בלבד, אשר נשארו להאכיל את הגוזלים לפני שיצאו לאוקיינוס האטלנטי.
לאחר הסיור הלכנו לכיוון שוק הפשפשים המקומי, שכמו כל דבר אחר באיסלנד (חוץ מבריכות שדווקא דורשות הורדה של בגדים), נמצא במבנה מקורה. נחמד ושווה ביקור, במיוחד עקב הקור השורר בחוץ.
לאחר מכן עצרנו לנשנש קצת פיש אנד צ'יפס בבודקה ששמה כמובן Fish and Chips Wagon, טעים מאוד ועם מגוון רטבים. לקינוח פרוסה של פאי פטל מבית קפה מקומי.
כפי שנוכחנו כבר לגלות במהלך הטיול, האיסלנדים ניחנים בחוש הומור משובח שמתבטא בין היתר בשילוט וגם בפסלים מקומיים
נסענו לכיוון הכנסייה הגדולה והחדשה של ריקיאוויק שהיא מבנה מעניין גם מבחוץ וגם מבפנים. שילמנו ועלינו במעלית (כמה מתורבת) לראש מגדל השעון והשקפנו על העיר.
בשלב הזה הזרזיף הדק הפך כבר לגשם של ממש ולכן פנינו לקניון המקומי Kringlan לסיבוב. מכיוון שהקניון (הגדול ביותר באיסלנד) נסגר בשעה שש לא הספקנו למצות אותו (אין ברירה, צריך לחזור). החלטנו לחזור לאכול ארוחת ערב בביסטרו של אתמול ב-Keflavik, כדי להשאיר זמן לארוז את המזוודות בפעם האחרונה, וללכת לישון בשעה סבירה.
חכמים אמרו (ואם לא, היו צריכים להגיד) שציוויליזציה נמדדת ביכולתה לייצר כוס קפה הפוך טובה, ואכן את מה שהיה חסר לנו לאורך כביש הטבעת, השלמנו בריקיאוויק.
סיימנו את אריזת המזוודות, ולאחר משחק ערב של סקאנק שכבר הפך לנוהל, שכבנו לישון – השכמה בשעה 4:00 כדי להגיע לטיסה (מזל ששדה התעופה קרוב – לא בדיוק מזל – ככה תוכנן מראש).