השפיץ שייטל האחרון היה מעולה ולא חשבתי שיהיה לי מה לחדש או לחדד לגבי הנתח הזה בזמן הקרוב, אבל תמיד יש הפתעות. בדרך חזרה מהצפון, אחרי שהכנסנו כמה פורלים לבטן וגם לצידנית, תוך הקפדה להשאיר מקום גם לבשר, עצרנו ב"בר בשר" בצומת הגומא כדי "לתדלק". בפעם הקודמת שהיינו שם, עצרנו לאכול, אבל הם לא מגישים שם אוכל מוכן בזמן הקורונה.
שאלתי את ארז מה יש לו להציע, אז הוא פתח בשבילי אריזה חדשה של שייטל עם הסימון "בשר יפני" ופירק לי ממנו את השפיץ שייטל. מבלי להיכנס לדיון אם זה ואגיו או לא ואגיו, זה בטוח לא הבקר ה"רגיל" שאנחנו מכירים. רמת השיוש גבוהה מאוד (זה בפני עצמו לא זר לי וקיים בין היתר גם בפרות מבכירות מזן הולשטיין) וגם כמות השומן החיצוני גבוהה מהרגיל. גם התנהגות השומן הפנימי בבישול והטעם שונים – אבל על זה בהמשך. הצטיידתי גם בפרוסות יפות של סינטה מבקר מקומי, אם אנחנו בגולן, שלא נחזור עם מזכרת?
בסוף השבוע שלאחר מכן הגיעו אורחים, אז הכנו קצת אוכל:
חלק מהשומן החיצוני של השפיץ שייטל (רק 600 גרם) נשמר להכנת נקניקיות, הנתח חולק לשניים (כרגיל), החלק הצר הוכנס לסו-ויד להכנת "פסטרמה" והחלק העיקרי נמרח בקצת קייג'ון מבעוד מועד והוכנס לעישון עד לטמפרטורה של 58 מעלות.
מנה ראשונה – קלצונה בטאבון העצים החדש
מנה שנייה – תאנים בתנור עם גבינת עיזים, שברי אגוזי מלך, דבש שיזף, עלי זוטא לבנה, פרחי ריחן סגול וזילוף סירופ בלסמי
מנה עיקרית – שפיץ שייטל (יפני) במעשנה
השומן הפנימי קיבל גוון חלבי חצי-שקוף. הבשר רך ביותר ועשיר מאוד בטעם.
גם המרקם וגם הטעם שונים מבקר "רגיל". האורחים התלהבו (וגם אנחנו).
תוספות – כמובן שהיו, אבל מה זה משנה 🙂
קינוחים – פבלובה פסיפלורה + עוגות שמרים (אחת קינמון ואחת שוקולד)
