"אתה בטוח שאין לך שגיאת כתיב? רגע, אשכרה בנית ולא קנית? ומה זה בכלל סו-יד?"
אז מהתחלה:
סו-ויד (Sous vide) כלומר "בוואקום" בצרפתית – טכניקת בישול גורמה שבה משתמשים שפים ברחבי העולם. המזון נאטם בשקיות ומוכנס למים עם בקרת הטמפרטורה מדויקת.
יתרונות השיטה רבים:
בקרת טמפרטורה מדויקת – מאפשרת הכנת נתח בשר (או כל מזון אחר) בדיוק ברמת העשייה הרצויה
אטימה – מונעת התייבשות כתוצאה מאידוי נוזלים ושומרת על טעם המזון
בישול ארוך – מאפשרת בישול ארוך ללא השגחה
הטכניקה הזו לא מתאימה בהכרח לכל מזון, אבל היא בהחלט כלי חשוב בארסנל של כל שף או טבח, ובשנים האחרונות אף תפסה תאוצה רבה בקרב בשלנים חובבים.
סו ויד מקצועי, לא כל שכן אחד תעשייתי למסעדות הוא סיפור יקר, אבל לפני בערך 5 שנים התחילו לצאת מכשירים לשימוש ביתי, ניתן לקרוא סקירות מקיפות באינטרנט, למשל כאן.
נראה שבקרב בין מכשיר קומפלט לבין מכשיר שהוא רק גוף החימום (immersion circulator), האחרון מוביל וניתן לבחור מבין מגוון מותגים, אבל עדיין מדובר בסדר גודל של 150$ ולזה צריך להוסיף גם מיכל מתאים (מומלץ גם עם בידוד) ועוד.
האינטרנט בכלל ו-YouTube בפרט מלאים ברעיונות כיצד ליצור סו-ויד בזול, החל מכף חשמלית בתוך ציידנית, ועד סיר בתוך תנור אפייה וגם מפרטים וסרטונים על בניית בקר טמפרטורה תוצרת בית.
אני מצדיע ליזמות ולרעיונות המקוריים (גם כחלק מהברירה הטבעית של דארווין), אבל השילוב של מים, חשמל, חום ומזון מצריך בכל זאת "מינימום" של בטיחות ולכן בחרתי בפתרון פחות רדיקלי, בטיחותי לחלוטין ועדיין חסכוני להפליא.
יש בשוק מבחר דגמים של סיר לבישול ארוך שמתאימים, כמה מפתיע, לבישול ארוך ובחום נמוך וכל מה שצריך להוסיף הוא בקר עם מדחום שיידע מתי לכבות/להפעיל את הסיר.
בחרתי בסיר עם הקיבולת הגדולה ביותר שיכולתי למצוא (8 ליטר) כדי שיוכל להכיל נתחי בשר בגודל סביר. המחיר 174 ש"ח. אם כבר ממילא מסתובב אצלכם, או אצל מישהו מבני משפחתכם סיר כזה או קטן יותר, הרי שחסכתם את רוב עלות הסו-ויד.
מצאתי בקלות באינטרנט בקר מתאים. המחיר 40 ש"ח (בדקתי את מפרט הבקר לעומק ולרוחב ולעניות דעתי הוא מתאים בהחלט למפרט החשמלי של הסיר).
בנוסף הצטיידתי במכשיר ואקום קטן, לי הוא עלה יותר, אבל היום הוא נמכר ב-65 ש"ח.
וקניתי גם עוד גליל פלסטיק (חשוב שיהיה עם אישור שהוא מתאים למזון!) ב- 53 ש"ח.
עד שכל החלקים הגיעו, קראתי וטבעתי בים המידע הזמין באינטרנט, הרעיונות החלו להגיע ובלוטות הטעם החלו לפעול.
ההמשך יבוא…