אחרי ארוחת הבוקר המפנקת שכללה כמעט כל דבר שאפשר לחשוב עליו (חוץ ממיץ תפוחים), התארגנו עם ציוד מתאים לשהייה בשלג וירדנו ללובי בשעה 9:00 כדי לפגוש את המדריך דימיטר.
העמסנו אותו ואת נעלי השלג והמוטות על האוטו שלנו ויצאנו לדרך. היעד – עיירה בשם Semkovo במרחק של 38 ק"מ. עד בליצה (Belitsa) הדרך הייתה מישורית יחסית, אבל משם התחלנו לעלות ולהתפתל עם הרכב. כמויות השלג שבצידי הדרך הלכו וגדלו ובשלב מסויים גילינו שגם על הכביש נערם שלג שכבר הפך לקרח. מסתבר שהמפלסת לא עברה שם מספר ימים ולכן גם לא פיזרו חול. מכיוון שהרכב לא היה מצויד בשרשראות ואפילו לא בצמיגי חורף, די מהר התחלנו להחליק קצת מצד לצד ולאבד את האחיזה.
כשהעלייה הפכה לקצת יותר תלולה הרכב סירב לנסוע קדימה, אחורה היה מבחינתו סבבה, אבל קדימה לא. אחרי כמה ניסיונות להיחלץ מהבוץ, כלומר מהשלג, וכיוון שנותרו עוד 3-4 ק"מ דימיטר החליט שכדאי שנטייל במקום אחר. אבל קודם כל צריך להסתובב – אתגר חילוץ בפני עצמו. דימיטר רב התושיה הביא עמו את חפירה והוא ואלון חפרו את השלג מתחת לגלגלי הרכב.
אחרי כמה דקות מורטות עצבים הצלחנו להסתובב ולשוב על עקבותינו.
נסענו לכיוון אופציה ב' שכוללת מעבר בכפרים קטנים ונידחים למדי, אבל לפחות הדרך שם מפולסת. יש שם אוכלוסיה מוסלמית לא קטנה – 15% מכלל תושבי בולגריה, והם חיים בשלום ובסובלנות עם האחרים, מסגד ליד כנסייה. הגענו לכפר אורצבו ושם חנינו והתחלנו בסיור שלג מהאגדות. ראשית התאבזרנו בנעלי שלג ובמוטות, מה ששיווה לנו מראה של ספורטאי סקי מנוסים – אמנם אשליה אבל מי ידע?
התחלנו ללכת ודי מהר מצאנו את עצמנו עטופים בשלג בתולי מכל עבר, בעודנו חורשים בו תלם לכיוון היער. בתוך היער המראה הערפילי באמת נותן תחושה של סיפור שלגיה. השלג שם עמוק יותר ולאט לאט הרוח מתגברת. אנחנו עוצרים לארוחה קלה באמצע היער המושלג וכמו בהזמנה מתחיל לרדת שלג.
בהתחלה כמו טיפות קטנות ורכות, ואחר כך הפתיתים מתעבים עד שאין ברירה אלא לזמזם "כבר ירד השלג בהרים רחוקים ובשלג אנו צועדים".
ממשיכים ללכת ביער עד שהוא נגמר ויוצאים לאחו לבן, שם דימיטר מלמד אותנו את השיטה החכמה ליצור איש שלג: מגלגלים כדור קטן בשלג והוא הולך וגדל ותוך כמה מטרים הופך לכדור ענק. כדור שני יותר קטן מצריך 3 אנשים להניף אותו מעל לראשון ואחרי כדור שלישי נוצר איש שלג בערך בגובה שלנו.
משם המשכנו עוד כשעה במסלול מעגלי אל האוטו.
סה"כ 3 וחצי שעות של חוויה מטורפת. חזרנו לבנסקו בשעה 16:00 ונפרדנו לשלום מדימיטר החביב.
חזרנו לחדרנו ואין מתאים מבריכה מחוממת וג'קוזי לחמם את אברינו הדואבים (בכל זאת לא ספורטאי סקי). שמנו פעמינו אל מרכז הספא המאובזר והחדיש של המלון ובילינו שם שעה של עונג בבריכת מים מינרליים חמה, בג'קוזי, וחקרנו עוד כמה חדרים – סאונות בטמפרטורות שונות ומשונות, חדר קרח, חדר מלח ועוד.
החזרנו את הציוד לחברת ההשכרה ונסענו ל-Smokey Mountain לאכול את הצלעות שהבטיחו לנו אתמול.
הנאצ'וס היו מדהימים, ההמבורגר בחסה במקום בלחמניה (הנמנעת מגלוטן) היה מעולה, והצלעות היו בסדר. האווירה במקום נחמדה והשירות טוב.
נשמע מדהים לטייל בשלג. תמיד מפחידים אותי טיולי סקי אבל זה עושה ממש חשק.
זו באמת הייתה חוויה מדהימה.
מדריך מקצועי יכול לבחור מסלול שיתאים בדיוק לרצון וליכולות של הקבוצה.