ארכיון הקטגוריה: אוכל ושתייה

בסדר, יש לי סו-ויד, אז מה עכשיו? הדבר הראשון שיצא לי ממש טוב בסו-ויד והצדיק את הנושא היה קונפי שום. זה לא הדבר הראשון שניסיתי, אבל זה הדבר הראשון שבאמת הצליח. לא שאי-אפשר לעשות קונפי שום בדרכים אחרות, אבל בסו-ויד … להמשיך לקרוא ←

תבשיל בשר שהתאהבתי בו לפני שנים רבות (אמא שלי נהגה להכין אותו) הוא תבשיל איטלקי בשם אוסובוקו. Osso Buco פירושו באיטלקית "עצם חלולה" ועל כן הוא נעשה מהשוק האחורית של העגל – נתח מס' 18. מחיר סביר לק"ג הוא בסביבות … להמשיך לקרוא ←

מכיוון שנזקקתי לתפוחי אדמה (לביבות חנוכה – אתם יודעים) וקפצתי לאסוף את החיילת מתחנת הרכבת, החלטנו שכדאי לנצל את ההזדמנות לקפוץ לביקור בשוק (נתניה), לאכול ארוחת צהריים מוקדמת אצל צ'צ'ו (מפרום וקוסקוס), ולבדוק איזה דברים מעניינים יש בחנויות הדגים והבשר. … להמשיך לקרוא ←

אז אחרי הדגים המעושנים של שבוע שעבר ומרק קובה סלק מאתמול (שאמנם היה "מלווה" באנטריקוט), התחשק לי בשר של ממש ובפרט לנסות נתח חדש שאני לא מכיר. הקצב המליץ על ואסיו (Vacio) לעישון, אז לקחתי חתיכה יפה ואחידה של בערך … להמשיך לקרוא ←

מסתבר שהפורל הגדול שקרץ לי ביינות ביתן לא היה כל-כך יוצא דופן, כי חבר שלו קרץ לי בויקטורי, "אני עוד יותר גדול" הוא אמר לי וצדק – 900 גרם נטו. כדי שלא יהיה לו משעמם ביום שישי, הוצאתי מקרל אחד להפשרה והלכתי … להמשיך לקרוא ←

מאז שאכלתי בפעם הראשונה מרק קובה במסעדה כורדית בירושלים (נסגרה מזמן ולא זוכר את שמה), התאהבתי במאכל הזה. עושר הטעמים שכולל חמיצות, מליחות ומתיקות מדבר אלי. קובה סלק, קובה במיה, קובה חמוסטה, קובה דלעת – מבחינתי הכל הולך. אבל מכיוון … להמשיך לקרוא ←

כבר קראתי יותר מהמלצה אחת על האטליז של סמיר בבסמת טבעון, אבל למרות חיבתי לחבל ארץ זה, אני לא מתגורר בו, ועובר בו רק לעיתים רחוקות. אבל כשהגיע הזמן לנסוע צפונה בשבת, עשיתי את ההכנות הנדרשות – ציידנית גדולה עם … להמשיך לקרוא ←

כשהתבוננתי בסלמון העייף בסופר, קרץ לי פתאום פורל. "תראה איזה גדול אני" הוא אמר. הפורלים שנמכרים בארץ הם בדרך כלל במשקל של 300-600 גרם, אבל הפורל הזה שקל קצת מעל 800 גרם (אחרי ניקוי) – פורל ורוד יפהיה במיוחד. הדלקתי … להמשיך לקרוא ←