"יש לך ואסיו?"
"מה זה?"
אחרי שהבנתי שרוב הקצבים לא יודעים מה זה, עברתי לשאול "יש לך פאלדה?"
את זה כולם מבינים, הרוב עונים "לא", אבל לפחות הם מבינים על מה מדובר.
כשהקצב ענה "ביום חמישי יהיה", שאלתי "ואתה יודע לפרק מזה את הואסיו?"
"בטח" הוא ענה בחיוך.
כשהגעתי ביום חמישי, הוא שוב חייך, "תיכף אני מוציא לך".
אחרי חיתוך או שניים בפאלדה הראשונה שהוא הוציא, הוא אמר "רק רגע" והלך להביא אחת אחרת יותר מוצלחת. הוא מפרק ואני מסתכל. "לנקות עוד" הוא שואל, "כן" אני עונה, "מה שאתה לא תנקה, אני אצטרך לנקות בבית" אני מחייך.
הוא מרים בגאווה את הנתח – "מעולה אני אומר".
1.3 ק"ג ואסיו 62 ש"ח לקילו.
בפעם הראשונה הכנתי במעשנה ובפעם השנייה בסו-ויד אז הפעם החלטתי לשלב.
הכנתי את המרינדה הקבועה:
2 כפות חרדל דיזו'ן
2 כפות רוטב סויה
2 כפות מיץ לימון
2 כפות שמן
כף שום גבישי
כפית מלח
כפית פלפל שחור גרוס
חתכתי את הואסיו לשני חלקים כדי שיתאים, מרחתי היטב את הבשר, כיסיתי והכנסתי למקרר ללילה.
בשישי בבוקר הדלקתי את המעשנה ועישנתי ב-110 מעלות 30 דקות כל צד עם שבבי אפרסק.
הכנסתי לשקית ואקום ובישלתי בסו-ויד ב-60 מעלות ל-3 שעות.
הוצאתי וציננתי במי קרח.
שקית אחת הוכנסה לפריזר לשימוש עתידי והשניה למקרר לשבת בצהריים.
בשבת, השקית לסו-ויד ב-60 מעלות ל-30 דקות.
פריסה והתמוגגות 🙂
נראה טוב, מריח טוב וקל לחיתוך.
"אבא – זה דווקא טעים לי, אני רוצה עוד!"
